חז"ל - גדול יום הגשמים מתחיית המתים

נכתב על ידי אלון, 24/9/2019

 "אמר ר' אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים - דאילו תחיית המתים לצדיקים, ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים" (תענית ז, א)

 

השכר שהתורה מתארת להליכה בחוקות ה' הם מאוד ארציים וגשמיים, לדוגמא (ויקרא כו, ג-ח): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם... וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם... וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם".

וזה מחבר אותנו לשאלה הידועה, מדוע לא הוזכר בתורה השכר האישי המובטח לאדם בעולם הבא? מדוע העולם הזה כל כך מודגש בתורה, ולעומת זאת העולם הבא ממש לא? על מדוכה זו עמדו רבים. ר' יצחק אברבנאל מונה שבע תשובות לשאלה זו. התשובה השביעית היא: התורה הדגישה את השכר הציבורי דווקא, ולכן לא החשיבה את השכר האישי.

ומוסיף הרב קוק זצ"ל ("אורות", למהלך האידאות בישראל): השכר האישי אומנם מובטח, אולם אסור לו לתפוס את המקום המרכזי. השכר החשוב בעיני האדם חייב להיות השכר הציבורי. כשאדם חושב רק על טובתו האישית הוא אגואיסט - רמתו המוסרית פחותה. כשאדם חושב על הכלל - רמתו המוסרית גבוהה. טובת הכלל היא הממלאת אותו סיפוק ואושר.

הגמרא מתארת באופן חד וברור את מעלת השכר הציבורי על מעלת השכר האישי (תענית ז, א): "אמר ר' אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים (השכר האישי) לצדיקים, ואילו גשמים (השכר הציבורי) בין לצדיקים בין לרשעים".

הגשמים היורדים עבור כלל ישראל, גדול מתחיית המתים. השכר הציבורי גדול מהשכר האישי!

האווירה הכלל עולמית משפיעה בטעות על היהודים, שתוצאתה השלילית היא לא רק ביחס לתפיסה הדתית, אלא גם לכל שאלות המוסר והחברה שלנו. אם עד לפני דור עדיין תפסו רעיונות לאומיים וחברתיים מקום מרכזי, והפרט ראה את חובותיו כערך מוסרי, עתה הם מפנים את מקומם לרעיונות פרטניים. על "זכויות הפרט" אנו שומעים רבות, אולם על "חובות הפרט" מעט מאוד. שאלה מוסרית שצריכה להישאל: האם לאדם יש אחריות לחברה וחובות לזולת - או שהאדם אינו אלא אגואיסט והדוניסט (אדם המאמין בהשקפה שהאושר וההנאה הם תכלית כל המעשים)?

הפיכת החברה לכלי שרת לפרט, שכל ייעודה אינו אלא רווחת הפרט וקיום צרכיו האישיים, מסוכנת מאוד הן ביחס לעם והן ביחס לתא המשפחתי - שסכנת התפוררות אורבת לפתחם. עם ישראל שונה מכל העמים - "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה(רבי סעדיה גאון). המכנה המשותף שלנו אינו צרכים אישיים ותועלת אישית של קיום ורווחה - אלא ערכית, יצירת חברה מאוחדת ומיוחדת שתוכן חייה הוא מוסרי שמלוכדת סביב ערכים נעלים, לכן גם השכר והעונש שהתורה מדגישה ומבטיחה עליהם הם ציבוריים.

 

הרב יעקב אריאל שליט"א, מהספר: "מאהלי תורה – לתורה ולמועדים"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע