מדוע חלק קורח

נכתב על ידי יניב, 22/6/2017

'"ויקח קרח" על ידי מה נחלק? על ידי אליצפן בן עוזיאל אחי אביו, שנעשה נשיא על משפחתו, שנאמר: "ונשיא בית אב למשפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל" (במדבר ג ל). אמר קרח: ארבעה אחים היו אחי אבא, שנאמר: "ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועוזיאל" (שמות ו יח). עמרם הבכור, זכה אהרן ובניו לכהונה, ומשה אחיו למלכות. מי ראוי ליטול את השניה לא השני?! ואני בנו של יצהר, הייתי ראוי להיות על משפחתי נשיא, והוא עשה בנו של עוזיאל. קטן של אחי אבא יהא גדול עלי? הריני חולק ומבטל כל מה שנעשה על ידו. לפיכך הייתה מחלקותו' (תנחומא "קורח" סימן א). כך גם מביא רש"י : '… ומה ראה קרח לחלוק עם משה? נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל' (רש"י. במדבר טז,א). הרי שחלק בשל קינאה על נשיאות אליצפן. בהמשך בתנחומא מובא: 'וקרח שפקח היה, מה ראה לשטות הזו? אלא עינו הטעתו. ראה שלשלת גדולה עומדת הימנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן, שנאמר: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" (תהלים צט ו). ועשרים וארבעה משמרות עומדות מבני בניו שכולן מתנבאין ברוח הקדש, שנאמר: "כל אלה בנים להימן חוזה המלך בדברי האלקים להרים קרן" (דה"א כה ה). אמר: אפשר הגדולה הזו עתידה לעמוד ממני ואני אובד (אותה)?! ולא ראה יפה, לפי שבניו היו עושין תשובה ועומדין מהן, ומשה היה רואה יפה. לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה ששמע מפי משה שכולן אובדין ואחד פלט, שנאמר: "והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש”' (תנחומא "קורח" סימן ה). גם רש"י הביא זאת (טז,ז). יוצא שקורח חלק בשל מה שראה שיצא ממנו. אז מה מביניהם הייתה סיבת מחלוקתו? בפשטות י"ל שזה היה ע"י שני הדברים כאחד, הוא גם קינא וגם ראה בנבואה. או שקינא, שכך החל את מחלוקתו. אולם כיון שמשה אמר שיקריבו ויאבדו, אז קורח היה צריך לעצור באותו זמן, כיון שידע שאין לו סיכוי. לכן שואלים מה ראה לשטות זו, שלא עצר והמשיך במחלוקתו? על זה מביאים שראה בנבואה את צאצאיו. אולי אפשר לומר יותר מזה, עדת קורח מתו בבליעה באדמה, ואילו מקריבי הקטורת מתו בשריפה. משמע שאלו הם שני עניינים שונים, שלכן מתו אחרת. כך גם נראה מהנאמר בגמ': 'וא"ר יוחנן: קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופין, לא מן הבלועין דכתיב (במדבר טז, לב) "ואת כל האדם אשר לקרח" ולא קרח, ולא מן השרופים, דכתיב (במדבר כו, י) "באכול האש את חמשים ומאתים איש" ולא קרח. במתניתא תנא: קרח מן השרופין ומן הבלועין. מן הבלועים, דכתיב (במדבר כו, י) "ותבלע אותם ואת קרח", מן השרופין, דכתיב (במדבר טז, לה) "ואש יצאה מאת ה' ותאכל את חמשים ומאתים איש" וקרח בהדייהו' (סנהדרין קי,א). מיילא הברייתא מובנת, שקורח מת בשניהם, כיון שהיה גם חלק מעדתו, וגם הקריב. אולם דעת ר"י לא מובנת, מדוע לא מת כשניהם (או לפחות כאחד מהם)? אלא מכאן שיש דין שונה לכל אחד מהם, כי הם עניינים שונים, ולכן זה או בליעה או שריפה, ומה שקורח עשה כשניהם זה עניין שלישי, ולכן זה דין שלישי, שלא כמותם. לכן גם נאמר '...ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו' (אבות ה,יז). מה זה 'כל עדתו', היה צ"ל 'ועדתו' (וכך באמת גרסת הרמב"ם)? אלא שהיו כמה עניינים בעדתו, ולכן בא להכליל את כולם, ולכן 'כל' עדתו. ממילא נראה שקרח בא עם משפחתו בטענה על הכבוד, שרצה לחלוק על משה בהקשר לנשיאות. ואילו בני ראובן וחלק מלוי באו במטרה לחלוק על הכהונה, כיון שראובן הוא הבכור, והכהונה היתה בבכורות קודם לעגל, ולכן ראו את עצמם כראויים לכהונה, אם נעשים כוהנים משבט מסויים, ולא אהרן, וכן חלק מהלוים ראו עצמם ראויים לכהונה כאהרן. לכן הם מתו באש, ממה שהקריבו, בעניין הקשור לכהונה, ואילו משפחת קורח ודתן ואבירם מתו בבליעה, בהקשר לכבוד וגדולה שרצו (שהאדמה מרמז על ענוה, כמו "ואנכי עפר ואפר" [בראשית יח,כז]). ממילא לכן בהתחלה נאמר על קורח שקינא, שזו הייתה סיבת מחלוקתו, ובהקשר לזה הצטרפו אליו בני ראובן וחלק משבט לוי בשביל כהונה, שמשכם בזה, אבל הוא עצמו לא חשב על כהונה. אולם אח"כ נימשך אחריהם ורצה גם כהונה, ולעניין זה ראה את צאצאיו וכך טעה. זהו שאדם מתדרדר, 'ועברה גוררת עברה' (אבות ד,ב). כך התחיל בנשיאות, שזה 'רק' כבוד, והמשיך להדרדר למחלוקת על הכהונה, שזה נגד הקדושה. זהו שיצה"ר נדמה כחוט עכביש או כהר (סוכה נב,א) כי הוא מתחיל כחוט עכביש ומתגבר עד כהר. (וגם נאמר שם שיצה"ר מתחיל כחוט עכביש ומתגבר עד כחבל עגלה). על עדת קורח יש מחלוקת אם יש להם חלק לעוה"ב (משנה סנהדרין י,ג) וכן נאמר במשניות שם על כאלו שאין להם חלק לעוה"ב, וביניהם ירבעם (שם,ב). בגמ' דרשו את שמו של ירבעם בהקשר לחטאיו (סנהדרין קא,ב) וכן דרשו את שמו של קורח בהקשר לחטאיו (שם קט,ב). כך נראה שדומים. שניהם באו לחטוא בשל קשר לשלטון, ירבעם נגד רחבעם (שם קא,ב) וקורח נגד אי העמדתו כנשיא (וגם השם נשיא הוא כקשור למלך, שמלך המשיח נקרא נשיא, והשם בן ישי מרמז גם על משיח בן דוד), ושניהם התגברו בחטאיהם, קורח כמו שאמרנו, ועל ירבעם נאמר: ' (מלכים א, יג, לג) "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה" מאי "אחר”? אמר ר' אבא: אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש?- בן ישי בראש. אי הכי, לא בעינא' (שם קב,א). הרי שלא שב, אלא התחזק בחטאו, שזהו הפס': "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות" (מלכים שם). קורח טעה במה שראה ברוה"ק, וכך גם ירבעם טעה ברוה"ק, שה' ניסה להשיבו (שזה ברוה"ק) ואמר לו 'אני אתה ובן שי', הרי שאמר לו הקב"ה שהוא יהיה בראש (ע"פ הסדר, הקב"ה הוא ובן ישי). אבל הוא טעה בהבנתו, שלא הבין זאת בשלמות כראוי, והתגבר בתאוותו לכבוד, ולכן שאל מי בראש וסרב לחזור בו, וחטא. כך גם קורח, טעה במה שראה, שלא הבין כראוי בשלמות, שלא ראה שהם יעשו תשובה, ולכן התגבר תאותו גם לכהונה וחטא יחד עם מקריבי הקטורת.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה