בפרשת תזריע נאמר "והבגד גו' אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר" (יג, נח). ומפרש רש"י "אם כשכבסוהו . . סר ממנו הנגע לגמרי. וכבס שנית . . תרגום של 'כבוסין' בפרשה זו לשון לבון . . חוץ מזה שאינו ללבון אלא לטבול". ויש לבאר הדברים בעבודת האדם לקונו:

באגרת התשובה (פרקים א- ג) מבאר אדמו"ר הזקן נ"ע שבתשובה על חטאים ישנם שני שלבים: א. החוטא צריך לשוב מחטאו ולקבל על עצמו שלא לעבור עוד על מצות המלך, שבזה "נמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כשעשה תשובה שלימה, ואין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין לענשו כו'". ב. "אמנם שיהי' לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו ית' כקודם החטא הי' צריך להביא קרבן . . דורון ומנחה לפניו שיתרצה לו לראות פני המלך . . ועכשיו שאין לנו קרבן . . התענית הוא במקום קרבן".

ויש לומר שבדברי רש"י אלו מרומזים שני השלבים, שהרי נגעים באים על לשון הרע, שהוא חטא כללי (רמב"ם סוף הל' טומאת צרעת), ובמילא "כיבוס" הנגע וטהרתו מרמז על התשובה והטהרה מחטאים:

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ז עמ' 99)