שמיני עצרת

נכתב על ידי אלון, 18/10/2019

 "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, לה)

 

נאמר בקהלת (יא, ב): "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה". מפסוק זה ניתן ללמוד על הקשר ההדוק בין קריאת מגילת קהלת לחג סוכות ושמיני עצרת.

אומר קהלת (א, ב): "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹוהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל", המסקנה היא שחיי האדם משוללים כל תכלית ומשמעות, וכן הוא ההמשך בדברי קהלת (א, ג): "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹול תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", מה לו לאדם להתאמץ בדברים הנראים לו כחשובים ביותר כאשר למעשה, אין בהם ממש.

יסוד ושורש הדברים, בגמרא במסכת שבת (ל, ב): "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה דכתיב (קהלת א, ג): 'מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹול תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ', ואמרי דבי ר' ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש יש לו. סופו דברי תורה דכתיב (קהלת יב, יג): 'סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם', מאי כי זה כל האדם? אמר רבי אלעזר: כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה".

כלומר שאילולי שתחילתו וסופו של ספר קהלת דברי תורה, היו גונזים את ספר קהלת היות שדבריו סותרים זה את זה.

היסוד עליו מצביע מגילת קהלת על פי חז"ל - שבשום אופן לא ייתכן "טוב" בלי הפכו "רע", אך בסופו של דבר - סופה של הבריאה לשוב לראשיתה שתוכנה "כולו טוב".

מגילת קהלת באה להורות לנו ולהזהיר שאין לעולמינו זה, בו שולטים ההפכים "טוב" ו"רע", שום ערך אלא אם כן צומח בו הטוב, ולפי זה נאמר "הֲבֵל הֲבָלִים", ממנו מסיקים חז"ל ששבעת ימי בראשית משקפים את עולמם של חוקי ההפכים, ומתוך כך נאמר בקהלת "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה", כלומר – שהחלק בשבעה מצדיק את עצמו אך ורק בתנאי שיש לו לאדם חלק גם בשמונה, ובלשונו של קהלת כפי הבנתם של חז"ל: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹול תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", פירוש – תחת השמש (שבע) אין לו לאדם שום יתרון, אולם למעלה מן השמש (שמונה) וודאי שיש לו. ולכן חייב האדם להשריש בליבו את הפסוק האחרון של קהלת: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם", וכפי שפירשו חז"ל: "מאי כי זה כל האדם? אמר רבי אלעזר: כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה" – או במילים אחרות, הכתוב "סוֹף דָּבָר" מצביע על סוף החוזר לראשית מחשבת הבריאה.

נמצאנו למדים שאין כמו מגילת קהלת לבטא את תוכנם של סוכות ושמיני עצרת, המתואר בדייקנות רבה בכתוב: "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה", תוכן שניסוחו הוא: שובו של עם ישראל לשורש אמונתו, וזה מתוך האמונה השלמה שאין ברצונו של הקב"ה אלא להתאחד עִם ישראל, שזהו גם עניינו של שמיני עצרת - גילוי האהבה שבין הקב"ה לישראל, כדברי הגמרא (סוכה נה, ב): "אמר ר' אלעזר: אלו שבעים פרים (שמקריבים בחג הסוכות) כנגד מי? כנגד שבעים אומות. פר יחידי (בשמיני עצרת מקריבים פר אחד) למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו: עשו לי סעודה קטנה, כדי שאיהנה ממך".

 

הרב צבי אינפלד, מהספר: "בעקבות המועדים והזמנים"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה