משנה מסכת ביצה פרק ב משנה ט

נכתב על ידי יונתן שטנצל ב-1/11/2017

 

משנה ט

המשנה שלנו סוטה מנושא של יום טוב, אבל מאחר ועסקנו האם מותר לטחון במטחנה של פלפלין ביום טוב, מגיעה המשנה לדבר האם המטחנה של הפלפלין מקבל טומאה, כמו שכותה המאירי מסכת ביצה דף כג עמוד ב :”אמר המאירי מתוך שביאר במשנה שלפניה ענין שחיקת הפלפלין נתגלגל במשנה זו להודיע דין ריחים של פלפלין לענין טומאה"


ומאחר ומטחנת הפלפל בזמן המשנה הייתה בנוייה משלושה חלקים בלבד, האם ברגע שחלק אחד נטמא אז כל החלקים האחרים גם נטמאים? או שכל חלק נחשב לכלי בפני עצמו של מטחנת הפלפל???.

שמסתכלים ברמבם ברשי מבינים כי המטחנה הייתה בנוייה משלושה חלקים:

  1. החלק העליון היה מתכת שם היו יושבים הגרעינים של הפלפל החריף ושם טוחנים את הפלפל החריף.

  2. החלק האמצעי שזה הנפה שעשויה מעץ שדרכה יורד האבקה.

  3. החלק התחתון זה הכלי מעץ ששם שם נופלת מהכברה האבקה הטחונה.


המשנה שלנו מגיעה לדבר לגבי האם הכלי לטחינת הפלפל החריף שהוא מורכבת משלושה חלקים מקבל טומאה?

רש"י מסכת ביצה דף כג עמוד ב טמאה משום שלשה כלים - מקבלת טומאה על שם שלשה כלים, נפקא מינה דאי נמי אזל חד שמא מינה - טמאה משום אידך, ובגמרא מפרש לה.


תוספות מסכת ביצה דף כג עמוד ב משום שלשה כלים - פי' ואם נטמא זה לא נטמא זה אפי' בשעת מלאכה שהן כולן יחד הואיל וכל אחד ראוי למלאכה בלבדו ולא דמי למספרים של פרקים ואזמל של רהיטני דהתם הם מחוברים יותר בשעת מלאכה.


רמב"ם על משנה מסכת ביצה פרק ב משנה ט והשמיענו שכל חלק מאלו השלשה חלקים כלי בפני עצמו הוא ואפילו נפרד מן הכלל אינו שברי כלים אלא מקבל טומאה

לשון המשנה:

הרחים של פלפלין

טמאה משום שלשה כלים

משום כלי קבול

מסביר רשי שלמרות שהכלי התחתוון לקבל אבקת הפלפל הוא מעץ ועץ אינו מקבל טומאה אבל זה נכון רק בפשוטי כלי עץ, אבל מאחר ולחלק התחתון יש לו בית קיבול אז עץ כן מקבל טומאה

רש"י מסכת ביצה דף כג עמוד ב משום כלי קבול - שכלי עץ שיש לו בית קבול הוא.

תפארת ישראל - יכין מסכת ביצה פרק ב משנה ט מא) כלי קבול. הוא הארגז התחתון שעשוי לקבל התבלין הטחונים:

ומשום כלי מתכות

רש"י מסכת ביצה דף כג עמוד ב ועליונה - שמכתשין ושוחקין בה הפלפלין - טמאה משום כלי מתכות, דמשום כלי עץ ליכא לטמויה, דפשוטיהן טהורין, אלא משום צפוי התחתון שהוא עיקר, והעץ בטל אצלו.

ומשום כלי כברה:

מסביר רשי כי הכלי האמצעי היה בנוי מעץ ואין לו כלי קיבול אלא סוג של מנפה את החלקים הגדולים ומוריד את האבקה הטחונה למטה, ולכן אולי הייתי חושב שהכברה לא תקבל טומאה מאחר ואין לו כלי קיבול, והרי פשוטי כלי עץ לא מקבלים טומאה

כמו שלמדנו בשבת קכג: גמרא. "אמאי? פשוטי כלי עץ הוא, ופשוטי כלי עץ אינן מקבלין טומאה!”


רש"י מסכת ביצה דף כג עמוד ב אמצעית - שהיא מקפת את המכבר, משום כלי עץ לא מטמאה - דאין קבולה קבול, אלא חכמים גזרו טומאה על הכברה משום ארוג, ואפילו אין המכבר של מתכת מטמאה משום כלי כברה, ושלנו שהיא של מתכת - ודאי טמאה משום פשוטי כלי מתכות.

ואומר רשי אלא משום צפוי התחתון שהוא עיקר, והעץ בטל אצלו.


תוספות מסכת ביצה דף כג עמוד ב ולא נראה דלא שייך ארוג במעשה של עץ כי אם [בצמר ופשתים ונראה לפרש] בכברה של סלתות דקאמר בירושלמי כברות של סלתות טמאה משום שיש עליה תורת כלי שמקבלת הסובין שאינן יכולין לצאת דרך נקבים והא דקאמר משום כלי כברה ולא קאמר משום בית קיבול ה"ק משום תורת קבול כלי כברה דחשיב קבול שלה כדפי'.


תוספות רי"ד מסכת ביצה דף כג עמוד ב ואינו נראה לי דאין דין ארוג לכלי עץ כדתנן בפ' כ"ז דכלים הבגד מטמא משום חמשה כלים השק משום ארבעה העור משום שלשה העץ משום שנים כלי חרס משום אחד כלי חרס מטמא משום כלי קיבול מוסיף עליו העץ שהוא מטמא משום מושב מוסיף עליו העור שהיא מטמא משום אהל מוסיף עליו השק שהיא מטמא משום ארוג מוסיף עליו הבגד שהיא מטמא משום שלש על שלש אלמא אין ארוג נוהג אלא בשק ובבגד ולא בעץ אלא אף על פי שהיא עץ ואין קיבולו קבול כיון שהיא עושה מעשה כברה הוא חשוב כלי לקבל טומאה:

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

יודע את התשובה? חושב אחרת?
תגובות ודיון על החידוש (0)
לשאלה זו עדיין אין תשובות
ציורים לפרשת השבוע