הרי אבות - לקט מגדולי הדורות למסכת אבות [פרק ו', חלק ראשון]

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 25/6/2019

 ז' אייר תשע"ט

הרי אבות

עפ"י חז"ל (שוחר טוב תהלים קכ"א) אשא עיני אל ההרים אלו האבות

לקט מגדולי הדורות למסכת אבות (פרק ו', חלק ראשון[1])

ענין הפרק הששי

מהפירושים הקדומים והיסודיים למסכת פרקי משה לרב משה אלמושנינו[2] כתב בתחילת פרקנו: הנה הפרק הששי הזה אשר קראוהו קנין תורה יסודתו בהררי קודש תהלת גדולת תורתנו הקדושה, ועם היות שאיננו מיוחד למסכת אבות, כי מסכת אבות כולה משניות, והפרק הזה ברייתות ומאמרי רז"ל תזל כטל אמרתם, ספיר גזרתם במעלת התורה ולומדיה כללותיה ופרטיה...אמר שנו חכמים בלשון המשנה להיות למה שנתבארו בפרקים הקודמים הדרך ילכו בה השלמים להשגת השלימות על נכון. והיה התכלית הנכסף הוא העיון התוריי כי כל הקודם אליו הוא דרך להשגתו ומביא אליו, כמו שהוכחנו בחתימת הפרק האחרון [פרק חמישי] לכן נסמך הפרק הזה אליו בשבח התורה ומעלתה ורוממותה ושהיא כוללת כל השלמויות עולם עד שכל העוסק בה זוכה לכל אופני מיני השלימויות. על כן שמו בפתיחת הפרק הזה המאמר באומרם שנו חכמים בלשון המשנה וכו', שהוא כאילו אמר שעם היות הפרק הזה ברייתות ואינם משניות, עם כל זה לרוב מעלת תהלת הנושא אשר דברו בו והוא מעלת התורה כנזכר, שנו אותו בלשון משנה עם שאינה משנה, והם דברים יקרים מאוד עד שראוי לברך אותם ואת האומרים אותם, וזה אומרו ברוך שבחר בהם ובמשנתם...

ובספר דרשותיו של הרב משה אלמושנינו מאמץ כח דרוש כ"ד (מעלת התורה) כתב וזלה"ק: ... ונתבארה הבנת כוונת משה אדוננו ע"ה בתחלת תפלת תחלת מחשבתו, במעלת גדולת התורה והאדם בהצמדם יחד, שיתמלא בית הרכבתו כולו אורה ברה מאירת עיני פני חשכתו, לחשוך נפשו מני שחת פחד ופחת העדר שלמות האנושי. והנה ה' יתברך נתן כח באדם שיחיה לעולם חיות נצחי במה שנתן לו את תורתו משיבת נפש, כמו שנרמז בהתחלתנו בכונה ראשונה[3], באומרו שבע רצון ומלא ברכת ה'. שהכוונה בו, שהאדם מצד מהותו הוא שבע רצון ומלא ברכת ה' בכוחניות שלו, עד שלא חסר כל, להשגת השלמות האחרון בהחלט, ואינו צריך אל דבר מחוץ בצרוף העזר [האלקי]...

ובדרוש ט' כתב וזלה"ק: והנה ה' יתברך לאהבתו אותם [ישראל] ולהיותם חלק מעצמותו כמו הבנים כאמור, על כן כאשר הסכימה חכמתו לחבר הנשמות אשר ברא אל החומר להשיג המדריגה העליונה מהשלימות על האופן שזכרנו, נתן להם כלי חמדה שגם הוא היה חלק מעצמותו יתברך שבו נברא העולם, והיא התורה. וזהו המכוון במה שאמרו רז"ל [הערות המהדיר הקדמת הרמב"ן לתורה, הפנה לזהר שמות פ"ז ע"א] לשכל התורה כלה שמותיו של הקב"ה, לרמוז שהתורה היא שפע מושפע מעצמותו ואור ממאורו. וע"י התורה ההיא אשר נתן להם מרוב אהבתו אותם כאב את בן ירצה, משיגים המדרגה העליונה...עכ"ל הרב משה אלמושנינו זלה"ה.

וכל מי שעוסק בתלמוד תורה, הרי זה מתעלה

מבאר רבי שאול בראך מקאשוי: משמעות כל באה ללמדנו שגם מי שנולד עם כוחות מחשבה ושכל חלשים, ע"י כח הלימוד הוא יכול להתעלות על שאר האנשים שנולדו עם כוח דומה לשלו. (מעינות הנצח לאבות).

הדבקות המוחלטת בתורה היא פסגת האדם

רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו...כותב הרש"ר הירש (פירושו לאבות[4]) לעסוק בתורה לשמה, משמע, ללמוד אותה על בוריה ולשם תכלית יחידה זו לדעת את רצון ה' ולעשותו בתלמוד ובמעשה. לימוד תורה כזה רחוק מכל מניע בלתי הוגן, שרק שואף לתכלית צרופה וטהורה, מביא לחיים המתנהלים ברוחה של תורה, מבורכי הישגים, עטורי אושר. תורה זו תרומם את האדם ופועלו למעלה כזו, שהעולם יבוא בכך על סיפוקו. אם אפילו יצא מכלל התפתחות העולם רק אדם אחד כזה, שוב לא לתהו נברא, הוא 'כדאי' לעולם. נקרא 'ריע' אם התורה קוראת לבני אדם המתנהגים כהוגן עפ"י התורה 'ריע' הווה אומר  איש איש יציע את עצמו להיות לרעהו 'מרעה' 'רעווא דרעווא' של חבירו הוא רצונו[5], וימצא 'שביעות רצון' בשלום ובפריחת הזולת, אזי צביון חברתי כזה יצמח רק הודות להכרת התורה הצרופה ושמירת מצוותיה, ומלבשתו ענווה ויראה, התורה גורמת שמידות אלה יהיו לוית אישיותו קבועה, שאינן הולכות לאיבוד והן דבוקות בה. צדיק חסיד ישר ונאמן, ישר ונאמן הן השלמה לתכונות צדיק וחסיד, צדקותו וחסידותו לא יתבססו על הרגשים מעורפלים משתנים העלולים לחרוג מן המסגרת, צדקות וחסידות מבוססות על מושגי האמיתות הנהירים של התורה, והם ישר ונאמן, לא יזוזו מהקו הישר וישארו יציבות כמו היום כן מחר...עכ"ל הרש"ר הירש.

חמשת פרקי מסכת אבות כנגד חמישה חומשי תורה

בצרור החיים[6] לרב אברהם סבע בעהמ"ח צרור המור עה"ת כתב: ...ועוד אני סבור כי הטעם שנקרא זה הפרק קנין תורה, הוא להודיענו מעלת זאת המסכתא שהיא נעקרת [כנראה משמעות לשון עיקר]  מכל ששים מסכתות, לפי שיש בה עיקר ושורש הקבלה כמו שקיבלוה איש מפי איש...וזאת המסכתא דומה לתושב"כ שכל האזהרות ועונשים ומוסרים ומדות דרך ארץ, לפי שהתורה תלויה כולה במעשה דכתיב ביה 'ועשית' וכן אמרו (אבות א' י"ז) ולא המדרש עיקר אלא המעשה...ולכן תמצא כי כמו שיש בתורה חמישה חומשי תורה, כן יש בזאת המסכתא חמישה פרקים כנגדם...

ואמר שמים וארץ קנין אחד כנגד ספר בראשית...תורה קנין אחד הוא כנגד ספר 'ואלה שמות' שבו נתנה תורה לישראל, אברהם קנין שלישי כנגד ספר ויקרא דכתיב ביה (בראשית י"ב ז') ויבן שם מזבח...ע"ד שאמרו של מצא הנשמה דבר מועיל לה לכפרתה כענין הקרבנות, דכתיב ואל הבקר רץ אברהם, וכמו שפירשתי שם [ראה בספרו צרור המור עה"ת] ולכן פרים אלים וכבשים הנקרבים על גבי המזבח כנגד אברהם יצחק ויעקב...[ראה פירושו פרק ה' משנה ה'] ישראל קנין אחד כנגד ספר במדבר, שם נמנו ישראל לידע מספרם, ולענין הדגלים... בית המקדש קנין אחד כנגד ספר אלה הדברים שכתוב בו (דברים ג' כ"ה) ההר הטוב הזה ו והלבנון...עכ"ל הרב אברהם סבע זלה"ה.

 



[1] בגליון שני פרקים בגלל חילופי המנהגים לתחילת זמן לימוד מסכת אבות.

הכנת הגליון והלימוד בו לקיים מצות בוראי יתברך, ולעילוי נשמות הורי היקרים אודים מוצלים מאש. אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה ז"ל (ברקאי),  אמי חוה בת ר' יהודה הכ"מ. חותני הרב מנחם ב"ר יצחק (חבה) ז"ל, אשתו זהבה בת ר' אליהו ז"ל, בנם משה יצחק ז"ל.

כיוון שזוכה אני לעמוד לקראת סיום סדרת הגליונות למסכת אבות, מבקש לשוב ולהודות לרב אברהם לוין שליט"א מתל ציון שעודדני לצאת למסע ב'שבילי האבות'. מתוך הודאה לעבר ותפילה לעתיד שאזכה להמשיך ללמוד וללמד מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.

[2] הרב משה אלמושנינו (רע"ח-שמ"ב) גדולי רבני שאלוניקי. ספרו המפורסם הוא פרקי משה למסכת אבות, הרב שמואל די  אוזידא תלמידו של האר"י הקדוש בספרו מדרש שמואל על אבות, הספר הגדול מאסף פירושי הראשונים מביא מספר זה. הספר מאמץ כח נדפס לראשונה בשנת שמ"ח, ובתשע"ח יצא מחדש עם תוספות מכת"י  ע"י מכון אהבת שלום. 

[3] כוונתו לתחילת הדרשה, שהיתה בשמחת תורה ונסובה על פסוקי פרשת וזאת הברכה, שבע רצון ומלא ברכת ה'.

[4] פירושו למסכת נדפס בתוך פירושו לסידור התפילה, וגם כחלק מכתבי רש"ר הירש הוצאת נצח בני ברק.

[5] דרכו של רש"ר הירש בפירושיו לבאר הן הסבר רעיוני מקיף וכללי לנושא מסויים, וגם לבאר מילים וביטויים. יתכן וביאוריו למילים אינם עולים בקנה אחד עם הביאורים למילים המצויות כיום, אך אין זה חלילה גורע כהוא זה מגדלות המחבר ומיפי פירושיו שפעמים הרבה שזורים במערכת רעיונותיו המקיפים. כך נראה שכאן מילת 'ריע' הזכירה מילת 'רעווא' שמשמעותו רצון, וכך פיתח זאת לביטוי 'שביעות רצון'.

[6] הספר צרור החיים לאבות היה טמון כארבע מאות שנה, ונדפס לראשונה מכת"י בתשע"ד. בתשע"ה יצאה מהדורה נוספת ע"י הרב בצלאל ויכלדר שליט"א בני ברק, וממנה הובאו הדברים.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע