מלחמת אברהם בארבעת המלכים, ודוד

נכתב על ידי יניב, 12/11/2019

 "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם. וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן. ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק" (בראשית יד,יג-טו). אברהם יצא להילחם נגד ארבעת המלכים מחברון ששם ישב, ורדף אחריהם עד דמשק ('"ויחלק עליהם לילה" – כתב רש"י לפי פשוטו כדרך הרודפים, שמתפלגים אחר בורחיהם כשבורחין זה לכאן וזה לכאן. לילה כלומר לאחר שחשכה לא נמנע מלרדפם. והנכון כי רדף אותם ביום עד דן עם כל מחנהו, וכאשר חשך עליהם הלילה ולא היה רואה אי זה דרך אשר יברחו בה, חלק עמו ועבדיו לשנים או שלשה ראשים, ולקח החלק האחד עמו ורדפו אחריהם בכל הדרכים. והכום עד חובה אשר משמאל לדמשק וחזר מלרדוף אחריהם'. רמב"ן). בדרך חזרה הוא פגש את מלך סדום בעמק המלך, ואת שם באזור ירושלים: “ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך. ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לא'ל עליון" (פס' יז-יח). '"עמק המלך" - בית ריסא דמלכא בית ריס א' שהוא שלשים קנים שהיה מיוחד למלך לצחק שם. ומ"א, עמק שהושוו שם כל האומות והמליכו את אברהם עליהם לנשיא אלקים ולקצין. "ומלכי צדק" – מ"א הוא שם בן נח (נדרים לב). "לחם ויין" – כך עושים ליגיעי מלחמה, והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו. ומ"א רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו' (רש"י). נראה שמעשה אבות סימן לבנים, שלכן הוציא לחם ויין כרמז למנחות, ושם מלך בירושלים ששם הוקם בית המקדש ע"י שלמה המלך, ולכן שם שהיה מלך הוא שרמז על העתיד שהמלך יגרום להקרבת קרבנות בירושלים, ע"י שיבנה את המקדש. אבל יותר מזה, נראה שרומז לדוד שהוא בנה מזבח בירושלים: “ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגרן ארניה [ארונה] היבסי" (שמואל ב כד,יח) [נראה שיש שינוי קרי וכתיב ארניה או ארונה, שההבדל ביניהם הוא באות י' או ו' וכן במיקום, לרמז שתמיד יש את גילוי השם 'י'ה' (שזהו סיום ארניה) אבל לא תמיד יש את גילוי השם 'ו'ה' (שלכן הוא מופרד ארונה – כנסתר מגילוי), שזה מצד עמלק שה' נשבע שלא יהיה הכסא שלם והשם שלם כל זמן שעמלק קיים, ולכן רק "כס י'ה" (שמות יז,טז) שהוא ('י'ה') תמיד נשאר. ומחיית עמלק קשור גם לירושלים, שה' ימחהו בשל שפגע בירושלים (תנחומא "כי תצא" סימן יא). לכן בגילוי של מקום המקדש בירושלים ששם כסא ה' בעולם, יש רמז על השמות האלו], וקבעו למקום המקדש: “ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעלה לישראל" (דה"י א כב,א). לכן שם רומז כהיותו מלך על המלך דוד שיחיל את מקום המקדש שם (ולא יבנה את הבית, אלא רק הקים מזבח, ולכן רמז על מנחות ונסכים שבמזבח). וזה היה כשחזר מהכאת ארבעת המלכים, וכך בדוד כשבא לקנות את הגורן נאמר שארבעת בני ארנן התחבאו מפחד המלאך המשחית (מצודות. דה"י א כא,כ), שזה כעין דומה לארבעת המלכים שהוכו ע"י אברהם. כמו אצל אברהם כשחזר מהמלחמה הכתירוהו כולם כנשיא עליהם, כך גם דוד כבש במלחמות ומלך על כל האזור. וכמו ששם יצא לקראתו כמלך (שם) אל מלך (אברהם), כך גם ארנן היה מלך, ואמר לדוד כעין דברי שם לאברהם: “הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל המלך ה' אלקיך ירצך" (שמואל ב כד,כג), כעין דברי שם: “ויברכהו ויאמר ברוך אברם לא'ל עליון קנה שמים וארץ" וגו' (בראשית יד,יט). כמו שאברהם יצא בכמות מעטה להילחם בארבעת המלכים החזקים, כך גם דוד הקטן ניצח את גולית החזק. כמו שאברהם יצא מחברון להילחם בארבעת המלכים, ובשובו כולם הכתירוהו כנשיא עליהם, ושם יצא לקראתו מירושלים, כך גם דוד מלך קודם בחברון ואח"כ בירושלים, כשבחברון מלך רק על יהודה, ובירושלים על כל בנ”י (כמו אברהם שכולם הכתירוהו עליהם בחזרתו, וגם שם יצא לקראתו מירושלים בחזרתו, כך שכעין בקשר של ירושלים יש קשר למלכות על כולם): “בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה" (שמואל ב ה,ה). [אברהם היה בחברון 25 שנה (סדר עולם רבא, א) ודוד כעין התחבר לכח זה בחברון, ודוד היה בחברון שבע וחצי שנים, כך שכעין שמונה (שהרי עוד חצי שנה הוא מהשנה השמינית), כך שסה"כ כעין יש כוח של 33 שנה, שזהו הכח שהמשיך איתו לירושלים, שם מלך 33 שנה]. כמו שאברהם היכה את ארבעת המלכים עד חובה שליד דמשק, כך גם דוד כבש עד דמשק (שמואל ב ח,ו). אברהם רדף עד דן ושם התפצל, ומדוד יוצא המלך המשיח, אבל גם בשבט דן היה כעין דוגמת משיח, שזהו שמשון: '… לפי שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסבור בו שהוא מלך המשיח, כיון שראה אותו שמת, אמר: אף זה מת, "לישועתך קויתי ה'”' (ב"ר צח,יד), לכן נרמז שרדף עד דן כעין שיש קשר למשיח (שהרי גם המשיח ילחם מלחמות, כך שהמלחמה הזו מרמזת על מלחמות המשיח, וגם שמשון נלחם באויב), ושם התפצלו, כעין שהמשיח הוא משושלת דוד שמשבט יהודה, ולא משבט דן. לאחר מלחמת ארבעת המלכים מובאת ברית בין הבתרים (שה' נגלה אז לאברהם בעקבות פחדו שמא קיבל שכר על צדקותיו [רש”י. בראשית טו,א] כך שזה קשור למלחמת ארבעת המלכים), שבה ה' הבטיח לאברהם את א"י השלמה (עשרת העממין [בראשית טו,יח-כא]), כעין דוד שכבש שטחים עצומים מעבר לא"י של שבעת העממין. נראה גם כרמז שדוד חי שבעים שנה, וע"פ שיטת הסדר עולם (פרק א) אברהם עלה לא"י בגיל שבעים ואז היתה ברית בין הבתרים (ואח"כ ירד שוב לחמש שנים בחרן), ממילא ההבטחה לכיבוש הארץ השלמה הייתה בגיל שבעים, שזהו כחייו של דוד שכבש שטחים גדולים. בתורה נראה כאילו הברית היתה לאחר מלחמת ארבעת המלכים, ואילו לסדר עולם המלחמה הייתה לאחר חמש שנים מהברית (ראה באריכות ב'תורת המדינה' – 'עלייתו הראשונה של אברהם אבינו לא"י', למרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א), מדוע התורה עירבבה כך? אולי זה כדי לרמז על דוד שקשור במעשה אבות סימן לבנים למלחמתו של אברהם בארבעת המלכים, וחי שבעים שנה כגילו של אברהם בברית בין הבתרים, בה הובטח כיבוש נרחב לארצנו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע