משיחת אאמו"ר [הרש"ב]: חטא בני אהרן היה "בקרבתם לפני ה' וימותו", רצוא בלי שוב.
האמת היא שכאשר "נגשים לפני ה'" צריך להיות בבחינת "תטהרו" - נקי וזך. שיהיה ברור
ביותר, ובצורה שינתן לכך ביטוי במעשה בפועל: 'כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה
ביותר', ורצוא בלי שוב היא מיתה. ועל זה בה צווי ה' אל משה (ויקרא טז,ב) שיאמר לאהרן
- אותיות נראה, ובכוחות הנפש ["ראיה"] הוא השכלה - לאמר: בשביל לבא אל הקדש גם
מבית לפרוכת, שהוא לפני הצמצום, יש לדעת ש"על הארן" - אותיות נראה, השכלה -
נמצאת "כפורת", הסתרה מכוונת, הוא "פני הכפורת" - אשר על כך האזהרה: "ולא ימות"
- לא להסתפק ב'רצוא' בלבד, "כי בענן אראה על הכפורת" - תכליתו של הצמצום
הראשון הוא הגילוי, כשהמבוא [=ההכנה] לזה הוא [בחינת] ה"ואל" - ביטול עצמי; לקיים
מה שהחסידות מדריכה, ולא מה שהשכל מדריך. או אז - "יבא אל הקודש".