פרשת השבוע - במדבר (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי אלון, 28/5/2019

 "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (במדבר א, א)

 

ספר "במדבר" זהו ספר הנדודים. יוצאים לדרך - עם כל הניסיונות, הסיבוכים, הנפילות והקשיים. הרבה תקלות והתמודדויות מחכות לנו בדרך - התמודדויות פנימיות (מרגלים, קורח, מים מרים וכו') וחיצוניות (בלעם, מדין, עמלק, אדום וכו').

הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בשיחותיו על הפרשות הללו עושה הבחנה בין 'הבית' לבין 'הדרך' (שיחות הרצי"ה על במדבר):

"בעולם הזה נמצא האדם בשני סוגי מצבים: בבית ובדרך. כאשר הוא יושב בבית הוא מוגן, לעומת הימצאותו בדרך, הכרוכה בסכנות... 'בדרך' אנו נפגשים עם כל מיני סיבוכים, כל מיני צרות וכל מיני ניסיונות... ועם כל זה יש חיוב והכרח ללכת בדרך. בטבע המציאות יש איזו מידה של הליכה בדרך שאין להתחמק ממנה".

בחינות אלו בחיים, של 'בית' ושל 'דרך', מקיפות את חיי היחיד וגם את חיי העם. הרב צבי יהודה קוק זצ"ל מעריך באופן גס, שכמחצית מן החיים הם בתנאי 'בית' ומחציתם בחיי 'דרך' (מובן שלא כל האנשים וגם לא כל הדורות שווים לעניין זה).

מדוע יש צורך להקדיש כל כך הרבה זמן מהחיים למצב הפחות נעים של 'דרך'? אומר על כך הרב צבי יהודה קוק זצ"ל (שם עמ' 190): "כלל ישראל נבנה ומשתכלל בדרך על ידי הפגישה בדברים הנוראים והאיומים שבדרך".

אין הגעה ליעד ללא דרך. הוי אומר שהאדם נבנה מהתמודדויות, ועל כן החיים בנויים כך שהאדם כמו גם העם, ייאלץ לצאת מאזורי הנוחות שלו ולהתמודד עם אתגרים שונים, וכך יוצאת אישיותו מן הכוח אל הפועל.

'הבית' ו'הדרך' אינם רק תיאור של מקום פיזי. מארח טוב זה מארח שגורם לאורחים שלו "להרגיש כמו בבית". ואין הכוונה דווקא לאורח פיזי שמגיע אלינו הביתה. גם ביחסים בין בני אדם יש מצבים של "אורח" ומארח".

כשאנחנו מתייגים אדם ומדביקים עליו תווית, פירושו של דבר הוא שאנחנו מגרשים אותו מן הבית. אנחנו מאלצים אותו להתמודד עם התווית, הוא לא יכול להתנהג בחופשיות אלא הוא צריך לעמול להפריך את הסטריאוטיפ שיש עליו. גרמנו לו לצאת "מהבית" "לדרך".

"מארח"/חבר צריך לגרום ל"אורח"/חבר להרגיש שהוא רצוי להתנהג אליו בסבר פנים טובות, ללמד זכות, לתת לו שלווה והרגשת בטחון – בכך אנחנו מחזקים את הביטחון העצמי והאמון שלו בעולם הסובב אותו.

צריכים אנו להתחזק באהבת הבריות ובעין טובה, כדי שכולם יוכלו לחוש "בבית", ברוח תפילתו הנפלאה של רבי אלימלך מליז'נסק, אותה כתב כהכנה לתפילת שחרית (ותלמידנו האהוב הדר גולדין הי"ד היה מתכונן כך לתפילתו):

"תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה".

 

הרב נתנאל אלישיב, מתוך האתר: "בני דוד" - http://www.bneidavid.org

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
איתיאל (28/5/2019)
מעניין שהרבה מהחידושים בזוהר נאמרו תוך כדי שהיו החכמים הולכים בדרך - ונראה שלא רק תיאור מקום פיזי יש כאן, אלא תיאור מצב נפשי.

יישר כוח!
ציורים לפרשת שבוע