ובת"ת על פרשתנו (ג,כה) מקשה מדוע נותנים סיבה-לקיים מצוות-הרי בסוף כתובות הפליגו מאד בשבח ישיבת הארץ והאבות והרבה גדולי ישראל היו משתוקקים להיות בא"י?ומתרץ שאף כל הצדיקים שרצו ליכנס לארץ זה בשביל מצוות הארץ-ומקשה על הנאמר בנוסח מעין שבע "..והכניסנו לתוכה ונאכל מפריה ונשבע מטובה" איך אומרים זאת הרי מפורש שאין זה מן המדה לבקש ליכנס לא"י בשביל זה?ונישאר בצ"ע.,

ומו"ר גדול הדור הגר"ח דרוקמן שליט"א הביא (בשיעור על פרשתנו) שהטור פסק על נוסח הברכה של מעין שבע שאין לומר לאכול מפריה ולשבוע מטובה-והב"ח טען שיש עניין לומר זאת כיון שבפירות א"י ניספג השפע הרוחני של א"י... , 

ולכאורה ע"פ זה מה מקשה רבי שמלאי הרי יש עניין באכילה ושובע של פירות א"י?-ובפשטות צ"ל שאע"פ שיש עניין בפירות א"י בכ"ז לא ראוי שמשה יבקש כ"ך הרבה פעמים מה' ליכנס לארץ בשביל זה-ולכן כוונת שאלת רבי שמלאי זה מפני מה נתאוה כ"ך משה עד ש"הטריד" כביכול את ה'(ולכן "נתאוה" כעין תאוה) כמניין "ואתחנן" (אע"פ שלא על הפס' הזה נאמרה במפורש דרשת ר' שמלאי בכ"ז ודאי שברעיון יש ליחס זאת לפס' אלו) שהטעם של אכילה ושביעת פירות א"י אין בה כ"ך חשיבות בכדי שיהיה ראוי לנסות לשנות את רצון ה' -ודוחק,ואולי אפשר שמשה שהיה כ"ך קדוש ששכינהבקעה מגרונו והעלה גופו לקדושה עד שכמו בטל בסיני(שלא אכל ושתה)לקדושה-אז אין כ"ך חשיבות לאכילת פירות א"י שהיא להתאחד עם קדושת א"י שבמאכל-שהגשמי שבה(בא"י) קדוש וכך באכילת הפירות מאחדים גופנו עם הקדושה הזו לעשות גשמיותנו לקדוש-ולדרגה זו משה כבר הגיע ולכן לזה אין לו צורך-ודוחק,ואולי צ"ל שכך כוונת ר"ש-"וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך" מהצד הגשמי ז"א מעצם האכילה-מהתענוג(ו"נתאוה" בתאוה גשמית)?-זה ודאי שלא-אלא למצוות -ומתוך כך מובן שלא רק למצוות ממש(מצות התלויות בארץ)אלא גם לסוג הקדושה(שהוא כעין מצוה)שבפירות א"י שיש באכילתם-ולכן הוא רוצה גם לאכול לשבוע מהצד הקדושה שבזה-ולכן השתמש בלשון תאוה-שיש תאוה רעה(סתם תאוה) ויש תאוה טובה-למצוות-וזה מחדד ר"ש שתאותו של משה לא היתה תאוה רעה-מיצה"ר-שלא סתם לאכול לשבוע-אלא תאוה לקדושה ומימלא גם לאכול פירות א"י שזה קדושה-ולכן הגמ' מביאה קודם לזה 'דרש רבי שמלאי תורה תחילתה גמ"ח וסופה גמ"ח' וכו' -שאין זה סתם עובדות שהרי את זה אנו יודעים מהתורה-אלא בא לדרוש שבמהות התורה יש גמ"ח-היא מאוחדת עם הגמ"ח(כמו שמסביר דרשה זו מו"ר גדול הדור הגר"ח דרוקמן שליט"א-שכונתו שכולה מלאה גמ"ח מתחילה ועד הסוף)שאע"פ שהתורה וגמ"ח הם דברים לכאורה שונים בכ"ז הם אחד אותו דבראע"פ שמצות ופירות א"י הם לכאורה שונים בכ"ז הם אחד-ששניהם קדושה-ולכן גם בתורה נאמר "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" וגו'(ג,כה)שמה יש בלראות הרי אין בזה מצוה?-אלא שבראיה יש חיבור לנפש(ולכן יש עניין להסתכל על צדיקים ושלא להסתכל על רשעים)ולכן מבקש לראות  את "הארץ הטובה" שמשפיעה בקדושתה טוב על רואיה-שזה כעין רמז גם לאכול מפירותיה שמשפיע קדושה על אוכליה, 

[וע"פ דרש בדרש אפשר 'מפני מה נתאוה..הוא צריך'?-האם רק כדי להתחבר לקדושה שבפרותיה?-'אלא..בא"י' שעיקר התורה בא"י (שבחו"ל זה משום ציונים)ולכן אע"פ שיש הרבה מצות והוא עצמו עשה הרבה בכ"ז אין מתקיימין בשלמות אלא בא"י(ולא יעזור שיקיים הרבה מצות בכדי שיחשב לשלמות-שדווקא בא"י זה נחשב כך)'אכנס אני..' וכו' -ולכן רוצה ליכנס שאז יחשב לו כל המצוות בקיום בשלמות-ענה לו ה'-'כלום ...שכר' שמה אתה רוצה זה כדי שיהיה בשלמות-שזה כעין שכר א"י-שנותנת שכר שיחשב שלמות למצות-'מעלה' וכו' אני אחשיב לך כמו עשיה בשלמות בא"י]