דיינו

נכתב על ידי netanel0531, 16/3/2010

 בהגדה אנו אומרים 'אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת דַּיֵּנוּ'. 

על שורה זו בפיוט עולות שתי שאלות: האחת מדוע יש שינוי בסדר המאורעות? הרי בשאר הפיוט אנו מתקדמים לפי הסדר הכרונולוגי ('אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בַּחָרְבָּה דַּיֵּנוּ' וכן בכל הפיוט) וכאן השבת הייתה אמורה להיות לפני המן כפי שהתרחש במציאות? והשאלה השניה היא מדוע שבת היא המצווה היחידה שמוזכרת בפיוט?

הגר'ח סולובייצ'יק אומר דבר יפה שעונה על שתי השאלות. הגר"ח אומר כי לשבת ישנם שני פנים, האחד הוא שהשבת היא מצווה 'רגילה' ופן אחר הוא שהשבת היא מתנה לעם ישראל.
את הפן השני של השבת ניתן לראות כמו שכתוב (מסכת שבת, י:): 'א''ל הקב''ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל'. 

אם נסתכל על צד זה של השבת נוכל להבין מדוע אין כל בעיה בשורה זו מהפיוט שכן ניתן לדייק מהפסוקים שצד זה של השבת (הצד של המתנה שבשבת) ניתן אכן לאחר המן כשהגיעו ליום שישי בו נאמר (שמות, טז, כט): 'ראו כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומיים' ולכן אין בעיה מבחינת סדר האירועים וכן השאלה ששבת היא המצווה היחידה שמוזכרת שהרי אנו רואים שבפיוט הכוונה אינה למצווה שבשבת אלא למתנה שבשבת ולכן לא מוזכרת מצווה יחידה משאר המצוות אלא עוד מתנה שנתן לנו הקב'ה בכל המהלך הזה של יציאת מצרים.

שיהיה לכל בית ישראל חג פסח כשר שמח.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה