הפירות שלקחו המרגלים

נכתב על ידי יניב, 13/6/2019

 

"ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים" (במדבר יג,כג).'"וישאוהו במוט בשנים" – ממשמע שנאמר "במוט" איני יודע שבשנים? מה תלמוד לומר "בשנים"? בשני מוטות. אמר רבי יצחק: טורטני, וטורטני דטורטני. הא כיצד? שמנה נשאו אשכל, אחד נשא רימון, ואחד נשא תאינה, יהושע וכלב לא נשאו כלום. אי בעית אימא משום דחשיבי, ואי בעית אימא שלא היו באותה עצה' (סוטה לד,א). בפשטות הכוונה שהפירות שלקחו שקלו כ"ך הרבה עד שלא יכלו לקחת כל אחד כמה פירות, אלא היו צריכים שמונה בכדי לסחוב את האשכול ענבים, ואדם אחד שיסחוב רק את הרימון ואחד רק את התאנה, וזה הגיוני שהאשכול שקל יותר, כיון שבאשכול יש הרבה ענבים. אולם נראה שבאו לרמז בזה שהארץ רעה, כמו שמביאה הגמ' שיהושע וכלב לא השתתפו ('שלא היו באותה עצה – להביא אשכול משונה כזה. שהמרגלים לרעה נתכוונו, לומר כשם שפירותיה משונים כך יושביה משונים וגבורים וגבוהים'. רש"י). והנה מסביר מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א (ראה ב'התורה לדורנו' – במדבר ['בארץ לא זרועה]) שהמרגלים באו לומר שבארץ אי אפשר לחיות בקדושה כראוי, ועדיף לחיות במדבר בקדושה תחת ענני הכבוד וכו'. נראה שלכן הביאו את הפירות הגדולים והמגושמים האלו דווקא, כדי להראות כמה גשמיות קשה יש שם, שמשפיע על האנשים (מעין כמו שפרש"י שבאו להראות שהפירות משונים כמו היושבים שם) נגד הרוחניות. שלכן הביאו פירות אלו שמרמזים על מעלות קדושה באדם, כדי לומר שבארץ זה ההיפך מכך, שבמקום לקדושה זה משפיע לגשמיות. על התאנה נאמר: '"ויהי ביום כלות משה" וגו'. הה"ד (משלי כז): "נוצר תאנה יאכל פריה" וגו' – מדבר ביהושע שהוא שימש את משה, כמה דתימא (שמות לג): "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל”. למה נמשלה תורה כתאנה? שרוב האילנות, הזית, הגפן, התמרה, נלקטים כאחת, והתאנה נלקטת מעט מעט. וכך התורה, היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים, עליו נאמר: "נוצר תאנה”. מהו "יאכל פריה”? פרי של תורה מלכות ושרות, שנאמר (משלי ה): "בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו”' (במדבר רבה יב,ט). הרי שהתאנה מבטאת את התורה עם מעלה (שרות ומלכות), בכך באו לומר שבא"י יקרה ההיפך מכך, יתדרדרו ויתרחקו מתורה, ויתגשמו כאחד האנשים הריקים. לכן נלקח באדם אחד, כרמז כעין אדם חשוב (שיש לו מעלה כשלעצמו) שיש ע"י הדבקות בתורה כמרומז בתאנה. בנוסף, נאמר שעץ הדעת היה תאנה: 'רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר (בראשית ג, ז) "ויתפרו עלה תאנה"' (ברכות מ,א). לכן באו לרמז באדם אחד על אדם הראשון שחטא ע"י התאנה וממנה לקח בגדים כיון שחטא ממנה, שכך יחטאו בא"י כשיגורו בה וישתמשו בגידוליה, לעומת עכשיו שכעין משתמשים בקשר לבגדים ע"י הקדושה: "שמלתך לא בלתה מעליך" (דברים ח,ד). בנוסף לתאנה לקחו גם רימון, שמרמז על מעלת היהודי: 'דאמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן, ק"ו ממזבח הזהב. מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים, ולא שלטה בו האור, פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון, שנאמר (שיר השירים ו, ז) "כפלח הרמון רקתך", ואמר ר"ש בן לקיש: אל תיקרי "רקתך" אלא ריקתיך, שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון עאכ"ו' (עירובין יט,א). לכן הביאו רימון לומר שהם מלאים קדושה, ואם יכנסו לארץ יתדרדרו וישארו כריקנים שיש בהם מצוות אבל הם רחוקים מהקדושה – שהם נחשבים ריקנים ביחס לשלמות. לכן אדם אחד לקח כביטוי למיעוט באדם (אחד יחיד), שנחשב כטפל בהיותו ריקני ביחס לשלם. אולי גם רמזו שהאדם הוא כלי לתורה ('דאמר רבא: כולהו גופי דרופתקי נינהו, טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא' [סנהדרין צט,ב]) וברימון משערים את ביטול הכלי ('כל כלי בעלי בתים, שיעורן ברימונים' [משנה כלים יז,א]) ולכן כרמז שבא"י יתבטלו מלהיות כלי לתורה ושכינה. בגפן לקחו שמונה אנשים, כרמז למעל הטבע, שבאו לרמז שגפן בטבעו מביא לאסונות: 'דתניא: אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר (בראשית ט, כא) "וישת מן היין וישכר" (ברכות מ,א). שכך מביא חטא לעולם. שדווקא בחיבור לקודש הוא לחיוב: 'א"ר חנינא: כל המתפתה ביינו, יש בו מדעת קונו, שנאמר (בראשית ח, כא) "וירח ה' את ריח הניחוח וגו'”' וכו' (עירובין סה,א) וכן: '"ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים" – מאי מטוב מצרים? אמר ר' בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: שלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו' (מגילה טז,ב). שכך באו לרמז שבא"י הם יצטרכו לפעול בטבע הרגיל, ואז יתדרדרו בגשמיות הקשה, ויהפך להם לאסון, כמו שאדם הראשון חטא. ולכן עדיף להם לישאר במדבר בקדושה בהתנהלות על טבעית, שמיוצגת במספר שמונה. אולי הביאו שלושה פירות, כיון שבשלושה עצים נחשב לשדה אילן: 'איזהו שדה האילן? כל שלשה אילנות לבית סאה' וכו' (משנה שביעית א,ב). שבכך כעין טענו שכמו ששלושה עצים קובעים שכל השטח (בית סאה) הוא שדה אילן, כך גם הם מראים בשלושה אלו שכל (שטח) א"י מרמז על מקום האילן, שהכוונה לאילן עץ הדעת, שבא"י תפגע קדושתם ולכן שלא יכנסו לא"י, אלא שישארו במדבר. (בגמ' מובאים שני הסברים מדוע יהושע וכלב לא לקחו פירות, שזה בשל חשיבותם או שלא היו שותפים לעצה הרעה. שבשלושת הפירות האלו יש רמז לטובה [כמו שהבאנו קודם], רק שהמרגלים רמזו שזה יהיה לרעה, ולכן אפשר להסתכל על הפירות לטובה – ואז הסיבה היא חשיבותם של יהושע וכלב, ואפשר להסתכל בצורה רעה בשל העצה הרעה של המרגלים – ואז הסיבה היא שלא היו שותפים לעצה הרעה).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע