chiddush logo
נכתב על ידי אברהם לוי, 11/11/2011

"הצבא והדת"

 

למה הדתיים לא הולכים לצבא?

למה הם נגד?

למה הבן שלי צריך להסתכן- והם לא?

 

ראשית: נזיז את "הרגש" ונפעיל את השכל, כי על "רגש" אין תשובות.

כעת, נחשוב בצורה "יהודית".

 

   הצבא אינו המצאה של "המאה האחרונה". גם בדורו של משה רבינו היה צבא, ובדורו של דוד המלך ושלמה המלך.

   עם ישראל מעולם לא התנזר מהצבא, ההפך הוא הנכון. עם ישראל מְצוּוֶה ללכת לצבא, יש על כך פסוקים מפורשים בתורה והלכות ערוכות ברמב"ם (לדוגמא: מאיזה גיל עד איזה גיל מגייסים? מי לא ראוי שיתגייס? כיצד פותחים במלחמה וכו').

 

אלא שיש שני דברים שצריך לדעת:

א) כל חייל היוצא לצבא, הוא בסכנה. מבחינה טבעית אין לו שום ביטוח שישוב לביתו בריא ושלם. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהמציאות ומסכנת האויבים - ואי אפשר לוותר על הצבא, שהרי זה בגדר "השתדלות" - ואסור לסמוך על הנס שהכל יהיה בסדר. אם כן מה עושים? כיצד מקימים צבא ומצד שני גם מבַטחים את החיילים?

   לתורה יש "פטנט רשום" כיצד להתמודד עם זה - הכולל ביטוח מושלם לכל חייל, וכך כותבת התורה: אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא (במדבר ל"א ד').

   על כל חייל שיוצא לצבא - דורשת התורה שיהיה יהודי שיעמול בתורה, ואותה תורה קדושה תגן על החייל בשדה הקרב.

   זהו "כרטיס הביטוח" של כל חייל, ביטוח שאלוקים עומד מאחוריו וחתום עליו!!!

   אכן, כך היה בתקופת משה רבינו, ובאמת "כל" החיילים באותה תקופה חזרו בריאים ושלמים מכל המלחמות, וזכות התורה הגינה עליהם.

 

 

עד כאן "היסטוריה".

כעת נעבור אלינו:

 

 

   בימינו יש בקושי 150,000 יהודים שעמלים בתורה בכוללים ובישיבות, וזה לא מכסה את כמות החיילים שבצבא. אם כן כיצד ניתן לצמצם את המספר הזה?

 

  במילים אחרות, "במשקפיים של תורה", קוראים לזה "לקחת לחיילים את הביטוח האלוקי" - ולהפקיר אותם בשדה הקרב.

 

   כיון שכך, למה להשתלח ולהתלונן על בני התורה שחלק מהם ("רק חלק") לא עושים צבא?

 

   במקום לקנטר אותם - תתפלל לשלומם ותאחל להם "הצלחה בלימוד", כדי שיהיה הצלחה מושלמת בצבא - וביטוח מלא לכל חייל.

 

   לכן, מי שבאמת חפץ בטובת החיילים ובהצלחתם, במקום לקרוא לבחורי הישיבות "משתמטים" ולהצר את צעדיהם ולקצץ בתקציבם ולגרום להם להפסיק ללמוד, עליו לפעול בדיוק ההפך.

 

   עליו להוקיר ולייקר אותם, "להתחנן שימשיכו ללמוד", ולמסד ולחזק את הישיבות שלא יסגרו. כי "הישיבות והצבא זו יחידה אחת".

 

 

ב) הדבר הנוסף שיש לקחת בחשבון, זה שבזמן משה רבינו ומנהיגי ישראל הקדושים, הצבא היה כפוף לתורה - ולא להפך.

 

   ולמרבה הצער, כולנו יודעים שהיום הצבא מצהיר שהוא מעל התורה וההלכה, ומי שחושב אחרת מזה ומצהיר זאת בפומבי - נלחמים בו ויורדים לחייו (עיין ערך ראש ישיבת "הר ברכה", הרב אליעזר מלמד, שהכריז שהתורה מעל הצבא, איזה צרות עשו לו בגלל זה 13.12.2009).

 

משום כך, בני התורה לא דוגלים בגיוס לצבא, משום שבני התורה מחונכים מתוך השקפה "שהתורה היא מעל הכל", ובצבא הגישה היא אחרת, לצערנו הרב.

 

לסיכום:

 

   התורה מתייחסת לנושא הצבאי, מדרבנת את העניין ודורשת להקים מערכת צבאית, אך היא דורשת במקביל שיהיו בחורי ישיבות - לא פחות מסך החיילים בצבא, והיום עדיין אין כיסוי של "בחור ישיבה - כנגד כל חייל".

 

כמו כן, הצבא התורני היה כנוע וכפוף לתורה, ובימינו בצבא ובשלטון מצהירים אחרת.

 

משום שתי סיבות אלו בני הישיבות דוגלים בחיי הישיבה, ולא מעודדים במחנם גיוס לצבא.

 

אם יגיע שלב שבו יהיו בחורי ישיבות יותר מחיילים, וגם בצבא יצהירו שהתורה היא השולטת והמנהיגה - והצבא לא מעליה, רק אז יהיה נכון לשאול: למה החרדים לא מתגייסים לצבא?....

 

 

 

נ.ב.

אל דאגה! ציבור בני התורה תורם למדינה הרבה. א) מתנדב בזק"א, עזר מציון, לב מלכה, חסדי נָעֻמִי, יד אליעזר... חלוקת מזון לנזקקים, סיוע לחולים, הם מסתובבים בבתי חולים ומחלקים כל ערב שבת מזון ושאר צרכים למבקרים הנמצאים שם...

אי אפשר למנות את כל הארגונים והגמחי"ם, אך מי שהעניין חשוב לו - שיפתח את ספר הטלפונים של בני ברק ומודיעין עילית, ויראה שחצי ממנו זה רק גמחי"ם וארגוני התנדבות!!! כל כמה ימים קם עוד ארגון חסד ועזרה, והכל בהתנדבות ובלי כסף.

כמו כן, רחוק מהיהודים, כאשר יש פיגועים ואסונות, כמו ארמון ורסאי שקרס, מי הלך לחלץ ולהציל "בהתנדבות"? למרות שהיה זמן דחוק וערב שבת - שזה הזמן הכי לחוץ ומורכב אצל שומרי המצוות? זק"א! (תסתכלו באינטרנט על התמונות מאותו אירוע).

 

מסקנה:

א) לדתיים אין בעיה עם הצבא.

ב) התורה היא הביטוח של החיילים, וחובתנו לדאוג לכך.

ג) הדתיים מתנדבים ומועילים "לכל היהודים" בחינם. הם לא בורחים מחובתם המוסרית (האלוקית).

 

   כמובן שהעניין יותר עמוק ויש עוד הרבה מה להרחיב, אך הדף מוגבל ונסתפק בדברים הללו, ונסגור את הנושא עם ציטוט דברי הרמב"ם ( הלכות שמיטה ויובל פרק יג סעיף יב + יג) שכתב בזו הלשון:

 

ולמה לא זכה לוי... מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל... אלא הם חֵיל ה' שנאמר ברך ה' חֵילוֹ.

 

ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו... לְהִבָּדֵל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו... הרי זה נתקדש קדש קדשים...

 

הרמב"ם הקדוש אשר התייחס בספריו לנושא הצבא ואפילו כתב על כך הלכות (רמב"ם שופטים, הלכות מלכים ומלחמה, פרק ו'), אותו רמב"ם טרח להודיענו שיש קבוצה שמובדלת משאר עם ישראל - ומכונה בשם "חיל ה' ", וקבוצה זו אינה עושה צבא ולא יוצאת למלחמה. ומי נמנה על קבוצה זו? אלו שנדבה אותם רוחם לְהִבָּדֵל לעמוד לפני ה' ולשרתו ולעובדו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... במילים אחרות, לומדי התורה.

  

******************************************

נתעמק בדברים הנ"ל, נתבונן בהם "בעין יהודית",

נזיז את "הרגש" ונפתח את "השכל",

ובעזרת ה' - נזכה להבינם "אם נרצה".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (46)
Dvir192837 (16/5/2023)
המדרש עליו מבוססת כל התשובה מתייחס למלחמה ניסית חד פעמית בה העם התבקש לשלוח רק 12,000 שינקמו במדיין. זו היתה מלחמה עם אלמנטים ניסיים ברורים שלא מת בה אף חייל כאשר פנחס עצמו עומד בראש הצבא.

מכאן ועד להגיד שיש הוראה כללית בכל דור ודור שבמלחמות מצווה ולהושיע ישראל מייד צר צריך שיהיו חצי לומדים וחצי נלחמים זה פשוט דבר שלא נאמר ולא נכתב בשום מקום. וזה לצד החשיבות לשים את המדרש בפורפוציה שלו: מדרש אחד על מלחמה ניסית בימי משה בלבד. לא משנה, לא גמרא, לא ראשונים ולא אחרונים ובכל הלכות מלחמה לא מצינו אפילו פעם אחת שיגידו שהלכה למעשה זקוקים אנו לחצי לומדים שפטורים מצבא במלחמת להושיע את ישראל מייד צר.

כל לומד תנ"ך רואה כי לא כך היה לכל אורך ההיסטוריה. חשוב כמובן שהצבא יהיה קדוש ושהמשרתים בו לא יזנחו את לימוד התורה (יהושע המצביא הוכח על כך שהם לא לומדים תורה בלילה בזמן שלא נלחמים ביריחו) אבל פטור ממלחמת מצווה לא מצינו.
אברהם לוי (12/5/2013)
שלום לך בצלאל היקר:
א) במדרש מבואר שהיה על כל חייל יהודי כנגדו שעסק בתפילה/בתורה למענו, זה חוץ מהג'ובניק שציינת [מדרש רבה מטות פרשה כ"ב סימן ב'].

ב] לגבי הרמב"ם שציינת, חבל שלא עיינת בנושאי כלים שם שכתבו את המילים הבאות:

וזו לשון הכסף משנה שם, לאחר אריכות עצומה על דברי הרמב"ם:

קיימא לן כל מקום שהלכה רופפת בידך, הלך אחר המנהג. וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור... אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ,ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר:

רבים פילפלו בדברים הרמב"ם והנה מידע נוסף בעניין 'בתור דוגמא', ואידך זיל גמור:
וזה לשון 'הבאר שבע' על הוריות דף י עמוד א
ומכאן יש סמך לראשי ישיבות שנוטלין הספקה מן הצבור
(להמשך התגובה לחץ כאן )

בצלאל (30/4/2013)
אברהם לוי היקר. אני יודע ומבין שמאוד חשוב לך להגן על אנשים שלומדים תורה אך לשם כך צריך להשתמש רק באמת . ובכן מהפסוק שהבאת אין כל ראיה לכך שאלף היו לומדים ואלף נלחמו, ההיפך הוא הנכון רש"י על הפסוק מביא שלכל מטות לרבות שבט לוי ועיין בכל המפרשים לא מצאתי אחד שאומר שישבו אלף ללמוד ראה מדרש תנחומה שיצאו מכל שבט שני אלפים כנגד 24 אלף שנהרגו במגיפה, אלף יצאו בראש( קרביים) ואלף על הכלים( תחזוקה/ גובניקים) . גם את הרמב״ם שהבאת בסוף שכל מי שחשקה נפשו יהיה כשבט לוי אין זה אומר שהוא יהיה לנטל על הציבור כפי שהרמב״ם בעצמו אומר שם י כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא. לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים {כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם}. ועוד צוו ואמרו {אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן}. ועוד צוו ואמרו {אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סו
(להמשך התגובה לחץ כאן )

יניב (3/10/2012)
מישהו הראה לי חוברת שמישהו (אין לי מושג מיהו) העלה לרשת.. בו הוא מברר את כל הפרטים שווה קריאה!!

http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/686.pdf
יניב (18/8/2012)
בעל הטורים בפרשתנו(ראה)דברים יב,כח:"כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'. וסמיך ליה כי יכרית. לומר שאין יוצאין למלחמה אלא צדיקים שעושים הטוב והישר "
דוד חי (12/8/2012)
לפי דבריך אין למנהיגים החרדים לריב על התקציבים לישיבות אלא לריב על הקמת צבא המושתת על אדני התורה והיראה.
אברהם לוי (6/7/2012)
יניב היקר, שלום וברכה.

האמת איתך, המאמר והתגובות הראשונות כבר מיצו את החומר. אך 1) בתגובה של "בן גוריון" הוא העלה נקודה חשובה שצריכה מענה.
2) גם אם הנושא כבר לובן מספיק, מכל מקום, אם יהודי מעלה בו נקודה לבירור, יש צורך להשיב על דבריו - גם מבחינה מוסרית, וגם מבחינה תורנית. מפני שהיהודי שאל - ולפי הבנתו יש בנושא הזה פרטים שלא ברורים לו.
אם כן מדוע שלא נכבד אותו ונשיב לו?

וגם זה בכלל הווי מתלמידיו של אהרון - אוהב שלום... "אוהב את הבריות"...
ורבי פרידא ותלמידו שלמדו 400 פעם כל דבר כמופיע בש"ס ואכמ"ל, מלמדים אותנו שיש כאלו שזקוקים לליבון חוזר "מזווית נוספת", כדי להבין את החומר, ואף אנו נהגנו כאן בתגובות.

[נ.ב.
האמן שלפעמים כתיבת תגובה זה דבר הדורש מאמץ, פעמים גם שזה נעשה בשעות הקטנות של הלילה, לפעמים גם צריך לפתוח מקורות ולעיין בנושא מחדש. אך למרות זאת אנו נוהגים כך, מפני הנ"ל.
(להמשך התגובה לחץ כאן )

יניב (5/7/2012)
לא נישבר כבר לטחון.. כל המקורות המדרשיים וההלכתיים כבר בוררו למטה אז למה לחזור שוב ושוב ?.
אברהם לוי (5/7/2012)
שלום לך הרב בן גוריון היקר.

ראשית, מומלץ שתעיין בלינק שצרפתי בהודעה הקודמת, אני בטוח שהוא יחכים אותך הרבה (כפי שהוא החכים אותי ברוך ה').

שנית, דע לך שהצבא והמשטרה בעצמם סירבו לגייס חרדים - וזה מעוגן בעיתונות החילונית, (הפרטים בהרחבה והמקורות מופיעים כאן באתר במאמר בשם "יצא המרצע מהשק..."), ואם יש לך תלונה על אי גיוס חרדים, כדאי שתבחש קודם לכן היטב בנושא - ותבין שבדיוק בנושא הזה יש בעיה רצינית ל...

ולסיום, נגעת רק בנקודה של "אלף למטה" שציינתי במאמר. אך מה עם שאר הפרטים.....
בן גוריון (4/7/2012)
כיום יש בצבא כ-180,000 חיילים בסדיר. מתוכם כ-60% קרביים. כלומר, סך כל החיילים שבחזית הם כ-110,000 חיילים. לעומת 150,000 בישיבות.
אברהם לוי (15/5/2012)
מי שחפץ להעשיר את הידע ברמה מאוד גבוהה, מומלץ לו לעיין בלינק הבא http://www.olam-jew.com/shut/hacharedim-vehazava.htm שבו ראיתי שיהודי נוסף דן בחומר ברמה מאוד יפה ומקיפה, הרבה יותר ממה שכתבתי כאן.
אברהם לוי (15/5/2012)
עדכון קטן למאמר........
העדכון אינו שלי - והוא מצוטט מהרשת, אך ראיתי לנכון להכניסו לכאן, כיון שיש בו תוכן שיכול להועיל לחיזוק הנושא הכללי שבמאמר כאן, (תשובה מזוית נוספת), וכדלהלן:

מה דעתך על המקרה הבא: חייל קרבי ניגש לטכנאי מטוסים ואומר לו ''מדוע אתה לא מסתכן כמוני? אף טכנאי מטוסים לא מת באוהלו של מטוס, תתבייש לך!"

האם הקריטריון להגנה על המדינה הוא הסיכוי למות? מי שיתבונן מעט יראה שזה ניצול ציני של דם החללים כדי לנגח את האחר. כל עוד בחורי הישיבות לומדים תורה ועושים את המוטל עליהם זה מוסרי, היות וכל אחד צריך לתרום את המקסימום איפה שהוא יכול, ללא קשר אם הוא מסתכן בכך או לא , כמו כל אותם חיילים רבים שאינם מסכנים את חייהם. לפי הנתונים שמסר אהוד ברק מעל במת הכנסת: כ- 90% מחיילי צה"ל לא מסתכנים בראיית פני האויב, אך רבים מהם תורמים תרומה מכרעת לחוסנו של הצבא.

כך שהשאלה היחידה הרלוונטית היא: האם הוא תורם או לא תורם?

לדעת
(להמשך התגובה לחץ כאן )

עיע (8/5/2012)
צריך לזכור שעץ חיים היא למחזיקים בה ולא למחזיקים אותה
התורה תסתדר בלעדינו לנו יש את הזכות להחזיק בה וע"י זה ננצל מכל דבר רע בעז"ה
אברהם לוי (22/12/2011)
שלום למאיר מאיר הצדיק. מקוצר הזמן ודוחק השעה אענה על הנקודות שציינת בקצרה, עימך הסליחה.

א) לגבי השאלה האם ת"ח פטור ממלחמת מצווה, כבת שבנושאים כאלו יש לעשות בירורים הלכתיים ולא להסתמך על פרשנות, מדרשים, אימרות חז"ל וכדו'

ובכן ציינתי את "פסק ההלכה" של היהדות החרדית, עם המקורות והסברות, ולא מדובר בתורה חדשה שתפרתי על דעת עצמי, כפי שיחזו עיניך בהרחבה שבכל התגובות שהעלתי כאן.

ב) לגבי מה שציינתי שהצבא טוען שהוא מעל התורה, כתבת מי זה הצבא, רמטכ"ל כלשהוא?קצין

כלשהוא?

אכן, בפרשת הר ברכה הרמטכ"ל ייצג את המדינה, דובר צה"ל היה מעורב בפרשה, זה היה הרוח החיה והשקפת המדינה בתקשורת, ואין ספק שזה נקרא "הצבא אוחז". כמובן שזכותך לחלוק ולצאת חוצץ כנגד "המציאות".


ג) טענת כך: האם לא נלך לבית חולים כאשר הרופא הוא כופר וטוען שהוא מעל חוקי התורה?

ובכן, אין
(להמשך התגובה לחץ כאן )

מאיר מאיר (21/12/2011)
א. לגבי השאלה האם ת"ח פטור ממלחמת מצווה, שאלה שחלקו בה ובכ"א בנושאים כאלו יש לעשות בירורים הלכתיים צרופים ולא להסתמך על פרשנות, מדרשים, אימרות חז"ל וכדו'
אח"כ כתוספת או קריאת כיוון ודאי שראוי להתייחס גם אל הנ"ל.
ב.לגבי הטענה שהצבא טוען שהוא מעל התורה,מי זה הצבא רמטכ"ל כלשהוא?קצין כלשהוא?
וגם האם לא נלך לבית חולים כאשר הרופא הוא כופר וטוען שהוא מעל חוקי התורה? ו/או כאשר ישנם גם אולי רופאים חסרי אחריות ו/או יש אולי גם חוסר צניעות במסדרונות בית החולים... כלומר ברור שיש מידרג ביהדות של דברים חשובים יותר ופחות ומה נדחה מפני מה, ויש בזה הרבה מן השכל הישר.
ג. הרבה דתיים מתנדבים מרצונם החופשי,שכויח. אל תשווה עם 3 שנים שאדם מן השורה מקדיש למדינתו
ד.הכי חשוב,הלואי הלואי שבאמת היחס של הציבור החרדי לנושא צה"ל היה כפי שאמרת עם מי שברך וכו' לצערי דומני שאתה מצייר ציור שהיה נכון לגבי בני התורה מעדות המזרח של פעם היום אני סבור שכלל
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם לוי (22/11/2011)
שלום לך אברהם הצדיק

האמת היא שהדוגמאות שהזכרתי נועדו בשביל להראות שהדיבורים אינם באוויר, אלא מבוססים על מציאות חיה
וקיימת - מציאות שאני מכיר אישית, ולא סתם ציטוטי מילים. (אך במבט נוסף אני מסכים איתך שהייתי צריך לציין
ראיות אחרות, ולא ליכנס לראיות אישיות, ישר כוח על ההערה הנכונה והבונה).

ולגבי הפרט שהעלית של מה עדיף "ללמוד או ללמד", אני מעדיף כעת לא להיכנס לנושא הזה מחמת שזה מים
שאין להם סוף, ואין ספק שצריך את שתי הדברים הללו, ולא רלוונטי כעת מה יותר נשגב ממה. אך זה מדובר
בללמד תורה, ואכן אין ספק שהמלמד תורה - מעמדו רם ונישא בפי כל.

ומה שהתכוונתי "שללמד" זה תופס מקום פחות חשוב, הכוונה למקצועות חול. שהם אומנם נצרכים, אך רב המרחק
ביניהם למלמד תורה, כמו שרב המרחק של המלמד תורה על פי הפשט - למלמד תורה על פי הסוד, וכפי שידוע
לנו מספרי המהרח"ו שזה בבחינת פרי ואכמ"ל.

(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם (22/11/2011)
שלום לך ר' אברהם.
ראשית אומר שיש לי בעיה קצת שהבאת דוגמאות ממך ומהוריך שיזכו להאריך ימים ושנים. אתה הופך את הדיון לאישי כאשר אנו בדיון על הרעיון.
לענייננו אתה כותב שכך חושבים בעולם הישיבות שמי שלומד תורה כל היום זה הרמה הכי גבוהה - אתה חושב כך ?לא הבנתי מה שכתבת "כך חושבים בעולם הישיבות" לדעתי התפיסה הזו שגויה כל מטרת הלימוד היא ללמד.כברכתינו בכל יום "...לשמוע ללמוד וללמד ..." ובודאי מי שלומד כבר בישיבה שיש עליו חובה לצאת וללמד.נכון שיש כאלו שיוצאים ללמד כמוך וכמו הוריך ברוך השם וכך צריך להיות .אך האם אתה והוריך חיים את האידאיל האלוקי או שרק אלו שבישיבה?
האם כמו שאתה מצפה שיעריכו וירימו את כבוד של לומדי התורה
כך אתה מצפה שתלמידי הישיבה יעריכו את הלוחמים למען עם ישראל?(וזו שאלה רק במסגרת שלנו כמובן ולא את אלו שפרקו עול -אנו יודעים את ערכה של לימוד התורה)
וכהרמב"ם כותב על שאר ישראל שרוצים להיות כמו שבט לוי הוא מתכוון על כל המובנים
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם לוי (21/11/2011)
שלום אברהם היקר.

ברשותך בא נפצל את הדברים, מחמת שכ המאמר כאן סובב על נושא הלימוד בישיבה, ואתה כעת מעלה נושא אחר של: האם הרמב"ם התכווין שנלמד ולא נעבוד וכו'.

ובכן, כפי שאתה ציינת בעצמך, אצל בני הישיבות יש מעמד יקר יותר ללומד יום שלם, מאשר ללומד חצי יום ומלמד חצי יום.

לזה ממש התכוונתי בכל התגובות, שבני הישיבות חיים השקפה אחרת של "רק תורה", ללא תוספות, ובעצם זה מה שמעניק להם את הכתר של הרמב"ם שנקט "להבדל לעמוד לפני ה' וכו' ", שהם שונים מכולם בעניין הזה.

ובכן לגבי מה ששאלת אם זו התכלית, והיכן "הלהורות" שהזכיר הרמב"ם,

דע לך שבני הישיבות מתנדבים בלב לאחים וכו', עוסקים בקירוב רחוקים, מוסרים שיעורים לבעלי בתים, הרב שך זצ"ל כבר פרס את הנושא והגדיר את המינון שכל אחד צריך לדרוש מעצמו בעניין זה.

כיוון שינך מכירני, אין לי בעיה לציין בפניך שבמשך שש שנים בתל א
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם (20/11/2011)
לר' אברהם שלום עליכם!
מסכים איתך לגבי התפקיד של הלווים,הכוונה בכותבי שהם היו בעבודת המקדש להוציא את זה שלמדו ולא שעבדו במכולת.
לא התייחסת לנושא ה"להורות" שהיה עושה שבט לוי.היום בפועל רוב תלמידי הישיבות בכלל לא בכיוון של להורות.
אשתף אותך דברים ששמעתי לא אחת מכמה מעולם בני הישיבות.
בהיותי בישיבת הסדר שאלו אותי כמה בני ישיבה אין אצלכם כאלו שנשארים רק בבית המדרש ללמוד כל חייהם -האם זהו האידיאל לשבת כל החיים וללמוד לעצמי?!
עוד דבר ידוע בעולם בני הישיבות שמי שעובד כמורה חצי יום ולומד בכולל כחצי יום נחשב פחות בשידוכים למי שלומד כל היום
זו היא דכה של תורה שב תלמד תשכח מכולם ??????
זו הייתה דרכו וייעוד של שבט לוי?????לכך התכוון הרמב"ם?
יניב (20/11/2011)
כמו שאמרתי זו לא דעה פרטית שלי אלא דעה של רבנים,ובכ"א אני כן רואה הבדל בין מי שהרמב"ם התכוון לבחוארי ישיבה בזמננו-כי אני לא מסתכל על הדקה עכשיו אלא על בידול לכל החיים ובצורה חזקה שזהו כוונת הרמב"ם,בכ"א כמו שאמרת אתה לא רואה הבדל-טוב זו שיטתך רק שאי אפשר לומר שאלו דברי הרמב"ם -אלא אתה מתאים זאת למודל בחורי הישיבה של זמננו.
בכ"א הנושא לדעתי מוצה
ובכ"א ברור לי שאין לבא לבחורי ישיבות בתור "משתמטים" אלא זו האמונה שלהם ושלך ושל הרבה רבנים,ככה שברור שלא באתי לפגוע בכבודם או משהו בסגנון אלא אך ורק כברור הלכתי ,והלוואי שכולנו נהיה דבקים לגמרי בתורה ובמצוותיה.
אברהם לוי (19/11/2011)
יניב היקר, שלום לך.

אכן, כל מה שהתכוונתי במילים "יפתח בדורו כשמואל בדורו" זה להסביר את חשיבותם של בני הישיבות בדורנו, ולא מעבר לכך.

ואילו את ההלכה והבסיס להשקפתם, כבר הבהרנו בכל הציטוטים והמקורות שבמאמר ובתגובות הארוכות כאן.

אלא מה, טענו שלא כל בני הישיבות הם ברמה הגבוהה הזו שדיבר עליה הרמב"ם. ועל כך ענינו: א) יפתח בדורו כשמואל בדורו, ומי אנו שנקבע את קיטלוגם מעמדם בשמים, ואת מקומם בהר ה'. שהרי מי יודע כמה דם מקיז כל בחור ישיבה אשר דבק בתורה.

ב) עצם זה שבחור ישיבה בודל מהמון העם ומסתגר בד' אמות של הלכה והופך את זה לאידיאל חייו, הרי שהוא במסגרת של "חיל ה' " כלשון הרמב"ם. אלא מה, כמו שבצבא יש דרגות ומעלות, כך גם קיים בעולם התורה. יש מוסר נפש יותר, ויש פחות.

נ.ב.
איני יודע מדוע אתה אוחז שאני קושר כתרים מדי כבירים לבני הישיבות?

הרי הם מקטנות למדים במוסדות דלים וצמוקים
(להמשך התגובה לחץ כאן )

יניב (19/11/2011)
הכלל יפתח בדורו כמשה בדורו לא קשור לעניין שיחשב פטור מדינים כאלו או אחרים (ואל לנו לחדש דברים שאינם מוכחים כלל) אלא קשור לכבדם ולא לזלזל בהם..
ובכ"א כמו שאמרתי זו אחת מהדעות למה לא ללמוד מהרמב"ם הזה ולא שלי פרטי..

ובכ"א לכבד את הבחורי ישיבה לא קשור להחשיב אותם למה שהם לא..אלא כבודם במקומם מונח ולא צריך להתלהב ולתת להם כתרים שלא להם-עם כל הכבוד שצריך לתת להם-אין שום קשר..
אברהם לוי (18/11/2011)
הרב יניב היקר!

כבר לימדונו חז"ל את היסוד של "יפתח בדורו כשמואל בדורו", שהרי האדם אינו מלאך - וכל דור יש לו את הניסיונות וההפרעות שלו, ואם למרות זאת האדם מתאמץ למען ה', הרי שהוא נזר וכתר הבריאה.

משום כך, אל לנו לנסות לתייק ולקטלג את בחורי הישיבה ולבדוק אותם בציציות, ולהגיד שרק מיעוט מתוכם עונים על הגדרת הרמב"ם.

שהרי יהיה מה שלא יהיה, חובתנו להתמקד בנתון אחד ומיוחד:

כל בחור ישיבה ממוצע, מתחנך על מסירות נפש לתורה, גם כאשר התנאים קשים והפרנסה דחוקה.

מהבוקר עד הלילה הוא נמצא צמוד לגמרא, זה הפרויקט הבלעדי שלו, הוא חי ונושם את התורה והמוסר, שומע שיחות על עבודת המידות וניצול הזמן, ועל מסירות נפש לתורה, וזה הביזנס האמיתי שלו.

ורואים ברוך ה' את התוצאות.

כמה שמתנגחים במוסדות התורה ולומדיה, בכוללים ובישיבות, בתקציבים, למרות שמציבים תנאים לתלמודי תורה וישיבות כמו "לימודי ליבה ומ
(להמשך התגובה לחץ כאן )

יניב (17/11/2011)
לרב אברהם לוי-אמנם יושבים ולומדים זה נחמד,אולם העקרון של הרמב"ם זה שאותו אחד לא מעניין אותו כלל העוה"ז וגם אם אין לו כלום הוא רק שקוע בתורה,ואמנם זה נכון שישנם הרבה שממש פרקו הכל מעליהם,אבל לומר שכל התלמידים כך או אפילו חציים זה פשוט לא נכון-וכי לא ילכו לעבוד בחייהם וגם אם יפסיקו את התמיכה הכספית הם עדיין ישארו?.. אמנם ישנם כאלו אולם הם בודדי בודדים כמו שהרמב"ם התכוון...
אברהם לוי (17/11/2011)
שלום אברהם הצדיק.

לגבי תגובתך הנפלאה.

א) רצוני לחלוק על קביעתך, ולהזכירך ששבט לוי מהותו "לימוד תורה". עוד במצרים זה היה כך, לכן הוא גם לא השתעבד, ובאופן כללי זה המקצוע שלו והתפקיד שלו.

וזו לשון הרמב"ם:

... לוי... הובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה... הם חיל השם...

שבט לוי נועד ללמוד תורה ולהפיץ אותה.
נכון. שבט לוי גם זכה לשרת במקדש. אך האם לעבודת המקדש הנשגבה נקרא "עבודה"? הרי זו עבודת ה'!
לכן גם לשבט לוי שנבחר לעשות את העבודה הזו, קרואים "חיל השם" כלשון הרמב"ם.

שבט לוי נועד להורות לעם תורה ומשפט, ולעבוד את העבודה הנשגבה "עבור כל העם" בבית המקדש.

דבר נוסף שלא הבנתי מדבריך, וכדלהלן:

כתבת שאתה מסכים עם יניב שאנו לא חיים מאגדתות, אלא מפוסקים.<
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם לוי (17/11/2011)
שלום לך יניב היקר

רצוני להודיעך שבחורי הישיבה שיחיו, אכן ממש תפורים לפי הגדרת הרמב"ם שאמר:
פרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם" וכו''.

בחור ישיבה מוחק מעצמו את כל הערכים הגשמיים אשר בקשו בני אדם, הוא לא לומד מקצוע, לא משקיע בדברים נוספים, אפילו אנגלית הוא לא יודע, כל הזמן הוא טרוד רק בדבר אחד.

ללמוד.... להקיף עוד מסכת... לעשות עוד סיום.....

מהבוקר עד הערב זה העיסוק המרכזי שלו, גם בבן הזמנים יש לו "ישיבת בין הזמנים", הוא גודל עם הטעם המתוק של "מישמר", וזה החיים שלו.

כמובן שיש דרגות בבחורי ישיבה, יש יותר ויש פחות, אבל הקו המנחה, השיחות מוסר שהם שומעים, מה שהם נושמים ועוסקים בו כל הזמן, האידיאל המעסיק אותם תמיד, זה רק תורה ותורה ותורה.

אכן, בחור ישיבה הוא מלאך ה' צבאות, והגדרת הרמב"ם תואמת אותו כמו כפפה ליד.

ירבו כמותם בישראל.
(להמשך התגובה לחץ כאן )

יניב (17/11/2011)
לאברהם-רק ליתר דיוק-הרמב"ם במפורש אומר שמדובר על אדם מיוחד שמתנתק מכל החומרי כלשונו "ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם" ולא רק שיושב כרגע ללמוד..אלא מתנתק לגמרי שזה קיים ביחדי סגולה בודדים(זה אחת מהשיטות הרבות מדוע אין להביא ראיה מהרמב"ם ללומדי ישיבה בזמננו..)
אברהם (17/11/2011)
שלום לכולם ויישר כח לכל המגיבים!
כמה דברים :
1.אם החלטתם לעשות דיון לכו עד הסוף אי אפשר להביא ראיות מכאן ומכאן ולהגיד אח"כ צריך לשאול גדולים אם צריך לשאול גדולים נסגור את האתר.ברור לכולם שאף אחד לא פוסק פה הלכה אלא הדיון לשם הדיון .
2.שתפקידו של שבט לוי קודם כל הוא לעבוד(לא לשבת בישיבה) בבית המקדש ובנוסף להורות וללמד.בפועל היום רוב תלמידי הישיבות לא ממש יוצאים להורות רובם ככולם לומדים לעצמם כך שאני לא יודע אם אפשר להשוות אותם לשבט לוי.גם שהרמ"בם קורא למי שרוצה להצטרף לשבט לוי הקריאה היא בלהורות ולא לשבת בישיבה עד הפנסיה.
3. אני מסכים עם יניב שאי אפשר להביא ראיות מאגדתות אנחנו חיים על פי ההלכה ולא על פי אגדתות .יש לנו רמב"ם,רא"ש ,שו"ע וכו' ועל פיהם אנו מקיימים את חיינו.
יישר כח לכולכם.
יניב (16/11/2011)
ובנוסף-בכל מקום הלכתי נאמר "הכל יוצאין" בלי שום רמז שיש שנישארים ללמוד וגם ברמב"ם זה מובא כך,וכל ה"ראיות" שישבו ללמוד זה אגדתות שככלל אין למדים הלכות מאגדתות-וגם ברמב"ם זה מופיע בסוף הלכות ובצורה אגדתית מפורשת(שלא פוסק זאת בסגנון הלשון ההלכתית)ככה שבכלל ההלכה במפורש מובאת בלא חילוק לת"ת,ומה שיש אגדתות זה דרשות ולא לפסיקת הלכה(שכך הכלל ההלכתי)ובפרט שיש גם אגדתות שת"ח יוצאים לילחם,ככה שבכלל לא הינו צריכים להסביר כלום-וק"ו כשבקלות אפשר להעמיד זאת גם שלא כנגד ההלכה-כמו שהסברתי בתגובות קודם.
ובכ"א כמו שאמרתי מקומו של הדיון הזה הוא בביה"ד כיון שהוא ארוך ומפורט ועם הרבה ראיות,ולא באתי לומר שאין שפוסקים ללמוד במקום צבא-רק באתי לומר שמדבריך זה היה ניראה כאילו אין חולק ופשוט וברור-לכן הראתי שזה לא כ"ך שחור ולבן..
ולא תהיה טעות אין בדברי משום לזלזל באף דעה ח"ו !!
יניב (16/11/2011)
אם היו הלוים צריכים לקרוא זאת כל הזמן בשביל ת"ת אז מה המיוחד בהם משאר ת"ח?הרי לשיטתך היו ת"ח שישבו ולמדו אחד כנגד אחד?אלא ודאי שזה משום מעלת שירת הלוים לזכויות כסגולת מזמורי התהילים ולא מעצם ת"ת,וזה שדוד למד זה ברור השאלה היא מתי האם תמיד או לא-שלזה הראתי שפעמים רבות נילחם-לכן ודאי שאין זה ככלל שהוא הלומד והוא הנילחם-אלא תלוי במלחמות אם נקודתיות וטפלות שאינם כ"ך כמלחמה כעין מצור וכדו' שאז שימש בעיקר כמלך שופט שלא כל הזמן בחזית או מלחמות רציניות ממש שאז נילחם בעצמו ולא למד-מה גם שזה מלחמת רשות כך שאין ראיה משם למלחמת מצוה,וזה שיש סגולת ניצחון ע"י התורה זה ברור כל השאלה היא אם בשל כך מפרישים אנשים מלילחם או שדווקא הם צריכים במיוחד לילחם כת"ח,ויום ודאי שאין זה מלחמת רשות-זה פשוט וברור ואין כאן צורך להוכיח כלל(מלחמת כיבוש א"י לרמב"ן+עזרת ישראל מיד צר),ומה שסופי הלכות זה דרשות זה בכל ההלכות ולא רק בשמיטה ויובל..זה ידוע ופשוט ברמב"ם,ובעניי
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם לוי (16/11/2011)
שלום לך יניב היקר.

פתחת ברוח סערה ושאלת:
דוד לא נילחם?מאיפה הוצאת את זה?...
מחילה מכבודו, אך לא הבנתי על מה הרעש והמהומה.
ראשית, חבל שאינך קורא את תגובתי במלואה ולא שם לב לדברים שכתבתי, משום שהם עונים על מה שאתה שואל.
ובכן, ציינתי בפירוש שיש מלחמות שדוד נלחם בהם, אלא שציינתי גם את המאירי שממש בגלל זה דוד תיקן את מזמור כ' בתהילים, כדי שהלויים יקראוהו עליו שיצליח במלחמה.
ומהיכן טענתך שקראו אותו פעם אחת והלכו אחר כך הביתה? הרי בשביל פעם אחת לא צריך את הלווים, שדוד יקרא אותו לבד..... (וסתם כך, האם היית שם וראית אחרת?).
אני שמח שכתבת את המילים הבאות: שהרי "מלחמותיו של דוד" שנאמר כאן - ודאי שזה כשיואב נילחם וזה פשוט, כיון שמפורש. אכן "כאן" איננו חולקים, ובסך הכל את הנתון הזה "בלבד" רציתי להבליט, שהרי על הנתון הזה בעצם דרשה הגמרא שדוד למד בזמן שיואב נלחם. אם כן ההתקפה מיותרת, אין בינינו בנושא זה כל מחלוקת.
(להמשך התגובה לחץ כאן )

DL2000 (16/11/2011)
בס"ד

כוונתי היתה שישנם אנשים שאני לא מבין לפי עניות דעתי למה צריך אותם בכלל שם , כגון "שקמיסט" שמוכרים ממתקים וכדו' או אנשים מיותרים מבחינת כוח אדם...
יניב (16/11/2011)
דוד לא נילחם?מאיפה הוצאת את זה?למה שכשנאמר שנילחם נאמר שלא נילחם רק כי חושבים שלמד?,ומה יעשו עם פס' כמו "..ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה..ותהי על ראש דוד..וישב דוד וכל העם ירושלם"(שמואל ב' יב,כו-לא)[וזה כשסתם פתחתי את התנ"ך והראשון שיצא רשמתי יש הרי עוד הרבה כאלו]?,ומה שרשמתי על דוד ויואב זה פשוט(-ולא אוקימתא דחוקה-)שדוד לא יכל להלחם בכל המקומות שנילחמו כיון שהיה צריך גם למלוך ולפסוק משפט ולכן שלח את יואב אבל במלחמות רציניות נילחם בעצמו+זה היה מלחמת רשות אצל דוד ככה שכלל אין להוכיח מזה לפטור במלחמת מצוה,ובכ"א אין מזה שום ראיה שכשנאמר במפורש שדוד נילחם אז נשנה את הנאמר ונכוונו על יואב-שהרי "מלחמותיו של דוד" שנאמר כאן ודאי שזה כשיואב נילחם זה פשוט כיון שמפורש-אבל במקום שסתם נאמר שדוד נילחם-אז הוא עצמו נילחם-מניין לשנותו מהפשט?,ומה שכתבתי על "שעריך ירושלים" הכוונה שהגמ' דורשת שאמרו "מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה-שעריך י
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם לוי (16/11/2011)
שלום לDL2000 היקר

לא הבנתי מה התכוונת במילים "שישנם גם אנשים הנמצאים בצבא ולא כל כך צריך אותם שם".

שהרי אין ספק שכל מי שבצבא - יש לו שם תפקיד והוא נצרך.

אולי כוונתך שלא כולם בצבא יוצאים לקרב, שהרי יש טבחים וכו', "והם לא נלחמים בשדה הקרב", ורצית בעצם לומר שכמו שהטבח והמזכיר והמנקים וכו' נצרים להצלחת הלוחם, כך גם הבחור ישיבה "הלומד עבור החייל" ויוצר זכויות להצלחת הקרב, האי הוא נצרך ללוחם לא פחות.

האם זו כוונתך?
אברהם לוי (16/11/2011)




שלום ליניב הצדיק.

ראשית, אציין כאן פרט מאוד חשוב:
המלחמה היא של דוד. שהרי הוא המלך, והצבא מכונה "צבא דוד". וכאשר הצבא מנצח, בעצם דוד מנצח. לכן כאשר כתוב "דוד נלחם", הכוונה לצבאו של דוד. מי אמר?

רש"י במסכת סנהדרין דף מט עמוד א, כותב את אלו המילים:
אילמלא דוד שהיה עוסק בתורה לא עשה יואב מלחמה, אבל זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו של דוד. רש"י כותב כאן מילים לא מובנות. מה זה "זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו של דוד"? על פי הנ"ל הכל מובן, וזה ביאור דברי רש"י: אלמלא דוד שהיה עוסק בתורה (בזמן המלחמה) לא עשה יואב מלחמה (באותו זמן שדוד למד), אבל זכותו של דוד שלומד כעת) עומדת לו ליואב (בשדה הקרב) "במלחמותיו של דוד" (שיואב מייצג במלחמה את דוד).
זהו פשט הגמרא (בסנהדרין מ"ט ע"א ומכות י ע"ב) והמדרש (ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קמז), מבלי לדוחקו ולעש
(להמשך התגובה לחץ כאן )

DL2000 (15/11/2011)
בס"ד
חזק וברוך לרב אברהם
עכשיו הסברת היטב מה דעת החרדים בעניין הצבא ואולי אפשר להבין בצורה ברורה יותר שישנם גם אנשים הנמצאים בצבא ולא כל כך צריך אותם שם וכו'...
יניב (15/11/2011)
בתשובה לדברי הרב אברהם,גם רש"י והמהרש"א לא מתכוונים שדוד לא נילחם שהרי זה פס' מפורשים אלא יואב עסק רק במלחמות וכך דוד היה פנוי לשפוט אולם במלחמות ממש נילחם אף דוד-זה מפורש בפס'-כך שאין זה אוקימתא אלא פשט ברור שאחרת זה לעוות את הפס' ממש..מה גם שמלחמות דוד ודאי שהיו מלחמות רשות...,וה"דיוק" בדברי הגמ' זה לא מדויק בכלל אלא שזכות לימודו של דוד עזרה ליואב שזה נכון אבל לא בא לומר שבמלחמות ממש לא נילחם זה לא נירמז אלא באו לחלק זכויותיהם בעולם ולא יותר מזה-אלא אתה מכניס זאת לדברי הגמ'..,ומה שאתה "מדייק" שלא נאמר "רגלינו" עדיין אינו עונה מניין שלא היו האנשים האחרים כאלו שלא יכלו לילחם-מניין שהופרשו בכוונה מלצאת לצבא? ובכלל זה צריך ליקרא "שעריך ירושלים-שהיו עוסקים בתורה" פרוש הם היו עוסקים בתורה וזה גרם להם לנצח-ז"א זה לא האמירה של האנשים אלא אמירתם "בשעריך ירושלים" ופרושו בגמ' שכוונתם "שהיו עוסקים בתורה&q
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם לוי (15/11/2011)
שלום לך יניב היקר.

לגבי תגובתך - אתייחס לכל בעזרת ה', ובמילים הכי ברורות שיש, כדי לא להשאיר חורים פתוחים.

כתבת שמה שנאמר על דוד, זה לא בזמן המלחמה עצמה.
מחילה מכבודו. אך אין זה פשטות דברי רש"י (שמואל ב' ח' ט"ו) והמהרש"א (חידושי אגדות סנהדרין ו: ד"ה שהוציא גזילה), ומניין לך לעשות כאלו אוקימתות?

דבר נוסף, הגמרא כותבת מילים ברורות, וזו לשונה: אלמלא דוד שעסק בתורה - לא עשה יואב מלחמה. מדובר על שני אנשים עם שתי תפקידים, ולא אדם אחד שביצע את שתי התפקידים, ופעם נלחם ופעם למד.

כתבת גם שמה שנאמר במסכת מכות א) זה לא בזמן המלחמה. ב) ציינת שלא היו קבוצת לוחמים וקבוצת לומדים, אלא הלוחמים למדו, וזה עזר להם לנצח כשנילחמו.

אך צר לי לאכזב אותך ולומר לך שאם תדקדק בלשון הגמרא, תראה שאין זו האמת, שהרי הגמרא לא כתבה "מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה ויצליחו - לימוד התורה שלמדנו בעבר", אלא תלתה את ההצל
(להמשך התגובה לחץ כאן )

יניב (15/11/2011)
מה שנאמר על דוד זה לא בזמן המלחמה עצמה אלא זכות תורתו של דוד עזרה במלחמות שזה ברור שזכות התורה עוזרת לנצח אבל אינה נותנת פטור והעובדה שבפס' שם(שמואל ב' פרק ח'..)מופיע שדוד נילחם ולא ישב ולמד-כך שמשם דווקא ראיה הפוכה שת"ח צריכים לצאת למלחמה כדי לגרום לניצחון..,ומה שנאמר במסכת מכות זה גם שלא בזמן המלחמה אלא שהלוחמים למדו וזה עזר להם לנצח כשנילחמו או שלמדו אלו שלא יצאו לילחם כמו הקטנים והזקנים והפצועים וכדו' אבל אלו שיכלו לילחם יצאו לילחם..,ומה שהיה במלחמת מדיין לא ניראה לי שמישהו חושב שעל כל לוחם צריך אחד שמתפלל עבורו-אלא זה היה דווקא בניקמת מדיין שמראש יצאו רק קב' מצומצמם ומימלא על מי שלא חל ללמוד ישב והתפלל,וגם מהזוהר לא פורט באיזה מלחמות מדובר-ובפרט שמוכח ששבט יששכר שלח חיילים לילחם בכל המלחמות..,ועל הרמב"ם כבר ענו הרבה תרוצים-מזה שבסוף הלכות מביא דברי דרוש שלא מחוייבים להלכה-והעובדה שבמלכים ומלחמותיהם לא מצאנו שהביא דין פטור שכזה-ועד תשובה פשוטה שהרמב"
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אברהם לוי (14/11/2011)
דביר היקר שאל שאלה:

היכן רואים בחז"ל את הפטנט הרשום של לומד תורה כנגד כל חייל?
כמו כן יניב היקר כתב כאן בתגובתו שהנושא הוא לא חד סטרי ויש ראיות לכאן ולכאן.
משום כך החלטתי להרחיב יותר את הדברים, ולהעמיק את בירור העניין - מתוך מקורות חז"ל, לחדד יותר את הדברים למען הסר ספק מכל לב מפקפק.

ובכן...

על הפסוק "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו,
ויואב בן צרויה על הצבא" כותבת הגמרא כך :
"אלמלא דוד שעסק בתורה - לא עשה יואב מלחמה.
ואלמלא יואב שנלחם - לא עסק דוד בתורה.

אכן, אפילו בזמנים הכי קשים, אפילו בזמני מלחמה, הצבא והתורה חייבים להיות "אחד על אחד", ואי אפשר לצבא ללא התורה.

(סנהדרין מט, א)
--------------------------------אמר רבי יהושע בן לוי,
מאי דכתיב "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים"?
מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה ויצליחו?
שערי
(להמשך התגובה לחץ כאן )

דביר (13/11/2011)
לרבי אברהם לוי- איך לומדים את "הפטנט הרשום" שצריך שעל כל חייל שיוצא למלחמה יהיה יהודי שיעמול בתורה?
יניב (13/11/2011)
לא באתי לומר שראשי הישיבות הליטאיות לא מסכימים עם דבריך,אלא שזה לא שחור ולבן כמו שאתה רושם כאילו הרמב"ם פוסק זאת בפשטות להלכה שישיבה עדיפה על צבא.. ,ועוד שגם על עצם ההליכה לצבא (גם מי שלא לומד)זה לא פשוט אם כן או לא..
אברהם לוי (13/11/2011)
שלום לך יניב היקר

המאמר כאן מדבר על בחור ישיבה "שיושב ולומד תורה", ואילו הרב שך זצ"ל דיבר על בחור שלא לומד. ומה זה קשור למאמר? היכן אתה רואה מדברי הרב שך שהוא סבר אחרת ממה שכתבתי כאן ?

נ.ב.
אדרבה, אם אתה בקי בספרים קריינא דאיגרתא ושכמותם, הינך יודע "בדיוק" שראשי הישיבות הליטאיות מסכיממים עם המאמר כאן בכל מילה.
יניב (13/11/2011)
לא הכנס כאן לכל מכלול הדברים כיון שזה לא המקום,לברור נושא כמו צבא מול ישיבה יש לזה דעות רבות מאד וכל אחד מביא ראיות לכאן ולכאן(ובטח על הרמב"ם הזה כבר התייחסו רבים בפנים שונות..)בכ"א רק נקודה מעניינת שהגר"מ שך זצ"ל פסק שמי שאינו לומד בישיבה חייב ללכת לצבא-רק שאת זה משום מה מעדיפים תלמידיו "לשכוח"(אם כי מודים שאמר זאת..)
אברהם לוי (12/11/2011)

שלום לעוז הצדיק היקר.

ראשית:
אצהיר שאיני חפץ להיכנס "למשא ומתן" והתנצחות בנושא רגיש זה, כדי לא לפגוע באף יהודי חלילה. לא בבחור ישיבה, ולא בשום חייל.

שנית:
רציתי להתייחס למספר נקודות שהעלית:
דע לך ששומרי המצוות, ליבם עם החיילים, הם עושים להם "מי שברך" בפתיחת ההיכל, כמו כן כל חייל שנופל חלילה - זה מחורר את ליבם - לא פחות ממה שבחור ישיבה נפטר.
דע לך גם שחלק גדול מהציבור החרדי מתפלל מידי יום על השבויים, אני לא מחפש צל"ש - אך כדי להבהיר יותר טוב את העניין אציין שאני עצמי נמנה על אלו שהתפללו מידי יום על שחרורו של "שליט - ושלושת השבויים ביפן - ויונתן פולארד", וכמוני עושים רבים. שהרי "עם ישראל ערבים זה לזה".
אלא שלמרות זאת, אין זה סותר את התייחסות הציבור החרדי לנושא "הצבא והדת" - כמו שהובהר והוסבר בגוף המאמר.

נ.ב.
ציינת שכדי שלימוד התורה ישפי
(להמשך התגובה לחץ כאן )

עוז (12/11/2011)
זה נושא שצריך ברור עמוק מאודד אצל שתי הצדדים(שרוצים בטובת המדינה ....)
בטוח יש הרבה בחורים חרדים שלא לומדים כל היום ואף רב לא יעודד אותם להתגייס (אלא אם כן להציל מפריצות אלימות ...) יש בעיה בתפיסה של החרדים את מציאות הצבא שצריך להשפיע מבפנים ומבחוץ לדוגמא . ידוע שהצבא פעם היה הרבה יותר פרוץ עם בעיות של כשרות ותנאים קשים של רבנות וחוקי מטכל (פקודות שדואגות לחילים לזמני תפילה סליחות וכל עניני דת - [למי שלא היה בצבא]) ועוד ידוע המחלוקת הקשה ואלימה נגד גדוד "נצח יהודה" (עיין ספר "חרדים לגורלם") שפחדו שיהיה מציאות שמותר אפילו לנערי השולים או כאלה שלא ממיתים עצמם באוהלה של תורה את האפשרות להתגייס ח"ו אז נורא יפה שהתורה של הישיבות החרדיות שומרת על חיילי הצבא ועל זה יש לי בדלותי מס הערות : רבי אליעזר מלמד מספרו פניני הלכה בנושא צבא ותורה אומר שכדי שלימוד יהיה משפיע על הצבא צריך התכוונות ולימוד לשם הגנה על הצבא . אין לי את הספר פה אבל הוא מדבר על הנושא הזה שצריך שי
(להמשך התגובה לחץ כאן )

ציורים לפרשת שבוע