מכשפה לא תחיה

נכתב על ידי יניב, 24/1/2019

 

"מכשפה לא תחיה. כל שכב עם בהמה מות יומת" (שמות כב,יז-יח). 'מכשפה לא תחיה – אחד איש ואחד אשה. ר' ישמעאל אומר: נאמר כאן "לא תחיה", ונאמר להלן "לא תחיה", מה להלן בסיף, אף כאן בסייף. רבי עקיבא אומר: נאמר כאן "לא תחיה", ונאמר להלן (לא תחיה) "אם בהמה אם איש לא יחיה" (שמות יט), מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה ... (רבי יוסי הגלילי) אומר: נאמר כאן מכשפה לא תחיה, ונאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת. וסמכו לומר מה זה בסקילה אף זה בסקילה' וכו' (מכילתא). 'תנו רבנן: "מכשפה" אחד האיש ואחד האשה. א"כ מה ת"ל "מכשפה"? מפני שרוב נשים מצויות בכשפים. מיתתן במה? רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר כאן (שמות כב, יז) "מכשפה לא תחיה", ונאמר להלן (דברים כ, טז) "לא תחיה כל נשמה", מה להלן בסייף אף כאן בסייף. ר' עקיבא אומר: נאמר כאן "מכשפה לא תחיה", ונאמר להלן (שמות יט, יג) "אם בהמה אם איש לא יחיה", מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה ... בן עזאי אומר: נאמר (שמות כב, יז) "מכשפה לא תחיה", ונאמר (שמות כב, יח) "כל שוכב עם בהמה מות יומת" סמכו ענין לו, מה שוכב עם בהמה בסקילה, אף מכשף בסקילה' וכו' (סנהדרין סז,א). ע"פ בן עזאי למדים מהסמיכות בין מכשפה לשוכב עם בהמה שדינה בסקילה. ומסביר הת"ת (בפס'): 'וטעם ההיקש נראה ע"פ מה שכתבו המפרשים דדרכי המכשף להיות עם בהמה, וכמו שדרשו בבלעם' וכו'. כיון שרוב הכשפים מצוי בנשים, ומן הסתם גם הן שוכבות עם הבהמות לכישופן, אז מובן שדרשו חז"ל את הפס' של שוכב עם בהמה על נשכב: '… אין לי אלא עונש ואזהרה לשוכב, עונש לנשכב מנין? תלמוד לומר "כל שוכב עם בהמה מות יומת”, קרא הכתוב לנשכב כשוכב' (מכילתא על הפס'). (וכן: '… 'דכתיב (שמות כב, יח) "כל שוכב עם בהמה מות יומת", אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב' וכו'. סנהדרין טו,א). שכיון שהמכשפה עיקרה בנשים, אז גם הסמוך לו שמרמז על איך פעלו המכשפות, נאמר על הנשכב כמו שהיו עושות. נראה שזה גם רמוז בלימוד של ר"ע שלומד מג"ש מהפס' ”אם בהמה אם איש לא יחיה" (שמות יט,יג) שאמנם הלימוד הוא ממתן תורה, אבל יכל להביא רק את החלק של "אם איש לא יחיה", מדוע הביא גם את ההתחלה "אם בהמה"? אלא אולי בא לרמז שדרכי המכשף להיות עם בהמה (אמנם הוא לא לומד כלימוד של ריה"ג/בן עזאי, אבל אולי רומז שלכן הוסמכו בתורה, כיון שקשורים ודינם דומה). על הכישוף נאמר 'אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה' (סנהדרין סז,ב), לכן מובן שדינם (ע"פ ר"ע) נילמד ממתן תורה, שבו הוכח לכל העולם שיש ה' ששולט בעולם כולו – ההיפך מהכשפים שנראה כאילו הם מתחרים בהיותם בעלי יכולת שליטה בעולם, כאילו נגד רצון ה' ח"ו (שקובעים נגד גזרת שמים: 'כשפים – נוטריקון: כחש פמליא של מעלה, שעל מי שנגזר לחיות ממיתין'. רש"י). אולי לכן דרכם של מכשפים היתה להיות עם בהמה, כדי לידבק בחומריות קשה כמה שיותר, כעין בהמה בלי דעת, כדי ליתרחק ממעלת אדם שיש בו חלק אלוקי – הדעת מה' ("ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" [בראשית ב,ז] '"לְנֶפֶשׁ חַיָּה" – אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם חיה שבכולן, שנתוסף בו דעה ודבור' [רש"י]). שבא ליתחבר לצד הארצי ("וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", שהמכשף בא ליתרחק מהנשמה מה', ולידבק בצד הארצי – העפר מן האדמה) שכך בא להיות ההיפך משמים, ולכן במעמד של להכחישם ע”י הכשפים. אולי לכן דינו בסקילה, כיון שבמקום להתרומם בתיקון העולם, הוא מפיל את העולם, ולכן בדין סקילה קודם הוא נזרק מגובה – שנופל לאדמה, שכך זה כעין מה שהוריד את עצמו והעולם לארציות, במקום קירבה לקדושה המשולה לשמים. ואח"כ נסקל באבן כרמז לעונש על שהרחיק מכח מתן תורה, שבה ניתנו לוחות הברית "לחת אבנים" (שמות לד,א) [שבתורה מתקנים ומקדשים את העולם], ולכן מוכה באבן. (אולי לר"י שדינו בסייף שזה חיתוך הראש, זה כמבטא עונש על שבא להפריד בין החלק האלוקי שבאדם שניפח באפיו, לבין הצד התחתון באדם. וכן כעין מפריד בין מעלה למטה - כעין שהכחיש את מעלה). דין המכשף הוא דווקא בעושה מעשה כישוף ממש: 'המכשף – העושה מעשה ולא האוחז את העיניים' (משנה סנהדרין ז,יא), לכאורה זה ברור, מה שייך לומר שיתחייב מי שרק עושה כאילו? אלא שמי שעושה כאילו נראה לאנשים כאילו זה כישוף שמכחיש פמליא של מעלה, ולכן יש בזה משום קירוב לע"ז, לכן מדגישה המשנה שהעושה בכאילו – אינו חייב. הפס' הבא הוא "זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו" (שמות כב,יט). '"יחרם" – יומת. למה נאמר יחרם והלא כבר נאמרה בו מיתה במ"א (דברים יז) "והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא" וגו'? אלא לפי שלא פירש על איזו עבודה חייב מיתה, שלא תאמר כל עבודות במיתה, בא ופירש לך כאן זובח לאלהים. לומר לך: מה זביחה – עבודה הנעשית בפנים לשמים, אף אני מרבה המקטיר והמנסך שהם עבודות פנים, וחייבין עליהם לכל עבודת כוכבים, בין שדרכה לעבדה בכך, בין שאין דרכה לעבדה בכך. אבל שאר עבודות, כגון: המכבד והמרבץ והמגפף והמנשק אינו במיתה אלא באזהרה' (רש"י). שיש כעין העמדה בין עבודת הקרבנות לה' מול ע"ז (לעניין מה חייב תמיד), שזה גם כרמז שבכשפים זה כביכול נגד ה', שמכחישים פמליא של מעלה, וזה קשור לדבקות בארציות קשה (ע"י שוכב עם בהמה), שכך זה כעין ע"ז, שהיא כהיפך מלה' וקשור לארציות קשה (שעושה אלהים מארציות גשמית).

דובר אנגלית? אתר חידוש מתרחב וצריך אותך!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה