עזות דקדושה

נכתב על ידי אביעד חזני, 4/3/2010

 בפרשת השבוע אנו קוראים על חטא העגל. ימים מעטים לאחר מתן תורה, רגעים ספורים לאחר הרגע הגדול ביותר באנושות – עומד עם ישראל וזובח לעגל הזהב. משה יורד מהר סיני, שובר את לוחות הברית, הלוחות שנכתבו מידי בורא עולם, ומתחיל לשקם את ההריסות. משה זועק: "מי לה' אלי!”, מקבל תמיכה משבט לוי המצטרף אליו, ומעניש את החוטאים.
שאלה מתבקשת היא, מדוע רק לוי הצטרפו למשה? הכוזרי מבאר שרק 3,000 איש עבדו לעגל, ולכן רק הם נענשו. התורה מספרת לנו שהיו במקום למעלה מ600,000 גברים, כלומר לפחות 597,000 איש שלא חטאו בעגל, אם כן, מדוע רק בני לוי נעתרו לקריאתו של משה? בשאלה זו דנו רוב ככל פרשני המקרא, וענו תשובות שונות. היו שאמרו שאכן שבטים נוספים נעתרו גם למשימה, אולם כיוון ששבט לוי היה היחיד שנענה אליה במלואו, זכה ועל שמו נקראה. יש שפירשו ששבט לוי הרגישו קרובים למשה, שבא משבטם ולכן היו נאמנים אליו ביותר.
אולם אנחנו כאן נביא בעזרת ה' פירוש נוסף, הנוגע לכל יהודי ויהודי באשר הוא. כדי להבין פירוש זה, נחדד מעט את עוצמת הרגע עליו אנו מדברים. עם ישראל, העם הנבחר יצא ממצרים באותות ומופתים. כל העולם כולו שמע על המאורע וכולם ידעו שיש אלוקים, המנהיג את ברואיו בהשגחה פרטית, צופה ומביט אל כל מעשיהם. משה קורע את הים ומצריים טובעים בתוכו, ועם ישראל ממשיך ללכת בניסי ניסים במדבר, בלא שאף גורם מצליח לעכב באדם. ה' מוציא להם מים מהסלע, ודואג להם לבשר ולמן – והכל בניסים גלויים ומפורסמים. ושיא השיאים – מתן תורה. לראשונה בהיסטוריה מתגלה האל לכל עמו. נשים וגברים, ילדים וזקנים, עבדים ושפחות – כולם שומעים את דבר ה' אליהם בצורה ישירה. לאחר מעמד נורא הוד זה, עולה משה ל40 יום ולילה אל הר סיני, ומקבל מאת ה' פירוט של כל חוקי התורה. ביום הארבעים – בונה עם ישראל מזבח לעגל הזהב.
אי אפשר לתאר את השבר הנורא הזה, העולה על כל דימיון. בעז"ה בשבועות הקרובים נבאר לעומק את עניין חטא העגל, אולם זהו רגע איום ומזעזע.
והנורא ביותר, שרק 3,000 איש עבדו לעגל. השאר פשוט עמדו ושתקו. הם לא היו מסוגלים לעבוד עבודה זרה ולכפור בטובתו של ה', אולם לא אזרו עוז בנפשם למחות על הפשע הנוראי הזה.
וכשמשה קורא "מי לה' אלי", עומד כל העם נכלם. כל אחד אמר לעצמו: כיצד אני מעיז לבוא ולהילחם ברשע, מהיכן יש לי עזות מצח להעניש את החוטאים לאחר ששתקתי על מה שהם עשו? אני אינני ראוי לכך. מי ומה אני?
שבט לוי, לא כן היה. שבט לוי ידע את כוחה של תשובה. ידע מהי עוצמתה של החלטה, וכמה קדושה נשמתו של כל יהודי ויהודי. בני לוי ידעו, שלמרות שהם שתקו ולא מחו בפושעים, ברגע אחד של החלטה טובה, בשניה אחת של חזרה בתשובה, בכוחה של האמונה בנשמה הטהורה תמיד של כל יהודי ויהודי, הם יכולים לתקן הכל.
מגיעים בני לוי למשה, ובעוצמה ועזות מציעים את עזרתם. תכונה זו נקראת בספרי הסוד "עזות דקדושה" -כלומר מידה של עזות פנים המכוונת לצרכים טובים ונעלים.
אנו קוראים פרשה זו מידי שנה בשנה, ונזכרים ברגעים קשים אלו. אולם הרבה יותר מכך, אנו נזכרים בלימוד הגדול שבני לוי מלמדים אותנו: בכל רגע נתון, בכל דקה ושניה – יכול יהודי לחזור בתשובה. לא משנה מה עשיתי לפני רגע, לא חשוב כלל אילו עבירות וחטאים עברתי במשך חיי – חשובה ההחלטה, והאמונה שלי בעצמי ובבוראי.
לקח גדול למדים אנו מבני לוי. לקח החייב להדהד באוזני כל יהודי ויהודי במשך כל ימי חלדו – עוצמתה של ההחלטה. ברגע אחד חזק, יכולים אנו לקנות את עולמנו הרוחני.
שבת שלום!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה