לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשות ואתחנן - עקב

נכתב על ידי אורן מס, 2/8/2018

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשות ואתחנן - עקב

פרשת ואתחנן

ג,כג: ואתחנן אל ה' בעת ההיא: מהי אותה עת? הנצי"ב: "שנחלקה הנחלה לבני גד ובני ראובן, וראה ההכרח להשריש בישראל כוח התלמוד והעסק בו ... והגלות (של בני גד וראובן) גורמת ההכרח לתלמוד, ורצה משה רבינו שתהיה זאת הפעולה (של כוח התלמוד) בארץ ישראל, שמסוגלת יותר מעבר הירדן ... וביחוד ירושלים אשר היא מסוגלת לצאת תורה ממנה". משה מבין שתורה ניתן ללמוד וללמד בהצלחה דווקא ובעיקר בארץ, ובייחוד בירושלים. שנזכה עם עלייתנו לירושלים, להצליח ברצונו של משה.

ג,כו: ויתעבר ה' בי למענכם: מהו 'למענכם'? הנצי"ב: "לטובתכם, ולא נתבארה טובה זו מה היא ... והיה לטובה לבני גד ובני ראובן, וכן לשאר שבטים שלא ייכשלו בבואם לשם (לעבר הירדן המזרחי, מקום עבודת גילולים)". משה רואה את טובת העם בזה שנשאר בעבר הירדן, להצילם מעבודת אלילים. מעניין.

ה,י: ועושה חסד לאלפים לאוהבַי ולשומרי מצוותָו: מדוע 'אוהבַי' בגוף ראשון, ו'מצוותָו' בגוף שלישי ובלי יוד? הנצי"ב: "ללמדנו דמצוָה אחת (שאדם מצטיין בה) סגי היות נקרא 'שומר מצווה' ... משום הכי כתיב כאן 'מצוותָו (בלי יוד) כדי שיהיה במשמע – מצווה שלו, אפילו אחת מהן". אדם קונה עולמו כשומר מצוות כאשר קונה לו מצווה מיוחדת המתאימה לו. מעניין.

ה,כד: ואת תדבר אלינו: מדוע אַתְּ ולא אתָה? הנצי"ב: "כמו אישה אינה מתביישת לבקש מבעלה הרבה פעמים, כי יודעת שלא בשבילה היא מבקשת אלא בשביל בניו, כך אין הנביא (משה) מתבייש לבקש הרבה פעמים מה', כי למען בניו מבקש", לכן משה מכונה כאן בפי העם בלשון נקבה.

 

פרשת עקב

ז,טו: לא ישימם בך, ונתנם בכל שונאיך: מה ההבדל בין 'לשים' לבין 'לתת'? הנצי"ב: "שימה – משמע בכל-שהוא, ו'נתינה' – משמע טובא". ה' דואג לנו שמחלות ועונשים המגיעים לנו – נקבל קצת, ואילו השונאים אותנו – יקבלו בשפע רב.

י,א: פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים ... ועשית לך ארון עץ: לשם מה יש צורך בלוחות השניים, ומדוע לעשות ארון עץ? הנצי"ב: "לוחות השניות הן הכנה לעמלה של תורת התלמוד ... לימד ה' למשה שכל זה (דיוק דברי תורה) בא ביגיעת האדם ... דווקא בארון עץ ... כדי ללמדם דרך עמל תורה (בצער וענווה, שלא כארון מזהב)". מעניין.

י,יב: מה ה' אלוהיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה': האם ה' שואל מכולם דרישה זהה? הנצי"ב: "שואל מישראל ... לפי ערכו". לדבריו יש ארבע מדרגות בעם: ראשים ומנהיגים, תלמידי חכמים, בעלי בתים ועוסקים, נשים ועבדים וקטנים, "וכל אחת מכתות הללו אינה דומה לחברתה בשאלת ה' ממנה (ליראה) ... וכמעט שאסור לכת השנייה". המנהיגים אינם רשאים להִבטל מצרכי הציבור ולעסוק באהבה ודביקות, ולא מחויבים בשמירת מצוות עשה (העוסק במצווה – פטור מן המצווה), אלא ביראה, היינו שיהיה שקוע בזה. "תלמיד חכם שונה בכל דרכיו מאיש המוני במאכלו ובהילוכו ובדיבורו", וזה מה שה' דורש מחכמים בעניין היראה. העוסקים בפרנסתם – "אי אפשר לשאול מאיש עמוס בעסקיו שקידת היראה והאהבה, רק מעשה המצוות בפועל". מנשים וטף ועבדים "ה' שואל להיות לטוב היישוב והליכות עולם של האנשים", וזוהי יראתם. מעניין שה' דורש אחרת מאנשים שונים.

שבת ירושלמית שנייה שלום, שבת של יראת ה' לכל אדם לפי ערכו, תלמוד תורה וכוח חידושה, נתינת טוב בשפע, הצטיינות במצווה מיוחדת, דרישה מה' לטובת הבנים, וערבות הדדית, אורן, בן וכו'.

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה