מזוזה - אהבת ה'
מתורתו של סבא ז"ל - הרב יוסף יהודה ארנקרנץ / ליקט: אריאל פנדל
אהבה לה' ותפקידה של המזוזה
אמרתי לזיידא: אני מתפעל מזה שכשאתה מדבר על אמונה בה', אינך אומר 'אמונה בה'' או 'ידיעת ה'', אלא 'אהבה לה''!
השיב זיידא בהתרגשות: בודאי! בלי אהבה אין משמעות למה שאני עושה. מדוע שאדם יעשה את מה שאביו מבקש ממנו, אם לא בגלל שהוא אוהבו. מה כתוב במזוזה שאנו פוגשים בכל כניסה ויציאה? "ואהבת את ה'"[1].
האהבה לה' מחייבת ממילא אהבה לבריות. המזוזה מזכירה לנולאהוב את האנשים שאנו חיים איתם ובאים איתם במגע. לא רק ביציאתו מביתו- אהבהלאנשים בעולם, אלא גם בכניסתו- אהבה לאשתו ולבניו.
ילדים, גם אותם צריכים לאהוב, לכבד, להתייחס כבני אדם לכלדבר ולתת להם מקום (ולא להמעיט בחשיבותם מפני שהם ילדים).
אהבה לה' מתוך חשיבה
[1] פלאי פלאים! זיידא ראה במזוזה לא רק את הפסוק הראשון "שמע ישראל... ה' אחד", אלא גם את ההמשך, "ואהבת...", שאפשר לומר שהוא בעצם פירוט של אותה קבלת עול מלכות שמים. אח"כ מצאתי שדבריו הם ממש כדברי הרמב"ם בסוף הלכות מזוזה (ו, יג) "וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם, שמו של הקב"ה, ויזכור אהבתו".
