chiddush logo

והגית בו - פרשת מקץ

נכתב על ידי אורן מס, 25/12/2019

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 והגית בו - 

מקץ

מא,א: וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם: תהליכים קורים בזמנים המיועדים להם. עניין חלום פרעה ועליית יוסף לגדולה תוכנן על ידי ה' ויועַד להתקיים רק כחלוף שנתיים מעניין חלומות שר המשקים ושר האופים, ואכן, בדיוק בחלוף (=מקץ) שנתיים התהליך המתוכנן התרחש.


מא,יד: וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף: הכבוד מגיע מעצמו למי שמגיע לו הכבוד. שר המשקים מפחית מערכו של יוסף ומכנה אותו נער ועבד (וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים), ואינו מציינו בשמו. פרעה מיד בהין שיש כאן אדם בעל שיעור קומה, ושולח לקרוא לו בשמו, יוסף. פרעה ייחס חשיבות לשם האדם, ולכן גם הוסיף ליוסף כבוד, ושינה את שמו ל'צפנת פענח' (פסוק מ"ה).


מא,לג: וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם: כדי להצליח בחיים צריך יוזמה, אפילו מעט 'חוצפה'. פרעה מבקש את יוסף לפתור את חלומו, ואילו יוסף, לאחר שפתר את החלום, משיא לו עצה ומדריך אותו מה צריך לעשות, ובכך סלל את דרכו להצלחה. 


מא,מה: וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה: הגויים בימי המקרא לא נתנו לבם ל'ייחוס אבות' בעת שידוכין ונישואין, אלא התייחסו למעלת האדם עצמו. פרעה כלל לא מתעניין מיהו אביו ומי היא משפחתו של יוסף, אלא משדך לו את אסנת, בזכות אישיותו של יוסף (הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ; פסוק ל"ח). לעומת הגויים, עם ישראל מאד הקפיד על ייחוס ומוצא (לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי; כד,ג).


מב,כא: אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת: מצפונו של אדם רודף אחריו שנים רבות. האחים קושרים את המעשה שקורה להם עכשיו, 22 שנים לאחר שחטאו. לכאורה לא נראה קשר ישיר בין מחטאם עם בעבר וצרתם עתה, אלא שהמצפון רודף ומעלה הקשרים.


מג,ב: כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת-הַשֶּׁבֶר, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ, מִמִּצְרָיִם; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם, שֻׁבוּ שִׁבְרוּ-לָנוּ מְעַט-אֹכֶל: אין לקנות ואין לאגור מזון בטרם סיימת את המזון המצוי אצלך, אפילו לא בעת סכנה של רעב. רק כאשר כלו את האוכל שברשותם, יעקב שולח אותם שוב להביא מזון.


מד,ג: הַבֹּקֶר, אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ, הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם: אדם צריך לבדוק את עצמו בעצמו, ולא להסתמך על אחרים. אם האחים היו בודקים את ציודם לפני שיצאו לדרך, היו ודאי מוצאים את הגביע באמתחת בנימין ואת כספם המושב להם בתיקיהם בפעם השנייה, אלא שהם 'שולחו' ולא בדקו. וכן לא בדקו בתיקיהם במלון בחזרם אל אביהם, לאחר שכבר מצאו בתיקו של אחד את הכסף המושב, וגילו זאת רק בבואם לאביהם (מב,לה).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה