שלוש שעות הושע נא

נכתב על ידי יניב ב-28/10/2017

 

בהושענות בסוכות אומרים 'שלוש שעות הושע נא' (הושענת 'א'ל למושעות'), וכידוע זהו אותם שלוש שעות שלפני ביאת המשיח. נראה שזה קשור בדוד שממנו המשיח, שעליו נאמר: 'והיינו דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב: "זה ספר תולדות אדם”? מלמד, שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'. כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו, שנאמר: "ולי מה יקרו רעיך א'ל”. דבר אחר: "זה ספר תולדות אדם" העביר לפניו כל הדורות, הראהו דוד חקוקין לו ג' שעות. אמר לפניו: ריבונו של עולם, לא תהא תקנה לזה? אמר: כך עלתה במחשבה לפני. א"ל: כמה שני חיי? א"ל: אלף שנים. א"ל: יש מתנה ברקיע? א"ל: הן. א"ל: ע' שנים משנותי יהיו למזל זה' וכו' (ילקו"ש רמז מא). דוד היה צריך לחיות רק שלוש שעות, ואדם הראשון נתן לו שבעים שנה. כך נראה שלכן בסוכות אנו מקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם (סוכה נה,ב), כיון שאנו באים לכפר עליהם, שזה ע"י קישורם לקודש (ע"י הקורבנות). בסוכות אנו מבקשים מה' שיגן עלינו, בזכות שאנו קשורים לקודש, ולכן זה גם למענו, שזהו 'אני והו הושיעה נא' (ראה ב'לזמן הזה', תשרי, 'אני והו', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א). נראה שזהו בסוכות שהוא החג השלישי (פסח, שבועות וסוכות), בו אנו מקשרים את כל העולם לקדושה כרמז לעניין שלוש השעות שלפני המשיח שיהיו צרות גדולות בגלל המלחמה של הטומאה בכל הכוח לפני נפילתה. לכן בסוכות שזה החג השלישי מרמז על לעתיד לבא (כמו שמביא מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'מועדי ישראל', סוכות, שחג סוכות הוא כנגד לעתיד לבא). לכן בו מצויין קשר לקידוש העמים, שלכן יש בו שבעים קרבנות כנגד האומות, וזה גם מרמז על שבעים השנים שקיבל דוד המלך שממנו המשיח, מאדם הראשון, במקום שיחיה שלוש שעות. כך אנו מקדשים את האומות שכולם יצאו מאדם, ועל הדרך גם מבקשים שכמו שדוד ניצל משלוש שעות שקשורות למוות כנפל, כך גם שיציל אותנו משלוש השעות שקשורות לצרות בגאולה. דוד היה צריך למות אחרי שלוש שעות בשל הקשר לתיקון העולם כמשיח, שאז יהיו צרות גדולות בשלוש שעות, וניתן לו שבעים שנה מאדם, שגם זה קשור בקידוש האומות. לכן זהו "ספר תולדות אדם" כל גלגולי האדם בעולם, עד תיקונו השלם. ומביאים קודם שראה את ר"ע, לרמז על הצרות הגדולות במלחמת הקדושה בטומאה, כמו שמת ר"ע ביסורים, וכך גם קשור לשלוש השעות לעתיד שקשור במלחמת הקדושה בטומאה. נראה שנאמר על אדם שהיה צריך לחיות אלף שנה, לרמז על כך שהעולם הוא ששת אלפים שנה: 'תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא. שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח' (סנהדרין צז,א). נראה שהולך בזוגות (אלפיים שנה) כנגד טוב ורע שנילחמים זה בזה, ויש שלושה חלקים (תהו, תורה ומשיח) כנגד שלוש שעות, שקשור לתיקון העולם לעתיד. זה קשור לספר תולדות אדם, כל גלגולי האדם בעולם עד התיקון לעתיד. נראה ששלוש רומז לשלושת האבות, שהם היסוד לתיקון העולם. גם בדוד יש שלוש אותיות בשמו, נראה שמרמז על האבות, שהוא מאחד את כוח האבות, ע"י שמאחד את בנ"י (שזהו מלך שמאחד את כל בנ"י) לתיקון עולם, כמו שיתגלה במשיח. שד' רומז לשם ה' (ארבע אותיות), כנגד אברהם ויעקב שהפיצו את שם ה' בעולם, לכן גם רומז לארבע רוחות השמים, שהפיצו לארבע רוחות השמים, שזהו שהיו גם בחו"ל. לעומת זאת יצחק לא ירד לחו"ל, לכן ו' כנגד תושב"ע, שרומז לנשמת ישראל (משנה אותיות נשמה) שעיקרנו כאן בא"י, כמו שנאמר לאברהם "לך לך" שהכוונה לעצמו, לא"י שהיא מקומו של היהודי ובו הוא מתגלה בשיאו: 'וזהו לך לך, שהוא כי לך ולעצמך אתה הולך הוא השורש הדבק באלקיך, כי איכותך מתעלה ומתקדש ומשתלם בזה. הנה כי אין עצמותך בחוץ לארץ כעצמותך בארץ' (אלשיך. בראשית יב,א). לכן יצחק לא יצא מא"י בהיותו קדוש כקרבן (רש”י. בראשית כו,ב), שזה בשל שלמותו בקדושה עליונה, זהו כתושב"ע שקשור לנשמת ישראל שהיא עליונה ודבוקה בקב"ה, כעין הקרבן העולה לה'. לכן דוד מרמז על האבות, וגם מרמז על בנ"י, שגימטריה של שמו זה י"ד, ויחד עם שמו (דוד) זה עוד אחד, יוצא י”ה, כנגד "שבטי י'ה" (תהלים קכב,ד), שכל בנ"י עולים למקדש ובזה מתחברים לקדושה עליונה (שזהו "ששם עלו שבטים שבטי י'ה עדות לישראל להדות לשם ה'”) לתיקון העולם. נראה שזהו כתפילות שבהם אנו מתפללים לה' על העולם, שבזה אנו מחברים את העולם עם השמים, לכן הם כנגד הקרבנות, והם תקנת האבות (ברכות כו,ב) שהאבות שורש תיקון העולם, ושיא החיבור וקדושה בעולם מתגלה במקדש בקורבנות. לכן ישנם שלוש תפילות, כנגד שלושת האבות ושלוש השעות, שקשור בתיקון העולם בסופו. נראה ששלוש גם מופיע בק"ש, שבה אנו אומרים "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (דברים ו,ד) '"ה' אלקינו ה' אחד" - ה' שהוא אלקינו עתה ולא אלקי האומות ע"א, הוא עתיד להיות ה' אחד שנאמר (צפניה ג) "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'" ונאמר (זכריה יד) "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"' (רש"י). כך שמרמז על לעתיד לבא. לכן יש בק"ש שלוש פרשיות, וזמנה: 'רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות' (משנה ברכות א,ב), רמז לשלוש השעות של תיקון העולם לעתיד (אולי גם רמז בבני מלכים, שאנו בני ה' ולכן מתקנים את העולם לה'). גם בק"ש יש שלוש יסודות של אהבה: “ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (דברים ו,ה) ('"בכל לבבך" - בשני יצריך. ד"א בכל לבבך שלא יהיה לבך חלוק על המקום. "ובכל נפשך" - אפילו הוא נוטל את נפשך. "ובכל מאדך" - בכל ממונך. יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמר ובכל מאדך. דבר אחר, ובכל מאדך בכל מדה ומדה שמודד לך בין במדה טובה בין במדת פורענות' וכו' [רש"י]). לכן גם מובן שקודם המדרש הביא על ספר תולדות אדם, את מיתת ר"ע, כיון שאצלו מתגלה עניין ק"ש שקשורה בשלוש, כמו הצרות שלעתיד, שאצלו סרקו את בשרו במסרקות של ברזל, שזהו כאבים איומים והוא קרא ק"ש: 'בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה, זמן ק"ש היה. והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו עד כאן. אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה "בכל נפשך" אפילו נוטל את נשמתך. אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד, עד שיצתה נשמתו באחד' (ברכות סא,ב). הרי שקשור לק"ש, והאריך באחד, שזהו שלעתיד ה' יהיה אחד בעולם, שכך זהו תיקון העולם, שבמיתתו היה תיקון גדול וקדוש (גם “אחד” זה שלוש אותיות). אולי לעתיד לבא זה כעין יציאת מצרים, לכן יש עניין של שלוש כמו במכות מצרים שמחולקים לשלוש: 'דצ"ך עד"ש באח"ב', שקשורים לגילוי שלוש יסודות אמונה בה' (ראה ב'לזמן הזה' ניסן 'דצ"כ..'). כך גם לעתיד זה מביא לגילוי אמונה בה', ולכן יש עניין של שלוש לקראת הגאולה, ואז יהיו צרות גדולות כמו בגלות מצרים (אמנם במכות כבר פסק השעבוד, אבל לעתיד זה כעין שני הדברים כמצרים). גם נראה ששלוש, כיון שאז יהיה השמדת עמלק, שהוא שלישי לעשיו (עשיו-אליפז-עמלק), ולכן יהיו צרות גדולות כחלק ממלחמה בהשמדת עמלק שקשור לרעה לבנ"י.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע