chiddush logo

עשרת השבטים "כיום הזה".

נכתב על ידי יניב, 7/9/2017

 "ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה" (דברים כט,כז).   'ת"ר: עשרת השבטים אין להם חלק לעוה"ב, שנאמר (דברים כט, כז) "ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול", ויתשם ה' מעל אדמתם-בעוה"ז, וישליכם אל ארץ אחרת- לעוה"ב, דברי ר"ע. ר"ש בן יהודה איש כפר עכו אומר משום ר"ש: אם מעשיהם כיום הזה אינן חוזרין, ואם לאו חוזרין' (סנהדרין קי,ב). נראה שלא במקרה מביאה הגמ' את הברייתא הזו על המשנה: 'עשרת השבטים אינן עתידין לחזור, שנאמר (דברים כט) "וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה", מה היום הזה הולך ואינו חוזר, אף הם הולכים ואינם חוזרים, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: כיום הזה, מה היום מאפיל ומאיר , אף עשרת השבטים שאפל להן, כך עתיד להאיר להן' (משנה סנהדרין י,ג). לא רק משום שחלקו על מה מעמדם של עשרת השבטים, ולמדו מאותו פס'. אלא יותר מזה, נראה שר"ש הוא תלמידו של ר"ע, ולכן מה שחולק עליו זה לא שחולק לגמרי, אלא משלים את דברי ר"ע. שר"ע אומר שאין להם חלק לעוה"ב, בא ר"ש ומסביר שלא מתכוון שלגמרי אין, אלא תלוי במעשיהם, אם ישובו בתשובה או לא. באה הגמ' ומחברת למשנה, לומר שגם מה שחלקו ר"ע ור"א זה לא תמידי, אלא תלוי במעשיהם, שע"פ זה ישובו או לא. התורה תמימה מביא מה היה חטאם של עשרת השבטים (שעליהם צריכים לשוב בתשובה) (בברייתא): 'וטעם עונשם מפני שבגלותם דברו בגנות ארץ ישראל כמבואר בסנהדרין צ"ד א' '. ממילא יוצא ע"פ דברנו שכדי לחזור לא"י עליהם לשוב בתשובה בקשר לא"י, נראה שלכן זכו האתיופים לחזור חזרה לארץ, שהם ע"פ המסורת משבט דן (ראה באריכות ב'תורת המדינה' ברור של מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, על מעמדם של הפלשים). כיון שרצו לחזור לא"י ואף קבעו על כך חג (סיגד), לכן זכו לחזור בימנו, שגם ר"ע מודה לזה. נראה שזה לא רק אצל עשרת השבטים, אלא דבר זה גם מלמד עלינו, שהחזרה לא"י בימנו-זמן 'עקבתא דמשיחא' (אמנם מרן פאר הדור הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א לא אהב את השימוש בביטוי הזה על ימנו, כיון שזה נאמר בגמ' בהקשר של מלחמות שזה זמן צרה) באה בעקבות הרצון לעלות לא"י, שעלו במסירות נפש, והלהיבו את האנשים בעד א"י. שזהו התשובה בהקשר של תחילת ימות המשיח, תשובה לא"י (ראה ב'קמעא קמעא' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א). כך מתגלה אצל עשרת השבטים, ואותו דבר בכלל בנ"י, רק שאצלם אם לא שבים בתשובה לא"י אז לא יחזרו, לעומת השאר שיחזרו בכ"א. אבל כולם קשורים לעניין הזה של שיבה לא"י בזכות תשובה ברצון בעד א"י. לכן כמה פס' קודם נאמר: "ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים" (כד). ודרשו חז"ל: 'ותניא, ר' יוסי אומר: שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל. ואמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי יוסי? אתיא "ברית ברית", כתיב הכא (דניאל ט, כז) "והגביר ברית לרבים שבוע אחד", וכתיב התם (דברים כט, כד) "ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבותם"' (יומא נד,א), וזה מדובר על חורבן יהודה (כך מובן מההקשר שם, שחלקו ר' יהודה ור' יוסי, ובדברי ר' יהודה מפורש שמדבר על יהודה). לא במקרה לדעת ר' יוסי נענשו בשבע שנים של חורבן גמור, אלא זה קשור לא"י, שזהו זמן שמיטה, שבו מתגלה מעלת א"י. ובפרט שהגלות הייתה שבעים שנה כדי לכפר על השמיטות שלא שמרו: '"אז תרצה הארץ את שבתותיה" אני אמרתי לכם שתהיו זורעים שש ומשמטים לי אחת בשביל שתדעו שהארץ שלי הוא. ואתם לא עשיתם כן. עמדו וגלו ממנה והיא תשמט מאליה כל שמיטין שהיא חייבת לי, שנאמר (ויקרא כו, לד-לה) "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה... כל ימי השמה תשבות"' (ספרא. ויקרא כו,לד). שחטאו בקשר לא"י, לכן גם העונש החמור היה שבע שנים כשמיטה. ממילא הגלות קשורה לא"י, לכן גם התקנה לשוב לארץ היא ע"י שיבה לא"י. לא רק עשרת השבטים, אלא כל בנ"י, שגם גלות יהודה נאמרה סמוך בפס', לדמותם, וגם כך מובן מהעיקרון שהחורבן קשור לשמיטה. נראה שלא רק שעשרת השבטים צריכים לשוב לארץ, אלא גם כשהם חוזרים הם מתנהגים כמו ההלכות של שבט יהודה, כמו שאנו כיום נוהגים, גם מן הסתם רוב עשרת השבטים שיחזרו זה יהיה ע"י שיתגיירו כי בינתיים התבוללו ונאבדו בגויים (ויחזרו כעין זרע ישראל ששב), ולכן יהיו ממש כמו שבט יהודה לגמרי. לכן נאמר בסמוך: "הנסתרת לה' אלקינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" (כח). עם ניקוד של יא נקודות, שחז"ל דרשו זאת בקשר לעונש בעקבות הערבות (סנהדרין מג,ב), אולם למה דווקא יא נקודות? נראה שזה בא לומר שהערבות השלמה היא כשכולם מאוחדים, ולכן יא נקודות שמשתייכות למילים, כך יא השבטים ישתייכו ליהודה, שיהיו מעורבים כולם יחד, שכך ראוי להתחבר לתורה ("לעשות את כל דברי התורה הזאת"). לכן כך יהיה בגאולה. אולי אפשר שהמחלוקת בין ר"ע ור"א קשורה למחלוקת בין ר"י ור"א האם יעשו תשובה בשביל הגאולה (שם צז,ב). אבל כולם מסכימים שבסוף כולם יחזרו בתשובה. לכן לדעת ר"י שלא עושים בתחילה תשובה, בא ר"ע ואומר שלא יחזרו, כיון שלא עשו תשובה, אבל בסוף הגאולה גם הם ישובו, כחלק מהתשובה של כל בנ"י. לעומת זאת לר"א שצריך תשובה בשביל ליגאל, ממילא יעשו גם עשרת השבטים תשובה, וממילא יחזרו. אולי גם מה שחלקו ר"א ור"י האם צריך תשובה כדי ליגאל, חלקו בעצם ממתי נחשבת הגאולה, האם מתחילה כשחוזרים ומקימים שלטון יהודי עוד לפני שחזרו בתשובה, או רק בסוף כשיחזרו כולם בתשובה [ור"א הודה לר"י בסוף-ששתק] יוצא שבעצם המחלוקת (ר"א ור"ע) אינה אם יחזרו, אלא על איזה זמן מדברים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה