וחי בהם וילך עד וזאת הברכה (סוף התורה, בשעה טובה).

וילך

לא,ז: וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ: ראוי לחזק מינוי ציבורי על ידי הצגתו לכל הציבור. וכן הדבר בפסוק כ"ח: הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

לא,יט: כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: ראוי לכתוב דברים חשובים, אם ברצונך לזכור אותם היטב, עד כדי כך שיהיו שגורים בפיך (שימה בפיהם).

האזינו

לב,מז: וּבַדָּבָר הַזֶּה, תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה: ראוי לשמור את הברית עם ה', ובכך לזכות באריכות ימים בארץ ישראל.

וזאת הברכה

לג,א: בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ: ראוי לאדם חשוב לברך את בניו לפני מותו.

לד,ט: מָלֵא רוּחַ חָכְמָה--כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל: ראוי לסמוך ידיים בעת העברת סמכויות, ובכך יישמעו למוסמך החדש.

תם ולא נשלם חיבור "וחי בהם", מוצאי ראש השנה תשע"ט. אי"ם.