chiddush logo

מריחת הדם בפתח הבית

נכתב על ידי יניב, 7/1/2016

 

"ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח, ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף" וגו' (שמות יב,כא-כג). 'וחכ"א: בהמה דקה נקנית במשיכה, מה טעמון דרבנין?- "משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם"' (יר' קידושין א,ד). הת"ת מביא על הפס' שישנה מחלוקת בין ר"י ור"ל :'אמר ר' יוחנן: דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה? גזירה... ריש לקיש אמר: משיכה מפורשת מן התורה' וכו' (ב"מ מז,ב) וביר' מובאת המחלוקת בהיפוך והמגיהים הפכו את הגירסה ל'..על דעתיה דרבי יוחנן, דו אמר: אין המעות קונות דבר תורה.. דר"ש ב"ל, דו אמר: המעות קונין דבר תורה' וכו' (שביעית א,ח). והקשה שמהדרשה על הפס' שכאן משמע שר"י הוא שסובר שמהתורה משיכה קונה, כיון שסתם היר' הוא ר"י.. ומזה יצא בעיה להלכה שאנו פוסקים כר"י שבגרסת הבבלי... אולם ניראה שאין זו כ"ך בעיה כיון שאפשר שאמנם ר"י הוא הבסיס של היר' אבל לא ביטל את דברי ר"ל החולק עליו, ולכן הביא את דרשתו. או שאפשר בפשטות שאמנם מביאים את הפס' לשיטת רבנן, אולם אין זה דין תורה אלא רק מובא כאסמכתא לתקנת חכמים, שסמכו על זה לתקן את דין המשיכה. ומדוע זה רק אסמכתא?- כיון שנאמר "משכו וקחו" שמדוע זה לשון כפולה?- "משכו וקחו לכם". "משכו" מי שיש לו, "וקחו" מי שאין לו. ר' יוסי הגלילי אומר: משכו מעבודה זרה והדבקו במצוה. רבי ישמעאל אומר: בא הכתוב ללמד (על כל העולין) למנין על הפסח (ומושכין) [שמושכין] את ידיהם ממנו עד שישחט, ובלבד (שיניח) את הפסח (כל) [כמות] שהוא' וכו' (מכילתא על הפס'). מימלא "משכו" בא לומר לקחת איתם ממה ששלהם, כך שלא צריך קניין לקנותו, או לומר להתרחק מע"ז או לדין משיכה ממינויו על הפסח הזה. לכן "משכו" לדין משיכה, אפשר שהוא רק אסמכתא. עוד אפשר שבהמשך מובא 'ר' יצחק אומר: בא (הפסח) [הכתוב] ללמדד על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה', מימלא אפשר שמה שמובא ביר' זה מהמכילתא בשם ר' יצחק, ואילו במחלוקת ר"י ור"ל זה לשיטת חכמים שלא לומדים מכאן דין משיכה (ולכן לא מובא לר"ל הראיה מפס' זה, כיון שהוא דעת יחיד). והנה מה שמובא לריה"ג להתרחק מע"ז ולהדבק במצוות, ניראה שזה מטעם "סור מרע", מע"ז, "ועשה טוב" במצוות, שכך ראוים ליגאל בעניין של קשר לתורה שיש בא עשה ול"ת, וע"ז שקולה ככל התורה 'איזו היא מצוה שהיא שקולה ככל המצות? הוי אומר זו עבודת כוכבים' (הוריות ח,א). ולוקחים את הדם ב"אגודת אזוב- ג' קלחין קרויין אגודה' (רש"י), כנגד שלושת אבות שניבחרו ודרכם אנו העם של ה', ושלושתם היו מפיצים את שם ה' בעולם אל מול הע"ז שעשו בדורותם, כך שבטבילת האזוב בדם שחיטת השה, שהוא הע"ז של מצרים, אנו מרמזים על האבות שהיו נגד ע"ז ואנו המשכם, שהולכים בדרכם. אולי לכן '"אזוב" ולא אזוב יון, ולא אזוב כוחלי, ולא אזוב מדברי, ולא אזוב רומי, ולא אזוב שיש לו שם לווי' (סוכה יג,א), למה אזוב עם שם לווי לא טוב?- אולי זה משום שהאזוב כנגד האבות, והם השפיעו על כל העולם ללא הגבלה, ולכן הוא בלא שם לווי שמפרטו, אלא כללי שקשור לכולם. ועוד, אזוב הוא ביטוי לשפלות, ולכן צריך להיות בלא שם לווי שנותן לו קצת חשיבות גבוה יותר, כך גם אזוב פסח בא לרמז שאנו טפלים לגמרי אבות, ולכן לא להתייחס לרעתנו, אלא רק לצד החיובי שלנו כהמשך האבות. את הדם מורחים בפתח 'ותני כן: שלשה מזבחות היו לאבותינו במצרים משקוף ושתי מזוזות. אית תניי תני ארבעה סף ומשקוף ושתי מזוזות. תניי תני סף כלי אית תניי תני סף אסקופה' וכו' (יר' פסחים ט,ה) [מי שלומד "סף" זה סף הדלת לומד שהיו 4 מזבחות]. ניראה שהמחלוקת על מקומות מריחת הדם זה משום שמריחת הדם קשורה לזכות ליציאה ממצרים (אבות ונגד ע"ז) ויש מחלוקת בזכויות של בנ"י ביציאה, שלמדרש אחד (במדבר רבה יג,כ) היו שלושה זכויות, למדרש אחר (ויקרא רבה לב,ה) היו ארבעה, וכך המשקוף כנגד שלא היו פרוצים בערוה, כעין שלט בולט בכניסה שמגדיר את הבית כגדור, ושתי המזוזות כנגד שלא שינו שמם ולשונם שזה מגדיר אותם כיהודים, כך המזוזות עומדות ליד האדם כעין רמז להגדרתו. וחלקו על שלא דיברו לשוה"ר וכנגדו חלקו על הסף, שלשוה"ר זה כעין כניסה לתחום השני (שמדבר על מעשיו) ולכן כנגד הסף שבו דורך כשניכנס לתחום הבית. לכן כשמצרים יוכו "וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף" כיון שבדם על הסף מרמז על זכותם ליגאל, שאינם רעים כמצרים (אע"פ שבמעשיהם שקעו בשער ה-49 כרשעות המצרים) ולכן לא יפגעו אלא יגאלו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה