"כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק" [במדבר,יא,יב]

ההנקה היא מתנה מבורכת מאד, וטובה ובריאה לכולם: לאם, לתינוק ולמקף שביניהם! זו גם אחת מז' המלאכות שהאישה מחויבת בהן כלפי בעלה. אמנם רשאים בני הזוג להסכים ביניהם ולמחול, אך הדבר אינו רצוי ולכתחילה יש להשתדל בהנקה עד 24 חודשים מהלידה, כל עוד האם יכולה בכך, והתינוק רוצה. כמובן שעל הבעל מוטל להירתם גם הוא ולסייע לאשתו הצריכה לקום בלילות ולהניק. ובשם האר"י מובא שלא נכון לגמול התינוק לפני זמנו [בא"ח,אמור,י"ג].

חכמים אסרו על גרושה או אלמנה מניקה להינשא בשנית עד מלאת כ"ד חודש לתינוק, שמא תתעבר ותנובת החלב תפגע והתינוק יסתכן. בזמננו שיש אפשרות הזנה מבקבוק ותחליפי חלב, כתבו חלק מהפוסקים שיש מקום להקל להינשא עוד לפני כ"ד חודש, אולם בכל מקרה אין "לבנות" על התחליפים כי אינם שווי ערך כלל לחלב אם [רופאי גסטרו-ילדים]. ניתן לומר שהחלב אינו שייך רק לאם אלא גם לתינוק, ולכן אין ההחלטה רק בידה.

אכן, כאשר יש סיבות רפואיות או אילוצים אחרים כגון שהאישה סובלת, אין הכרח להמשיך בהנקה, ולעתים אף חובה להפסיקה. וכן אישה מניקה שהרתה -רצוי [בהתייעצות רפואית] להפסיק בהדרגה את ההנקה כי החלב מידלדל והולך, וגם סכנת ההפלה גוברת. מאידך, כאשר בני הזוג חפצים כבר בהריון נוסף הבושש לבוא בשל הנקה מתמשכת, אין ללכת נגד הטבע שהקב"ה חקק בעולמו, ויש להמשיך להניק בפרט בשנה הראשונה, אלא אם מדובר במצבים מיוחדים כגון גיל פוריות ההולך ומסתיים.

חלב אֵם כשר לשתיה אולם חכמים אסרו לינוק ישירות מהאישה לאחר הגמילה. ובתקופת ההנקה חשוב שהמינקת תקפיד להימנע ממאכלים שכשרותם אינה בטוחה, משום שהם מטמטמים את הלב [רמ"א,יו"ד,פ"א,ז]