עשרה ניגונים - מהם תנועות בלבד - מיוחסים לרבינו הזקן שהוא בעצמו חיברם.
המיוחסים לרבינו האמצעי, היינו שנתחברו בזמנו והיו מנגנים אותם לפניו, אבל לא שהוא
מחברם. והיתה אצלו קבוצת אברכים מנגנים - וידועה בשם "דעם מיטעלען רבי'ס
קאפעלע" [=מקהלתו של הרבי האמצעי] - ונחלקה לשני פלוגות: בעלי שיר - בפה,
ובעלי זמרה - בכלים שונים.