chiddush logo

חז"ל - להנהיגם בנחת ולסבול אותם

נכתב על ידי אלון, 3/2/2020

"אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּנַי סַרְבָנִים הֵן, רַגְזָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְסַקְּלִים אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים".

(שמות רבה, ז, ג)

 

רגע לפני יציאת בני ישראל ממצרים, מצווה הקב"ה את משה ואהרון (שמות ו, יג): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

בפסוק נאמר: "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", אך בלא לפרש מה ציווה האלוקים, מפרש רש"י: "ציווה עליהם (על אהרון ומשה) להנהיגם (את בני ישראל) בנחת ולסבול אותם".

למנהיגם של בני ישראל צפויה עבודה קשה. אתם, אומר האלוקים למשה ואהרון, מקבלים לידכם ברגע זה עם מיוחד במינו. עם סרבן וטרחן, עם שיטיח בכם ביקורת על כל צעד שתעשו. אף עלול הוא לרגום אתכם באבנים. על כן, אבקשכם לנהוג בכל אחד מהם בסבלנות ובאורך רוח - "להנהיגם בנחת ולסבול אותם".

בהמשך המדרש מוסבר כיצד יכול המנהיג לעמוד בהתמודדות כזו (שמות רבה ח, א):

'מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד', לָמָּה קָרָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. כֵּיצַד? מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹשִׁיב לִשְׁלֹמֹה עַל כִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כג): 'וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ'... מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָסַר שַׁרְבִיטוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כ): 'וַיִּקַּח משֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדוֹ'. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין לוֹבְשִׁין עֲטָרָה שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַלְבִּישׁ עֲטָרָה שֶׁלּוֹ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ".

חז"ל מסבירים לנו שהקב"ה נקרא מלך הכבוד לא מפני שחולקים לו כבוד, אלא מפני שהוא חולק כבוד ליראיו. בכך מלמדים אותנו חז"ל שמנהיג צריך לדעת שתפקידו לתת לנתיניו ולא לקבל מהם. רק כך יוכל לזכות ליחס נאות ולהשפיע עליהם. מנהיג שסבור שהעם צריך לתת לו כבוד, ולא להפך, ימצא את עצמו רב עם העם וסופג ממנו קללות ואבנים.

רבי נחמן מגדיר לנו מיהו מנהיג אמת (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, ז, א-ב): "הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג... וְרַחֲמָן כָּזֶה הוּא רַק משֶׁה רַבֵּנוּ... כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁלִיך נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וְלא הָיָה חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלָל".

פעילותו של מנהיג צריכה לנבוע מתוך רחמים הנובעים מהכרת ערכו של הזולת ולא מתוך שיקולי רווח. כמו כן, המנהיג נמדד לפי המסירות שלו למונהגים, ולכן כל מחשבה על עצמו, על השררה ועל כוח, פוגמת בצורה מהותית בשליחות שלו, ואף עלולה להשחית את האדם.

כתב בעל "דגל מחנה אפרים": במילה "נשיא" ניתן למצוא את אותיות "יש" ו"אין". יש נשיא שהוא בבחינת "יש" המתרברב ומתגאה על רום תפקידו. לעומת זאת יש נשיא אשר הוא בבחינת "אין" שלמרות תפקידו הרם הוא נשאר אדם צנוע ועניו בהליכותיו עם הבריות. נשיא המחזיק עצמו ל"אין" הוא למעשה ה"יש" שבני אדם מתחשבים בו, מעריכים אותו ומכבדים אותו.

הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" (חלק א, פרק נד) כותב שהמנהיג השלם אינו פועל מתוך שיקולי אגו, אין לו נגיעות אישיות כלל ויש בפעילות שלו נקיות גמורה.

הרוע בעולם נובע מכך שהכוח נופל לידיהם של אלה שאין להם את הערכים, ואילו התיקון של העולם יהיה כאשר הכוח יהיה כלי הביצוע של הערכים העליונים.

 

הרב יהודה עמיטל זצ"ל, מהאתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home

הרב שג"ר זצ"ל (הרב שמעון גרשון רוזנברג), מתוך הספר "שיעורים על ליקוטי מוהר"ן - חלק א"

הרה"ג רבי מאיר הכהן שליט"א , הרב משה גרילק שליט"א, מהספר: "פרשה ולקחה" , הרב הלל רחמני שליט"א

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה