פנינת המקדש - שתי הלחם

נכתב על ידי DoarHamikdash, 7/6/2016

 שתי הלחם

בחג השבועות אנו  מביאים את מנחת שתי הלחם העשויה מחיטים. מה ענינו של מנחה זו? בנושא שלפנינו:

הקדמה: נצטוינו בתורה להביא בחג השבועות מנחה של שתי חלות: "והקרבתם מנחה חדשה לה'. ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים, שני עשרונים סולת תהיינה, חמץ תאפינה, ביכורים לה'"[1]. מנחה זו מתירה את איסור החדש במנחות שבמקדש – דהיינו, מותר להקריב מנחות מהתבואה החדשה, רק אחרי הבאת מנחה זו[2].

הבאת החיטים: החיטים של שתי הלחם באות דווקא מקציר חיטים בארץ ישראל, ודווקא מן התבואה החדשה[3]. אם לא מצאו מהתבואה החדשה, הלכה היא שיש להביא את החיטים מהתבואה הישנה[4], ויש מי שאוסר[5].

הכנת הלחם: מביאים שלוש סאים של חיטים ושפים ובועטים[6] בהם ומנפים אותם בשתים עשרה נפות, עד שנשארים שני עשרונים של סולת[7]. את שתי העשרונים לשים אחת אחת, ואופים אחת אחת[8]. הלישה והעריכה נעשות מחוץ למקדש, והאפייה בפנים - בתוך שטח העזרה, כמו בלחם הפנים[9].

שבת ויום טוב: אין אופים את החלות לא בשבת ולא ביום טוב, אלא אופים את החלות בערב יום טוב, ואם ערב יום טוב חל להיות בשבת, אופים את החלות בערב שבת[10].

 

חמץ: כדי להחמיץ את העיסה של שתי הלחם, מביאים שאור ממקום אחר ונותנים לתוך העישרון[11]. מנחה זו היא המנחה היחידה שצריכה להיות דווקא חמץ ולא מצה, חוץ מעשר חלות תודה שצריכים לבוא למקדש כשחלקן חמץ[12]. למעשה מנחה זו אינה מוקרבת על המזבח, שאין מקריבים חמץ על גבי המזבח[13].

צורת הלחם: הלחם לא היה רבוע אלא בצורת מלבן – אורכו שבעה טפחים ורוחבו ארבעה טפחים, והיו לו ארבעה קרנות בגובה ארבעה טפחים[14]. ויש מי שכותב, כי גובה הלחם כולו היה ארבעה טפחים[15].

האוכלים: לאחר הנפת[16] 'שתי הלחם' נאכל הלחם לכהנים. חלה אחת מתוך שתי החלות ניתנת לכהן הגדול[17], והחלה השניה מתחלקת בשווה בין כל המשמרות[18].

האכילה: שתי הלחם דינם כקדשי קדשים, ועל כן הם נאכלים בתוך שטח העזרה עצמה, ורק לזכרי כהונה, משעת חלוקת הלחם ביום ועד חצות הלילה[19].

המעכב בהקרבת שתי הלחם: אין מביאים כקרבן חלה אחת, שכן שתי החלות מעכבות אחת את השניה, ויש להקריב למזבח את שתיהן[20]. החלות מעכבות את כבשי השלמים המובאים עימם, אך הכבשים אינם מעכבים את החלות[21]. ויש אומרים להיפך – שהחלות אינן מעכבות את הכבשים, ואילו הכבשים מעכבים את החלות[22]. אם הונפו הכבשים עם החלות ליד המזבח, יש מי שאומר, שמעתה הם מעכבים אחד את השני – ואם אבד הלחם - לא יקריבו את הכבשים, כמו כן, אם אבדו הכבשים אין מביאים את הלחם, ויביאו לחם וכבשים חדשים[23].


מהמכון לכהנים - "נזר הקודש"

הרב אבי כהנא

חג שמח




[1] ויקרא כג, טז - יז.

[2] משנה מנחות סח, ב; רמב"ם תמידין ומוספין ז, יז.

[3] משנה מנחות פג, ב; רמב"ם תמידין ומוספין ח, ב.

[4] כך נראה מהרמב"ם שם וכתנא דברייתא שם, ולפי אפשרות המובאת בכסף משנה, כך דעת תנא דמתניתין.

[5] כך נראה מהשגת הראב"ד שם וכתנא דמתניתין שם.

[6] ראה ערכים 'שיפה' ו'בעיטה'.

[7] מנחות עו, ב; רמב"ם שם ח, ג.

[8] משנה שם צד, א; רמב"ם שם ח, ו.

[9] משנה שם צה, ב; רמב"ם שם ח, ז. בנוגע לתנופת שתי הלחם ראה בערך תנופה במנחות וביכורים.

[10] משנה מנחות שם ובערכין דף ח, ב; רמב"ם שם ה, י; ח, ח.

[11] דברי רבי יהודה במשנה במנחות שם; רמב"ם תמידין ומוספין ח, ט. ולרבי מאיר מחמץ אותם בשאור מתוכם.

[12] משנה שם נב, ב; רמב"ם שם ח, ט.

[13] על פי ויקרא ב, יא; רמב"ם מעשה הקרבנות יב, יד.

[14] משנה מנחות צו, א. ולדברי רש"י ורבינו גרשום שם, היה מדביק את הקרנות בקצוות.

[15] רמב"ם שם ח, י, ובפירושו למשנה במנחות יא, ד.

[16] עיין ערך 'תנופה'.

[17] יומא יז, ב; רמב"ם שם ח, יא.

[18] משנה בסוכה נה, ב; רמב"ם שם ובכלי המקדש ד, ד-ה.

[19] תוספתא זבחים ו, טז; רמב"ם תמידין ומוספין שם.

[20] משנה במנחות דף כז, א; רמב"ם שם ח, יד.

[21] דעת רבי עקיבא במשנה מנחות מה, ב; רמב"ם שם ח, טו.

[22] דעת רבי שמעון ורבי שמעון בן ננס במשנה שם; הראב"ד בהשגה שם.

[23] רמב"ם שם – וכפי שמבאר בכסף משנה בדעתו, שיש אמוראים הנוקטים כן.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה