שבט יששכר הקריב שני בקרבנות הנשיאים

נכתב על ידי יניב, 30/5/2019

 "ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר" (במדבר ז,יח). '"ביום השני הקריב נתנאל בן צוער הקריב את קרבנו" מה ת"ל? לפי שבא ראובן וערער, אמר: דיי שקדמני יהודה (למסעות) אקריב אני לתולדות! נזף בו משה ואמר לו: מפי הקדש נאמר לי להקריב למסעות, שנאמר "הקרב”, אין הקרב אלא שנאמר לו מפי הקדש להקרב למסעות. "נשיא יששכר" לפי שזכה נתנאל בבינה העלה עליו הכתוב כאילו הוא הקריב תחילה. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר: לפי שזכה נתנאל בעצה, מעלה עליו הכתוב כאלו הוא הקריב תחלה, וזכה שניתן בינה בחלקו, שנאמר (דברי הימים יב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים", ואומר (שופטים ה') "ושרי ביששכר עם דבורה, ויששכר כן ברק בעמק”. וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים, שנאמר "לישוב משפחת הישובי" (במדבר כו), ואין ישוב אלא ב"ד, שנאמר (יחזקאל ל"ג) "ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי" (ואומר ויעקב איש תם יושב אהלים) (דברים ל"ג) "ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך”' (ספרי על הפס' [קנח]). מהנוסח בספרי (עם הסוגריים) משמע ששבט ראובן טען שהוא צריך להיות ראשון, כך שטענתו היא גם נגד שבט יהודה. אולם אז מוזר למה זה נאמר רק אצל יששכר ולא אצל יהודה? אולי מול יהודה שתק בשל כבודו, אבל כשהגיע ליששכר אז כבר התפרץ וטען שאפילו היה צריך להקדים את יהודה! אולם נראה יותר שאין לגרוס את הסוגריים, ואז מובנו שלא טען נגד יהודה, אלא נגד יששכר, שיהודה הוא המנהיג ולכן לא טען נגדו (אלא קיבל זאת בהבנה), אבל על יששכר כבר טען שייעשה ע"פ סדר התולדות, שלכן הוא צריך להיות הראשון משאר השבטים. כך מוכח מפרש"י: '"הקרב את קרבנו" – מה ת"ל "הקריב" בשבטו של יששכר, מה שלא נאמר בכל השבטים? לפי שבא ראובן וערער, ואמר: די שקדמני יהודה אחי, אקריב אני אחריו! אמר לו משה: מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם. לכך אמר "הקרב את קרבנו" והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב לשון צווי, שמפי הגבורה נצטווה הקרב' (רש"י פס' יט). (אם כן גורסים את הסוגריים, אז אולי כך הכוונה: 'דיי שקדמני יהודה' שאני מסכים לזה, אבל 'למסעות?' שהכל יהיה ע"פ המסעות? 'אקריב אני – לתולדות' שאני אקריב עכשיו, כסדר התולדות!). ענה לו משה שה' ציווה שזה יהיה ע"פ המסעות, ומגלה התורה שנחשב כאילו יששכר הקריב ראשון. אמנם ברש"י הנוסח קצת שונה: 'ומהו הקריב הקריב ב' פעמים? שבשביל ב' דברים זכה להקריב שני לשבטים. אחת: שהיו יודעים בתורה, שנאמר (ד"ה א יב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים", ואחת: שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו' (שם). ע"פ רש"י זהו שתי סיבות מדוע הקריב יששכר שני, ולא שנחשב כאילו שהוא הקריב ראשון. (אמנם בספרי לא מובא שנתן עצה להקריב את הקרבנות האלו. אולם נראה ששתי הסיבות ברש"י זהו שתי הדעות בספרי, שלמ"ד בספרי שזכה בעצה, הכוונה שנתן עצה על הקרבנות). אולם נראה שאלו שתי סיבות מדוע הקריב שני, כמו שפרש"י שלכן נאמר פעמיים "הקריב”, ואילו הספרי דורש ממה שנאמר "נשיא יששכר" (בלי ל') שלא כשאר השבטים שנאמר בהם "למטה יהודה" “לבני זבולון" וכדו', שכעין בא לומר שמשבט יששכר הוא כנשיא כללי – הוא כביכול הנשיא לכולם (ולכן לא נשיא ליששכר, אלא כעין הנשיא הוא יששכר) שזהו שכביכול הקריב בשל כך בראש. לכאורה ע"פ הספרי זה מובן, שיש שתי טעמים על מיוחדותו של יששכר שלכן נחשב שכעין הקריב בראש, אולם לרש"י מדוע צריך עוד טעמים, הרי נאמר קודם שזה ע"פ סדר המסעות, כך שזו הסיבה שהוא השני? בפשטות התשובה שאמנם נקבע ע"פ סדר המסעות, אבל עכשיו הוא מסביר מדוע נקבע שיהיה כך ולא ע”פ סדר התולדות. אולם נראה יותר מזה, כאן מוסבר מדוע סדר המסעות הוא דווקא בצורה כזו, שזה משום שהמסעות הם דגם בבנ"י שרומז לשכינה, כעין שדרשו על הדגלים במדבר: '…ארבעה דגלים כנגד ד' חיות אשר תחת כסא הכבוד בד' פנים' (פסיקתא זוטרתא. במדבר ב,ב). לכן מובן שיהודה ראשון שממנו המלכות, שהוא מייצג את מלכות ה' בעולם. אחריו בא יששכר שהוא לימוד התורה בבנ"י [כמו שאומר רש"י: 'שהיו יודעים בתורה' (וכן נאמר עליו "יששכר חמר גרם" [בראשית מט,יד], שהיה עמל בתורה [רש"י])] (ואחריו זבולון שעזר לו ללמוד תורה), שזהו הבאת השכינה לעולם ע"י עשיית רצון ה', בלימוד התורה ועשייתה. לכן מדגיש רש"י את לימוד התורה כסיבה אחת ('שהיו יודעים בתורה') והעשיה בעולם כהמשכו ('שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו'). דבר זה (לימוד ועשית רצון ה') זה הסיבה שלכן במסעות היה השני בשל קשרו להבאת השכינה לעולם, ולכן גם כאן בקרבנות, שזהו קשר לשכינה שבמשכן, זה אותו דבר. ממילא זה לא שיש סיבה של סדר מסעות, ויש שתי סיבות נוספות, אלא הכל עניין אחד, שתי הסיבות זהו גם סיבת הסדר במסעות, שלכן ה' ציווה שיששכר יהיה שני כסדר המסעות. עוד נראה שהטעם כסדר המסעות קשור לשתי הסיבות, שאמנם שתי הסיבות עומדות כשלעצמם (שיש סיבה כללית – מעמדו בתורה, ויש סיבה שקשורה ישירות – שהוא נתן את הרעיון להקריב. אמנם נראה שלא רק נתן עצה להקריב, אלא גם בשל מעמדו בבינה וידיעת התורה הוא גם ידע ליעץ מה להקריב, שזה ירמז לכמה עניינים, כמו שמביא רש”י בהמשך למה רומזים הקרבנות [לכן מובן שהביא זאת לאחר יששכר ולא ישר בהתחלה אצל ראובן, כדי לרמז שהוא גם נתן את העצה מה להקריב. שמה שמביא בשם ר”מ הדרשן זה לא רק מי האומר, אלא זה ממשיך הלאה, שיששכר נתן את העצה הזו, שיקריבו כרמז ל...]. לכן שתי הסיבות [ידיעת התורה והעצה לקרבנות] קשורות זו בזו) אולם גם מלמדות על הסדר במסעות. המסעות היו כדי להגיע לא"י, לכן היה ראוי שיששכר יהיה שני, כמו שמתגלה כאן שהוא קשור לתורה ובינה, והיה מעמיד בי"ד במצרים (ספרי), ונאמר 'יהושע על ידי שצרך להם בכיבוש הארץ הקדים זקינים לראשים' (יר' הוריות ג,ה), שהזקנים והדיינים נצרכים לכיבוש הארץ (ואף יוצאים בראש), כמו שמסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב'תורת המקרא' דברים – ב'). לכן ראוי ששבט יששכר יוקדמו, בשל היותם יודעי בינה ועצה, שהיו הזקנים והדיינים: '"למס עובד" – לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין, שנא' (דברי הימים א יב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים" מאתים ראשי סנהדראות העמיד "וכל אחיהם על פיהם"' (רש"י בראשית מט,טו). לכן מרמז כאן שהיו דיינים במצרים (ספרי), והם שנותנים עצה ובינה מה לעשות, שהם הדיינים והזקנים. לכן הם מוקדמים במסעות, וגם כאן בשל דרגתם בתורה ראוי להקדימם. ואף יותר מזה, קרבנות הנשיאים בחנוכת המזבח בא להביא שכינה לעולם, והשכינה קשורה בא"י שהיא מקום השכינה בעולם. לכן מובן שהמסעות וקרבנות הנשיאים קשורים זה בזה, ולכן סדר השבטים בהם דומה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה