לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת נשא

ד,כג: כל הבא לצבוא צבא לעבוד עבודה: מה משמעות 'לצבוא צבא' ומה 'לעבוד עבודה'? הנצי"ב: "'צבא' לחוד משמעו איזו הִתמנות של כל אדם בביתו או בעירו, ועוד משמעות 'צבא' – קיבוץ אנשים לדבר אחד ... ו'לצבוא צבא' משמעו מצביאים את הקיבוץ (הִתמנות לדבר שנעשה בקיבוץ אנשים), והיינו עבודת השיר שהיא בקיבוץ... 'עבודת עבודה' – עבודה שבעבודה,הווי אומר זה השיר". למדנו שתפקיד בני גרשון הוא בעצם לשיר, גם בתוך כדי עבודה ומשא (כד).

ו,כד: יברכך ה' וישמרך: למי מגיעה ברכה ומהי השמירה? הנצי"ב: "נכלל בזה לכל אדם כפי הראוי לו להתברך ... לפי הברכה שנתברך עד כה, לעוסק בתורה בלימודו, ולעוסק במסחור – בסחורתו, ... 'יברכך ה'' – תוספת לכל אדם במה שיש לו. 'וישמורך' – דכל ברכה בעי שמירה שלא תיהפך לרועץ ח"ו, בעל תורה בעי שמירה מן הגאווה וחילול ה' ... בעל נכסים בעי שמירה שלא יהיה עושר לרעתו ... כל ענין הטעון ברכה נדרש לשמירה מן הגורם לצער". ברכה עלולה להזיק וגם השמירה היא ברכה נצרכת.

ז,יא: נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח: מדוע 'יקריבו' ולא 'יקריב'? הנצי"ב: "בא ללמד דנשיא אחד ליום יקריב בשביל כולם, וכמו שכולם מקריבים בכל יום משנים-עשר יום". כל אחד – בעד כולם.