על הפסוק בפרשתנו "והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (כח, יד) נאמר במדרש "כשיגיעו זרעך עד עפר הארץ, אותה שעה 'ופרצת ימה וקדמה'. הוי: 'מקימי מעפר דל'" (שמות רבה פכ"ה, ח).

מבואר באור החיים הק' (פרשתנו כח, יד) שכל הפרשה של "ויצא יעקב מבאר שבע גו'" מרמזת לירידת הנשמה ממקור חוצבה להתלבש בתוך גוף גשמי וחומרי, שהיא "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".

וזהו תוכן ברכתו של הקב"ה ליעקב, שדווקא "כשיגיעו זרעך לעפר הארץ", שתרד הנשמה ל"עפר הארץ", להעלות גם את הדרגות הכי תחתונות, הרי היא זוכה לברכת "ופרצת ימה וקדמה גו'", שתעלה בלי גבול מעלות. עד שתזכה ל"עלה הפורץ לפניהם" כמובא במדרש (אגדת בראשית ספס"ג) "אמר הקב"ה . . יצא פרץ ראשון שהמשיח יוצא ממנו . . פרץ זה משיח שנאמר 'עלה הפורץ לפניהם'".

(ע"פ תורת מנחם חכ"ג עמ' 117 ואילך)