בין לימוד וספורט (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי שמעון אביחי רוזנברג, 4/1/2016
כתבתי פה לאחרונה הקבלה בין לימוד וספורט (https://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=14241) ואני אשמח לעזרה בהשלמתו וביסוסו/סתירתו ע"י המקורות.
הקבלתי שם בין הרבה דברים, כמו שניתן לראות בקישור הנ"ל, אבל אני עדיין מחפש הקבלה למקרים שאנשים קרסו ממאמץ יתר (באופן חד פעמי בניגוד להרס קבועה, וזה לא שנתפסו השרירים) או שהם הקיאו (שמעתי סיפור על חבר שהיה לו כוח רצון כל-כך חזק שהוא היה מתאמץ מאוד בריצות וכדו' והקיא בסוף. היה עושה ריצות, מגיע ראשון ומקיא) או אפילו מתו (שמעתי על כמה מקרים שאנשים סיימו את המסלול בצבא או משהו כזה, קרסו ומתו. אני חושב שבמקום)
לגבי ההקאה, הרב שמעון פרץ, ראש ישיבת קרית גת, אמר לי שמרוב לימוד עלולים לשכוח את מה שלמדו. מכאן אני ממשיך לעוד הבחנה: במקרה של הקאה הגוף מוציא את מה שאכל, לא את האימונים. זו לא אותה קטגוריה של בריאות הגוף. צריך לאכול בשביל ספורט, אבל זו לא אותה קטגוריה.
מה שוכחים אם לומדים יותר מידי?
כן, אני יודע, משלים הם לא מושלמים, אבל זה לא אומר שאין פה הקבלה בין המקרים.
תודה לכל העוזרים!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
נראה שכשאדם מקיא אחרי מאמץ מרוכז שהביא אותו לקצה היכולת, הרי שהוא מקיא את האוכל שעדיין לא התעכל לגמרי. לרוב זהו אוכל שהוא ממש אכל בשעות שלפני אותו מאמץ.
ובנמשל - כשאדם מגיע לקצה היכולת שלו בלימוד, הוא מגיע להשגות גבוהות מאוד ביחס לרמתו הנוכחית, אך אז הוא חייב לפלוט תובנות שהוא לא הספיק לעכל אותן לגמרי. תובנות שכבר יושבות אצלו זמן רב - יתיישבו בלי בעיה עם ההשגות הגבוהות הללו, אך תובנות חדשות שהוא עדיין לא הפנים, שלא הפכו לחלק ממנו ממש - ייפלטו.
כמו-כן ניתן להמשיך ולומר שספורט מתחלק ל2: ספורט אירובי ואנאירובי. אירובי זהו ספורט שבעיקר מחזק את הסיבולת (יכולת להמשיך בפעולה זמן רב), אך איננו מגדיל את היכולת עצמה. לעומתו הספורט האנאירובי מחזק בעיקר את המסוגלות הנקודתית, הכוח המתפרץ אך לזמן קצר. האתלט האידאלי ישאף לאיזון בין השניים.
כך גם בלימוד. אם נשקיע רק בפלפול עמוק, נגדיל את המסוגלות שלנו אך לא נדע להתמיד ולהקיף חלקים שונים של התורה. ואיל