"ולא תונו איש את עמיתו"

כשם שההונאה אסורה בכל תחומי החיים, ק"ו בתחום הרפואה. איסור הונאת איש את עמיתו כולל גם גופים ציבוריים כגון ביטוח לאומי או חברות ביטוח עסקיות!  לכן, אין כל היתר לרופא לכתוב פרטים כוזבים בכדי להשיג בכך רווח כספי עבורו או עבור הפציינט. וכן אסור לבקש מרופא גוי שיעשה זאת, כי איסור אמירה לנכרי נוהג בכל מה שאסור לישראל (כהסכמת רוב הפוסקים ע"פ בבא-מציעא צ'. שו"ע אה"ע,ה,יד). ובכלל זה החובה שלא להסתיר דיווח רפואי רלוונטי, שמלבד ההונאה שבדבר -יתכן שהדבר יזיק ואף יסכן חיי אדם, כגון בתחום רישיונות הנהיגה, שידוכים, מקום עבודה ועוד. עם זאת, אם נראה לרופא שהבעיה כלל אינה משמעותית לעניין בו מדובר, עדיף שלא ידווח, בכדי שלא יחטא בהליכת רכיל או אמירת לה"ר, ומה גם שאין לך אדם שהוא כליל השלמות ו"לא שבקת חיי לכל בריה"...אך יש לשקול כל פרט באמינות ובישרות. כמו כן, כל מסמך רפואי הינו סודי ואין כל היתר להעבירו לידיעת אחרים ללא שנשוא הטופס התם על "ויתור סודיות". 

יש מצבים שבהם ברור שיש בעיה רפואית אמתית, אלא שבכדי שהגורמים הנוגעים בדבר יתייחסו ברצינות נהוג לנקוט בניסוח "מנופח" וכיו"ב. מסתבר שרשאים לעשות כך הואיל ואין כאן שקר והונאה, וזוהי דרך מקובלת להשיג את הנדרש בדין ובצדק. אולם יש להיזהר כמובן מלכתוב דברים שקריים. מסופר על מהרי"ל דיסקין שרכש מזוזות מכספי קופת בית היתומים לצורך בתים שלא נקבעו בהם. נימוקו: מזוזה מביאה לאריכות ימים ("למען ירבו ימיכם") ומתוך כך מונעת יתמות מראש, והרי זה בכלל יעוד הקופה...

וכן יש להתיר צילום והורדה מהאינטרנט של מאמרים וכתבי עת רפואיים, בתנאי שלא נעשה למטרות מסחר אלא ללימוד (אישי או קבוצתי) למרות הכתוב בשער שאין לצלם ללא רשות, כי לא לכך כוונת האיסור שהרי הדבר מקובל, ומסתבר שהכותבים והמפיצים לוקחים זאת בחשבון כך שאין כלפיהם כל הונאה או גזל (ציץ אליעזר,י"ח,פ; נשמ"א,חו"מ,שנ"ט בשם הגרשז"א). ובפרט שהמשתמש בחומר הכתוב לומד ומחכים, ואף מסב תועלת למחברים...