שבוע סוכות

נכתב על ידי יניב ב-7/10/2017

 

חג סוכות הוא שבעה ימים. מובא באברבנאל: '… ובחג הסוכות להודות לפניו על הארץ ועל תבואותיה... וחג הסוכות היה גם הוא שבעת ימים מפני שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל' (אברבנאל. דברים טז). ראה ב'לזמן הזה' 'סוכות וא"י' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א, עוד ראיות לקשר בין סוכות לא"י, והסברו שסוכות וא"י הם גילוי הקדושה בכל החיים. נראה לומר בנוסף, שא"י קשורה לברית המילה, כמובא במדרש: '"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך" רבי יודן אמר: חמש אם מקבלים בניך אלקותי - אני אהיה להם לאלוק ולפטרון. ואם לאו - לא אהיה להם לאלוק ולפטרון. אם נכנסין בניך לארץ - הן מקבלין אלקותי. ואם לאו - אינם מקבלים. אם מקיימין בניך את המילה - הן נכנסים לארץ. ואם לאו - אין נכנסים לארץ. אם מקבלים בניך את השבת, הם נכנסין לארץ. ואם לאו - אינם נכנסין. ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבון ב"ר יוסי: כתיב (יהושע ה): "וזה הדבר אשר מל יהושע”. דבר אמר להם יהושע: ומלן. אמר להם: מה אתם סבורין שאתם נכנסין לארץ ערלים?! כך, אמר הקב"ה לאברהם אבינו: "ונתתי לך ולזרעך אחריך" וגו', על מנת, "ואתה את בריתי תשמור”' (ב"ר מו,ט). ממילא יש קשר בין א"י למילה. נראה שלכן בסוכות שהוא כנגד א"י, יש קשר כעין ברית מילה. לכן סוכות הוא שבעה ימים, אבל יש גם קשר של שמונה ימים בסוכות, כשמחשיבים גם את שמיני עצרת. זהו כעין ברית מילה, שהיא בגיל שמונה ימים. בנ"י נקראים מולים: '"קונם שאיני נהנה לערלים” - מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות. "קונם שאיני נהנה למולים" - אסור בערלי ישראל ומותר במולי עכו"ם, שאין הערלה קרויה אלא לשם עכו"ם' (משנה נדרים ג,יא). נראה שעד היום השמיני, שהוא עדיין לא בדין מילה הוא כעין מזכיר גוי, שנקרא ערל (אע"פ שערל ומהול זה קשור למהות גוי וישראל, בכ"ז בדימוי נראה שמרמז כעין גוי שלא מל). לכן בשבעת ימי סוכות זה קשור בין בנ"י לגוים, שמתחשבים בגוים לכפר עליהם, ואילו שמ"ע זה רק של בנ"י, כברית מילה שבה מבדיל עצמו בפועל בגלוי מהגוי: 'א"ר אליעזר: הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך' (סוכה נה,ב). המילה היא לשמונה ימים כדי שתעבור שבת: '"והיה שבעת ימים תחת אמו" ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: משל למלך שנכנס למדינה, וגזר ואמר: כל אכסנין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא תחלה. כך אמר הקב"ה: לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת, שאין ז' ימים בלא שבת, ואין מילה בלא שבת, הה"ד "ומיום השמיני והלאה ירצה"' (ויק"ר כז,י). לכן יש חשיבות בסוכות לשבת, שהוא מתגלה בשבוע ('שאין ז' ימים בלא שבת', וכן שבת היא היום השביעי ולכן רומז לשבוע), ולכן סוכות עצמו הוא שבוע. ביום השביעי הוא הו"ר, שבו מוכח שאנו ניצחנו את האומות בדין (מדרש תהלים יז,ה), כיון שהוא היום השביעי, שבו השורש למעלתנו, שמתגלה בשמ"ע (שהוא רק לנו), כמו ששבת היא השורש לכך שמילה לשמונה. לכן בו מוכח שאנו מנצחים בדין את האומות. (שהשבוע כמו בברית מילה ששבוע בלי מילה, שאז היהודי נראה כגוי, כמו החיבור ביננו לגוים בסוכות, שמקריבים בשבילם, שנראים בכך קשורים ודומים, ואילו מעלתנו המיוחדת מתגלת ביום השמיני. אבל שורשו [של השמיני] הוא בשביעי, שהסיבה היא שתעבור שבת. וכן קרבן אף הוא רק מהיום השמיני ולכן זה מתגלה בקרבנות). וכן קשור לקדושתנו, שזה מתגלה (מוכרז) בזמן ההקפות של המזבח (או החזן כמלאך ה'), כמו ששבת היא קודש. ושבת שייכת רק לבנ"י, ולכן בו מתגלה שאנו מיוחדים משאר האומות, ולכן מנצחים אותם. וזה קשור לא"י, שהכניסה קשורה בשבת ומילה (כמובא בב"ר שהבאנו). נראה שלכן גם ביריחו הקיפו שבעה פעמים, וכנגד זה מקיפים שבעה הקפות את המזבח בהו"ר (יר' סוכה ד,ג) וזה קשור למילה (שמלו קודם לכיבוש יריחו [יהושע ה] שזה ההתחלה של הכניסה לארץ וכיבושה) ולשבת (יריחו נכבשה בשבת [יר' שבת א,ח]). בכלל כיבוש הארץ היה ארבע עשרה שנה, שבע כבשו ושבע חילקו. כך שיש עניין של שבע, וגם בסוכות הוא שבע, ושמ"ע הוא כמו הסעודה לאוהבו של המלך, כנגד הסעודה של השבוע, כך שגם הוא כעין נחשב כנגד השבוע, כך נראה ששבוע סוכות כנגד כיבוש (שבו נלחמנו בגוים, שיש קשר מול הגוים), ושמ"ע שהוא יום כעין כנגד השבעה (שהוא "עצרת", שהוא עוצר בתוכו כעין כנגד השבוע של סוכות), כנגד הנחלה. בסוכות אנו מוקפים לגמרי בקדושה כמו בא"י, כדברי הגר"א: 'שתי המצוות שהאדם נכנס בהן שלם בכל גופו הן סוכה וא"י' וכו' (קול התור א,ז), ולכן סוכות שבוע כנגד א"י, שזהו כנגד שבעת המינים שהם פירות א"י, שהם קדושים (ב"ח. טור סימן רח). לכן מסמל את השלמות של הקדושה, שמתחבר לכל המציאות כולה. לכן זה שבוע כנגד שבוע הבריאה, שכולו מתקדש. נראה שלכן זה גם שבוע כנגד התורה שהיא שבעה ספרים: 'דא"ר שמואל בר נחמן א"ר יונתן: "חצבה עמודיה שבעה" אלו שבעה ספרי תורה' (שבת קטז,א). שפס' זה מרמז גם על 'שבעה ימי בראשית' (רש"י משלי ט,א). כך שמרמז על גילוי התורה בכל המציאות כולה, שזה קשור לספיגת התורה בנו במדבר (זהו זמן הסוכות שהיו במדבר) לקראת הכניסה לא"י (תנחומא "בשלח" סימן א), שכך אנו דבקים בתורה כראוי, בכל המציאות. לכן בסוכות יש את העניין של חירות מהתאוות, כמובא ב'תורת המועדים' 'האוניבסליות של חג הסוכות' למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א: 'יציאה זו מן הבית לסוכה מסמלת את יכולת הריסון העצמי והיכולת להמנע מהיגררות אחר תאוות האדם ותענוגותיו, ויש בכך משום מתן ביטוי לכוח ההשתלטות של האדם על עצמו ועל הרגליו לבל יהפכו לו לטבע'. שזה חל ע"י שלמות הקשר לתורה, בהיותה ספוגה בנו כראוי, שבכך מיישרת אותנו בכל דרכינו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע