ברכת משה

נכתב על ידי Abloch43, 6/9/2018

 

דברים פרק לג:

מקרא:

עולמות תפארת = עולמות הזכר = צפון = צד ימין

עולמות מלכות = עולמות הנקבה = דרום = צד שמאל

 

במאמר זה נסביר חלק מהברכות של משה לשבטי ישראל

פסוק ו: יְחִי רְאוּבֵן, וְאַל-יָמֹת; וִיהִי מְתָיו, מִסְפָּר

ראובן, כבכור של אמו, לאה, אחראי על עולמות החטאת שלה, הנמצאים בעולמות הסיטרא, שאותם מייצרים מלאכי הטומאה (נשמות שליליות). מקומו במדבר (ספר במדבר פרק ב') היה בדרום (תימנה, פסוק י'), שהוא מקום משכנם של מלאכי הטומאה.

 

לכן, פחד יעקב אבינו שראובן, הבכור, ייפול וביקש להעבירו לצד ימין (צפון), ככתוב בבראשית פרק מ"ט: "ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר". המים מייצגים חסדים (צד ימין) ותורה. ראובן אינו יכול לחיות בדינים הקשים של צד שמאל (דרום) והוא עלול ליפול לכוחות הסיטרא.

לכן ביקש משה רבנו מהבורא, בצוואתו, בדברים ל"ג: "ו יְחִי רְאוּבֵן, וְאַל-יָמֹת; וִיהִי מְתָיו, מִסְפָּר", כלומר שהנופלים בשבי הקליפות (סיטרא) יהיו מעטים. כל זה היה נכון במדבר, כשראובן היה בדרום. אך לפי בקשת יעקב הוא עבר לצפון בחוצות העיר (ספר יחזקאל פרק מ"ח).

 

על ירכתי צד צפון, על מלכות היונה, ממונה המלכה בלהה, אשת יעקב אבינו. על כוחו של ראובן, לאחר גאולת בן דוד, ניתן ללמוד בספר בראשית, פרק ל"ה: "כב  וַיְהִי, בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל". 

אין להבין פסוק זה כפשוטו כי אז עולות שאלות כמו מה היא ה"ארץ" ההיא, ומה הפירוש של ו"ישמע ישראל" ולא עשה דבר.

 

ההסבר: בגאולה נסגרים עולמות השאול ועולמות הנפש וכולם עולים בעולמות. העולם הנמוך ביותר יהיה מלכות עולם הרוח (תפארת), שהוא מלכות היונה, שאליה מתכוון הכתוב "בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא". כלומר, משפט זה מתייחס לארץ ישראל שעלתה לעולם תפארת, לאחר הגאולה.

 

"וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל", יִשְׂרָאֵל הוא יעקב בעולם הרוח (תפארת), לאחר שהמלאך שינה את שמו של יעקב לישראל. לעלם זה נעלה לאחר גאולת בן דוד. בעולמות אלה המלכה תהיה בלהה, והיא תהיה אשתו של ראובן הממונה על עולם זה. ראובן העביר ליעקב את המסר שבלהה היא אשתו הקוסמית. זיווג זה יקרה "בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא", כלומר כאשר יעקב עולה עִם עָם ישראל לעולם הרוח.

 

בחוצות העיר נמצא ראובן בצד צפון, שהוא מקום עולם הרוח, המייצג את הגאולה הבאה, גאולת בן דוד. ראובן ובלהה, הם המלך והמלכה של מלכות עולם זה והם זוג קוסמי. אם באמת היה ראובן אונס את בלהה אז ה' היה משמיד אותו כי ביזה את כבוד אביו.

 

בהמשך, בבראשית מ"ט, כתוב: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז.  ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה".

גם את המשפט הזה אין לקרוא כפשוטו.

 

"אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה".

"עָלָה" = עלה בעולמות. ע = 70 עמים הכלולים ביעקב, ל = 30 = 10 עולמות בעולמות הנפש + 10 בעולמות הרוח + 10 בעולמות הנשמה שבאותו עולם. ה = מלכות.

חִלַּלְתָּ: ח = הוצאת עורלה. ל = אותם 30 עולמות שב"עלה". 

כלומר, לאחר שראובן הוציא את העורלות בשלושת העולמות עלה יצועו לעולם מלכות היונה.

 

פסוק יב: לְבִנְיָמִן אָמַר--יְדִיד ה’, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן

בנימין נמצא בתחילת הצוואר, במלכות הצוואר (דברים ל"ג: "יב לְבִנְיָמִן אָמַר--יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". בֵין כְּתֵפָיו = תחילת הצוואר), שמיוצגת על ידי עגלה. לשמואל נאמר ללכת לשבט יהודה ולקחת את בן ישי, ממשפחת ישי, כי אחד מבניו הוא המשיח, כלומר הוא המלך הבא. שמואל אומר לקב"ה שהוא מפחד ששאול יהרוג אותו, כמו שהרג את הכהנים, מקנאה שימרדו בו. שאול רצה גם להרוג את הבן שלו, יונתן, כי היה חבר טוב של דוד. הקב"ה אומר לשמואל לקחת עגלה והוא הולך להקריב קורבן שלמים. עגלה מייצגת את אזור הצוואר והקרבת העגלה נועדה לסמל שנשמת דוד, משבט יהודה, נמצאת באזור הצוואר. גם שאול, משבט בנימין, מאזור הצוואר. הם אותה נשמה. לכן כשבאים יהודה ובנימין לפני יוסף ופרעה, יהודה מגן על בנימין.

 

פסוק יג: וּלְיוֹסֵף אָמַר ......  יז בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ

ליוסף יש שני שבטים, אפרים ומנשה, שהם בני המשיח. על יוסף כתוב בספר דברים פרק ל"ג: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ", כלומר נשמת יוסף נמצאת בעולמות השור (=עולם הכתר שבתולדות). עולם השור הוא העולם הראשון מעל  עולם אצילות (עולם אצילות הוא עולם החיה). עולם השור הוא גם עולם הדעת בכל העולמות והוא גם עולם פתחי הערווה של המלכה בעולם גבוה יותר. נשמת יוסף היא נשמת אדם ראשון והוא, כבכור, הממונה על עולמות התולדות של אמו, שכינה עליונה.

 

תהילים פ':  "ב  רֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף; יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים  הוֹפִיעָה. ג  לִפְנֵי אֶפְרַיִם, וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה-- עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ; וּלְכָה לִישֻׁעָתָה  לָּנוּ".

"רועה ישראל", הקב"ה, "נוהג כצאן יוסף". יוסף הוא גלגול אדם ראשון שבו כלולות כל נשמות ישראל. גם "יושב הכרובים" הוא הקב"ה, שמקום משכנו בין 2 הכרובים בבית המקדש.

דוד המלך מבקש שיושב הכרובים יופיע בעולמות תחתונים, לפני אפרים ומנשה, שמייצגים את שבט משיח בן יוסף ואת שבט יוסף , ולפני בנימין, שביחד מהווים את הקבוצה הנקראת "בני רחל", אשר להם הכח החזק ביותר למלחמה בעמלקים ובכוחות הטומאה.



אפרים

גם אפרים הוא המשיח, ככתוב בדברים ל"ג: "יז בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו--בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי-אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה". אפרים בן יוסף מגן על המלכות ולכן גם הוא במזרח.

לאפרים, כבנו של יוסף, יש את הכח להשמיד מלאכי טומאה.

 

פסוק יח: וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ.  יט עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ--שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק:  כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל.

זבולון ויששכר

זבולון ויששכר מטהרים את מי שיישאר בעולמות תחתונים (טְמוּנֵי חוֹל), לאחר הגאולה, ולכן הם נמצאים בדרום בחוצות העיר (יחזקאל מ"ח). זבולון מפרנס (בְּצֵאתֶךָ) את יששכר שלומד תורה (בְּאֹהָלֶיךָ) והם מתחלקים ביניהם בזכויות, ככתוב בדברים ל"ג: 

 

"יח וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ. יט עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ (הר זה נשמות גבוהות). שָׁם (בירושלים), יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק:  כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ (הם אחראים על השליה = ימים = מים + טיהור), וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל (המים מטהרים עולמות תחתונים שבהם הם נמצאים)".

 

מי הם שְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל?

אלה שלא יעלו בעולמות לאחר הגאולה ישכנו בדרום. יששכר וזבולון יישארו בדרום כדי לטהר אותם. התנ"ך מדבר על אלה שלא יעלו בעולמות לאחר הגאולה במספר מקומות. דוגמא:

במלאכי פרק ג': "יט כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה, קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא (הם נכנסים לגיהינום כדי להיטהר) אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף (הם יכולים להיות מסולקים מנשמת אדם ראשון)  כ וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי  שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא, בִּכְנָפֶיהָ (למאמינים תזרח שמש חזקה ולא יהיה להם חם); וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם, כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק.  כא וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים--כִּי-יִהְיוּ אֵפֶר, תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם (רשעים שיישארו בחיים יהיו בעולמות מתחתיכם, בעולמות נמוכים יותר):  בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, אָמַר ה' צְבָאוֹת". 

 

יששכר וזבולון הם צמד. במדבר, יששכר (יחד עם זבולון) נמצא במזרח (עולם אצילות) כדי לתקן את צד שמאל, כי קו ימין של יששכר, המסמל חסד, עוזר לעולמות בצד שמאל, שהם המלכות, בגלל שיש לו הגנות גבוהות יותר כלומד תורה.

 

כב וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן. 

מקומו של שבט דן, בתוצאות העיר (יחזקאל מ"ח), הוא בעולם אצילות, שנמצא בצד מזרח, ביחד עם יוסף שהוא מלך המשיח.

בספר יחזקאל פרק מ"ח מפסוק ל"א כתוב שבני שבט דן נמצאים, עם בני יוסף ובנימין, בצד מזרח, כשצד מזרח מייצג את שבט הכהנים, שראשית לידתם בעולם האריות, שלפני החטא (כנשמת אדם ראשון, שהוא נשמת המלאך מיכאל) והם בדרכם להגעה לעולמות אדם עליון. אנו רואים ביחזקאל את סיום הגשמת נבואת משה רבנו לגבי שבט דן. צד מזרח מייצג גם את המנהיגים המתוקנים של העם, כי הם מייצגים את הכהנים, בסיום הגאולות, כאשר מתגשמת מחשבת הבריאה. בנבואת יעקב אבינו, בבראשית מ"ט, נאמר: "טז דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". גם נבואה זו תתגשם. 

דן נולד מזרע של יעקב וביצית של בלהה, שפחת רחל. לכן נשמתו נמוכה מנשמת יוסף ובנימין, וכוחו הרוחני חלש משלהם, אך שורש נשמתו נקבע על ידי יעקב, והוא יכול לחזור ולעלות לשורש נשמתו.

בספר במדבר, כשהשבטים עדיין אינם מתוקנים, במלכות בינה (נשמה), שהיא מערב, נמצאים בנימין ובני יוסף. בספר בראשית, פרק ל"ז, פס' י"ד, שלח יעקב את יוסף, ככתוב: "וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה". חברון מייצגת את עולם מלכות בינה, שהוא צד מערב. שכם נמצאת בעולם אצילות שבעולם תפארת. כלומר, בנימין ויוסף ישבו עם אביהם בחברון, שמייצגת את צד מערב, וזה מקומם במדבר. ואילו בצפון, לכיוון עולם תפארת, ישבו שבטי דן, נפתלי ואשר, בני בלהה (דן ונפתלי) וזילפה (אשר).

 

בספר בראשית פרק מ"ט, בצוואת יעקב נאמר על שבט דן: "יז יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר.  יח לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה'". שבט דן מייצג את הנחש הקדמוני, לפני חטא עץ הדעת, שהוא המלאך הממונה על האיבר הזכרי שממונה על עולמות הנקבה, כפי שהיה לפני ההפרדה  בין אדם וחוה. בהפרדה זו נוצר חסך אצל אדם וחוה ולכן היה קל לנחש להסית את חוה אמנו לאכול מפרי עץ הדעת.

 דן הוא הממונה על אזור הערווה של עולמות אימא שכינה בעולמות הקדושה (מלכות עולם תפארת), שהוא מקביל לעולמות הערווה בעולמות עשייה, ששם מלכותו של הממונה הקודם, הנחש, שהיה ממונה על עולמות הערווה של אימא שכינה תחתונה, חווה אימנו.

 

דן שולט על עולמות התולדות של כדור הארץ, כמו הנחש השולט על האיבר הזכרי שנמצא בתוך עולמות האשה (זה המצב לפני הפרדת חוה מאדם, וזה השלב הסופי לפני גמר התיקון). כשהוא בקדושה ובטהרה הוא יכול להשמיד מלאכי הטומאה הנמצאים בעולמות אלה. הסוס מסמל את עולמות הרוח של אותם עולמות תולדות ורוכבו הן הנשמות שלהם, רק הנשמות שיצאו ממצרים, שזה המשך תיקון עולמות התולדות.

 

כשבני ישראל ירדו למצרים הם ירדו לעולמות הערווה של אימא שכינה תחתונה, בנידתה, ששם מלכות הנחש, הממונה על התנין. לכן הנחש והתנין היו אלילים של מצרים. תפקיד הבכור בכל פטר רחם אשה הוא לשמור על אימו ועל הנשמות הכלולות בה, בעולמות התולדות, מפני עולמות הנחש, כמו שנאמר לקין, בספר בראשית פרק ד': "ז... לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ".

הפתח שבו רובץ ה"חטאת" נמצא בעולמות הטומאה הנמצאים בפתחי ערוות האשה, ככתוב במשלי פרק ט': "יח  וְלֹא-יָדַע, כִּי-רְפָאִים (= מלאכי טומאה) שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ". החוטא במשגל, שאינו בקדושה, יורד לעולמות טומאה אלה. תפקיד הבן הבכור לשמור על קדושת המין ועל עולמות פתחי ערוות האשה מפני מלאכי הטומאה שרוצים להחטיא בני אדם ולהסיטם לקיים משגלים שאינם בקדושה, ולהוריד את נשמתם לעולמות הטומאה. עי"כ הם יוצרים נשמות חדשות של שדים ורוחות רעות שהן נשמות הממזרים וראשיהם עמלקים, רפאים וכו'.

במדבר, נשמת שבט דן נמצאת בצד דרום, המייצג את  מלכות מצרים (עולם עשייה, פתחי הערווה) והוא היה אמור להיות ממונה על עולם זה. דן, כבנו של יעקב, שייך לעולמות הכהנים אך מכיוון שאמו, בלהה, היא גלגול של נסיכה מצרית הוא היה עלול ליפול לעולם הטומאה. יעקב אבינו נחרד מכך ששבט דן קרוב ביותר, גם כבן בכור (פטר רחם לאימא בלהה), למלכות הטומאה הראשית, לעולמות הנחש, שאותם צריך לתקן. כדי שלא ייפול הוא הוצב על ידי משה במחנה שכינה, בצד צפון (עולם תפארת), ששם שורשו של הממונה על האיבר הזכרי, הנקרא "יסוד עולם תפארת". מקומו של שבט דן, בתקופת המדבר, הוא באזור עולמות הערווה שבצד צפון, באזור הבשן והגלעד, ששם הכניסה לארץ ישראל.

לשבט דן נעשה תיקון ע"י משה רבנו בצוואתו האחרונה, ככתוב בספר דברים פרק ל"ג: "כב וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן". דן יהפוך, לאחר התיקון, מנחש לגור אריה, שמייצג את עולם תפארת (עולמות האריות נמצאים בעולמות אינסוף אך גור אריה נמצא בעולמות התולדות), ואת מלכות הכהנים.

 

דבורה הנביאה רמזה לשבט דן לעבור למקומו במחשבת הבריאה, בעולם עשייה, בשאלתה אליו "וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" (שופטים פרק ה' פסוק י"ז).

שבט דן כובש את בני לַיִש (בני האריות) שליד צידון, אך לא כובש את צידון כי בדרכו לכיבוש הנחלה לקח אתו את פסל מיכה. כשבא עם הפסל לא היה יכול לכבוש את העיר צידון ולהסיר את עורלת הברזל. בני לַיִש החדשים (שבט דן) מייצגים בני אריות שיזנקו מן הבשן כנבואת משה רבנו. בשופטים, פרק י"ח, כתוב: "כט וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה".

שמשון, כמנהיג שבט דן, שיסע את כפיר האריות, מה שמסמל את אישור יישום נבואת משה רבנו.

 

בנימין

בצוואת יעקב, בספר בראשית פרק מ"ט כתוב: "כז בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף". זאב =ז' + אב, כלומר תיקון 7 מלכויות בעולמות התיקון הנקראים גם גאולות, שהוא תיקון עולמות אבי"ע ואינסוף. תפקידו היה לאחד את כל המלכויות הנקראות "שעבוד מלכויות" כדי להילחם בעמלקים, לכן נבחר שאול המלך, אבל הוא לא הבין את אשר היה עליו לבצע כמשעבד מלכויות.



ילדי רחל אימנו, יוסף ובנימין, יכולים להשמיד את העמלקים, כי על פי חלומו, יוסף נמצא בעולם גבוה משאר אחיו ובנימין קרוב אליו, כי שניהם ילדי רחל. בנימין קיבל 5 ידות מיוסף (בראשית מ"ג: "לד וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו, אֲלֵהֶם, וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם, חָמֵשׁ יָדוֹת"), ידות היא מנה. כל מנה היא 20%. מכיוון שקיבל 5 ידות הוא קיבל 100% כלומר בנימין היה אמור לשלוט על עם ישראל.

ידות

בראשית מ"ז: "כג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-הָעָם, הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה; הֵא-לָכֶם זֶרַע, וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה.  כד וְהָיָה, בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית, לְפַרְעֹה; וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם, וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם--וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם". מציטוט זה אנו לומדים שמנה אחת של ידות היא 20%.

לכן נבחר שאול המלך, משבט בנימין, לקבץ מלכויות כדי להשמיד את העמלקים. הוא נכשל בגלל בטחונו בעצמו ובכוחו ונפל לזרועותיו של אגג, מלך עמלק הפיסי, שבו היה מעובר אגג, מלך עמלק, המטאפיסי (אגג= גם אשמדאי).

 

בגלל החטאים של שלמה המלך, בן-דוד, נגזרה נשמתו של שאול המלך לשני חלקים.

1. שבט יהודה, שכולל את שבטי יהודה, בנימין, הכהנים והלווים, ומלכות דוד ממונה עליהם.

2. מלכות שומרון, הכוללת את שאר השבטים, ועליהם ממונים שבטי אפרים ומנשה, בניו של יוסף.

 

לפני הגעת משיח בן - דוד מופיע משיח בן יוסף כדי להשמיד את מלאכי הטומאה והעמלקים, לסוגיהם. אך אם ה' רוצה לקצר את הגאולה הוא ישלח את מכין הגאולה או את המשיח כששני חלקים אלה מחוברים, ככתוב בספר יחזקאל פרק ל"ז: "יט  דַּבֵּר אֲלֵהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה', הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד-אֶפְרַיִם, וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת-עֵץ יְהוּדָה, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד, וְהָיוּ אֶחָד, בְּיָדִי. כ וְהָיוּ הָעֵצִים אֲשֶׁר-תִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם, בְּיָדְךָ--לְעֵינֵיהֶם. כא  וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה', הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם.  כב  וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, לְמֶלֶךְ; וְלֹא יהיה- (יִהְיוּ-) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד.  כג  וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד, בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם, וּבְכֹל, פִּשְׁעֵיהֶם; וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם, מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם, וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלוקים. כד  וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם; וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ, וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע