בעצם היום הזה בא נח

נכתב על ידי יניב, 4/10/2018

"בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה. המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף" (בראשית ז,יג-יד). '"בעצם היום הזה" - למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים: אילו אנו רואים אותו נכנס לתיבה אנו שוברין אותה, והורגין אותו. אמר הקב"ה: אני מכניסו לעיני כלם, ונראה דבר מי יקום' (רש"י). וכן מובא בב"ר: '"בעצם היום הזה בא נח" א"ר יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא: אם נכנס נח לתיבה בלילה, עכשיו יהיו כל דורו אומרים: כך לא היינו יודעים בו, ואלו היינו יודעים בו לא היינו מניחין אותו ליכנס. אלא בעצם היום הזה בא נח דרגיש ליה ימלל' (ב"ר לב,ח). וכן הובא בספרי: '"וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה" - בשלשה מקומות נאמר "בעצם היום הזה”: נאמר בנח (בראשית ז) "בעצם היום הזה”, לפי שהיו דורו אומרים: כך וכך אנו מרגישים בו - אין אנו מניחים אותו, ולא עוד אלא אנו נוטלים כשלים וקרדומות ומבקעים את התיבה! אמר המקום: הריני מכניסו לתיבה בחצי היום, וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה! ומה ראה לומר במצרים (שמות יב) "בעצם היום”? לפי שהיו מצרים אומרים: מכך ומכך אם אין מרגישים בהם - אין אנו מניחים אותם, ולא עוד אלא נוטלים סייפים וחרבות ואנו הורגים בהם! אמר המקום: הריני מוציאם בחצי היום, וכל מי שיש בו כח למחות יבוא וימחה! ומה ראה לומר כאן "בעצם היום הזה”? לפי שהיו ישראל אומרים: מכך וכך אם אנו מרגישים בו - אין אנו מניחים אותו; אדם שהוציאנו ממצרים, וקרע לנו את הים, והוריד לנו את התורה, והוריד לנו את המן, והגיז לנו את השליו, ועשה לנו נסים וגבורות - אין אנו מניחים אותו! אמר המקום: הריני מכניסו למערה בחצי היום, וכל מי שיש בו כח יבוא וימחה! לכך נאמר "בעצם היום הזה לאמר”' (ספרי דברים לב,מח). בספרי מובא שנאמרו בשלושה מקומות "בעצם היום", אולם במ"ר מובא עוד מקום, במילת אברהם: '"בעצם היום הזה נמול אברהם" אמר רבי ברכיה: (ישעיה מח) "לא מראש בסתר דברתי" (אלא) אמר הקב"ה: אילו מל אברהם בלילה, היו כל בני דורו אומרים: בכך וכך?! אילו היינו רואים אותו, לא היינו מניחים אותו לימול! אלא, בעצם היום הזה, דרגש ליה, ימלל' (ב"ר מז,ט). מדוע מילת אברהם לא מובאת בספרי? הת"ת מסביר שזה משום שלספרי אין מילת גר בלילה, ולכן לא אמר שיכול היה למול בלילה (ת"ת, בראשית יז,כו. אות נג). אולם לכאורה יכול היה לעשות זאת ישר בבוקר מוקדם, כשאנשים עדיין לא כ"ך נמצאים בחוץ ורואים מה קורה (אמנם פעם היו קמים מוקדם אבל ישר על הבוקר מן הסתם לא כולם כבר היו בחוץ, וברית המילה בעלות השחר בשעת הדחק כשירה. ואף יכל לעשות בנץ החמה, כי לא נראה שכולם כבר היו מסתובבים אז כבאמצע היום, ולכן פחות אנשים רואים) כך שעדיין יכלו לומר שלא עשה מוקדם אלא באמצע היום... לכן נראה שהספרי לא אמר כב"ר, כיון שמובא פעמיים "בעצם היום הזה" (בראשית יז,כג ו-כז) ולכן למד "בעצם היום" אחד כמו הפרקי דר"א (כט), שהוא לג"ש שאברהם מל ביוה"כ. ואת השני למד כמו רש"י: '"בעצם היום הזה" - שמלאו לאברהם צ"ט שנה ולישמעאל שלש עשרה שנים נמול אברהם וישמעאל בנו' (רש"י, בראשית יז,כו). לעומתו הב"ר לא למד כפרקי דר"א, ולכן נשאר אחד ללמד שעשה באמצע היום. עוד אפשר, שלשיטת רש"י בפסח היתה הבשורה (רש”י בראשית יח,י [וכן בסדר עולם פרק ה]), וממילא מל בניסן. ולשיטת הגמ' הבשורה היתה בסוכות (ר"ה יא,א) וממילא מל בתשרי. וישנה מחלוקת מתי נולדו האבות, בניסן או בתשרי (שם). ממילא אולי לספרי מל באותו יום שנולד כי מחבר בניהם (שנולד ומל בניסן או בתשרי), ואילו לב"ר זה לא היה אותו יום (אלא נולד בחודש אחד ומל בחודש אחר), ולכן נשאר ללמד שעשה באמצע היום (לרש”י צ”ל כהסבר הראשון כיון שמביא כב”ר ושמל ביום שנולד). אולי אפשר שבספרי לא למד על מילת אברהם את הלימוד של “בעצם היום הזה”, כיון שהדגש הוא שאחרים לא היו מניחים לו לעשות, ובזה יש הבדל, כי בשלושת המקומות שמובאים בספרי כל האחרים לא היו נותנים לעשות (אמנם ביציאת מצרים זה רק המצרים, אבל הם אלו שמולם מתייחסים, כי אין אחרים שם), אבל במילת אברהם לא כולם היו נגד, כמו שמובא בב"ר (מב,ח) שאברהם התייעץ עם ענר אשכול וממרא, וממרא אמר לו למול. ממילא לא כולם היו נגד (ובפרט שנראה שענר אשכול וממרא היו ראשי משפחות חזקות, מעין שאברהם שהיו לו את אנשי ביתו). לכן הספרי לא הביא זאת, כי אין את ההדגשה החמורה שזה מול כולם, שאינם יכולים למנוע ממנו, שהספרי הביא את אותם שמבטאים בחומרה שכולם לא יכלו למנוע (וב"ר מביא את מילת אברהם כיון שהפס' בא לומר זאת). ועוד, שבשלושת המקומות התנגדו מהצד החומרי, שלא רצו שנח ינצל, וכן לא רצו שבנ"י לא יעבדו אותם, וכן לא רצו שמשה שעשה להם כ"ך הרבה ימות, ועל זה הספרי דיבר. לעומת זאת במילת אברהם זה מהצד הרוחני שהאחרים התנגדו שאברהם יתקדש ('… ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים: אילו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקיים מצותו של מקום' [רש"י בראשית יז,כג]) ולכן זה סוג אחר שעליו הספרי לא דיבר. (וכן בשלושה שבספרי יש קשר לחיים ומוות [נח ימות שלא בתיבה, על המצרים נאמר במפורש בספרי שאמרו שיהרגו בנו, ומשה הלך למות] לעומת ברית המילה של אברהם שאין בה קשר למוות). אולי לספרי יש כאן רמז ליוה"כ, שבו נאמר "בעצם היום הזה" (ויקרא כג,כח) ובו יש את שיא הקדושה: האדם הקדוש (כה"ג) במקום הקדוש (קה"ק) ובזמן הקדוש (יוה"כ). שכך כנגד זה יש את משה שהוא האדם הקדוש ("משה איש האלקים”. דברים לג,א), ויש את נח שהוא עניין של מקום (שכל העולם נחרב לתיקונו), ויש את יציאת מצרים שהיא קשורה לזמן: “ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים" (שמות יב,מא) '"ויהי מקץ שלשים שנה וגו' ויהי בעצם היום הזה" - (מכילתא) מגיד שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין' וכו' (רש"י). כך שרומז בשלושת אלו על ענייני קדושה בעולם, שביוה"כ מתגלה קדושה כנגדם (ואולי אף כעין המשך תיקון מכוחם).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע