chiddush logo

בנ"י יצאו חמושים ממצרים

נכתב על ידי יניב, 2/4/2020

 

אע"פ שבנ"י יצאו ממצרים לאחר מכת בכורות, שבה ראו את השגחת ה' עליהם, בכ"ז עדיין המשיכו לפחד מהמצרים וממלחמות: "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה. ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים. ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלקים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם. ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר. וה' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם" (שמות יג,יז-כב). אומר הראב"ע בהקשר לקריעת ים סוף: '"התיצבו וראו את ישועת ה'” – כי אתם לא תעשו מלחמה רק תראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום. יש לתמוה איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם?! ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה: כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה. ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו?! והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט ולולי תפלת משה היה חולש את ישראל. והשם לבדו שהוא עושה גדולות. ולו נתכנו עלילות. סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים. כי אין כח בהם להלחם בכנענים, עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות. והיתה להם נפש גבוהה' וכו' (ראב"ע שמות יד,יג). לכן מובן שבפס' מיד לאחר שה' אומר שהם מפחדים ממלחמות ושלכן ישובו למצרים, מובא שבנ"י עלו חמושים, מביא רש”י: '"וַחֲמֻשִׁים" – אין חמושים אלא מזויינים (לפי שהסיבתן במדבר גרם להם שעלו חמושים שאלו היה דרך יישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכין אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזמן כל הצורך וכתוב זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין מהיכן היו להם כלי זיין שהכו ישראל בחרב, ברש"י ישן) וכה"א (יהושע א, יד) "ואתם תעברו חמושים", וכן תרגם אונקלוס מזרזין, כמו (בראשית יד, יד) "וירק את חניכיו" וזריז. ד"א, חמושים מחומשים אחד מחמשה יצאו, וד' חלקים מתו בשלשת ימי אפילה'. ומקורו במכילתא על הפס': 'וחמושים – אין חמושים אלא מזויינין, שנאמר "וחמושים עלו בני ישראל" - (יהושע א) "ואתם תעברו חמושים". וכתיב (יהושע ד) "ויעברו [בני] ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חלוצים ארבעים אלף חלוצי צבא". ד"א: וחמושים עלו - אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות. רבי נהוראי אומר: העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, שנאמר (יחזקאל טז) "רבבה כצמח השדה נתתיך" וכתיב (שמות א) "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו", שהיתה האשה יולדת ששה בכרס אחד, ואתה אומר אחד מחמש מאות עלו? העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, אלא שמתו הרבה מישראל במצרים. ואימתי מתו? - בשלשת ימי אפלה, שנאמר (שמות י) "לא ראו איש את אחיו", שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב"ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם'. נראה שבזה מרומז מדוע מתו רוב ישראל בימי מכת החושך, שזה משום שלא רצו לצאת, כי לא האמינו מספיק בה', ולכן לא העיזו לצאת להילחם על א"י. לכן נאמר "חמשים" ולמדים מזה על המתים במצרים, ומצד שני שיצאו חמושים כדי לכבוש את הארץ, כמו שמביא המכילתא מיהושע ביציאה למלחמה על הארץ. מצד שני מביא רש"י ראיה מהלוחמים של אברהם, שאברהם זרזם לצאת להילחם, שלא לפחד אע"פ שארבעת המלכים היו חזקים מאוד. בפס' ביהושע מובא שענו לו : "ויענו את יהושע לאמר כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך. ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך רק יהיה ה' אלקיך עמך כאשר היה עם משה" (יהושע א,טז-יז), כך שחיברו זאת לקשר לה' (גם יהושע כשאומר להם שיצאו להילחם מדגיש שזה קשור לה': "… עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר ה' אלקיכם נתן להם" [פס' טו]). גם בפס' שרש"י מביא "חניכיו", מסביר שם רש"י: '"חניכיו" – חניכו כתיב, זה אליעזר שחנכו למצות' (רש"י. בראשית יד,יד). שהגבורה היהודית קשורה בה', שה' עוזרנו, לכן מובן מדוע מתו בחושך, שבנוסף לכך שזה כדי שהמצרים לא יראו וישמחו (שזהו הפשט), זה גם משום שכדי שבנ"י יצאו היו צריכים לקחת שה ולקשור לכרעי המיטה וכו'. אבל אלו שפחדו, שלא האמינו בה' מספיק, לא היו קושרים, שלא היו מוכנים ללכת אחרי ה', מפחד המצרים, ולכן גם לא היו יוצאים כשיצאו ממצרים. לכן מתו בחושך לפני הוכחת ההליכה אחר ה'. לכן מובן שאותם שפחדו מתו, וגם אלו שיצאו גם בהם היה במקצת פחד, ולכן פחדו מהמצרים בים, ומלהילחם על הארץ, אע"פ שיצאו חמושים. (ולכן נישארו "חמשים", אחד מחמש\חמישים\חמש מאות, שמרמז במספר חמש, רמז לחמשת חומשי תורה, שלא האמינו מספיק בה', שגילויו מתגלה בתורה [והעולם נברא ע"י ה' ע"פ התורה, כך שגם יבוא ניצחוננו ע"י ה' דרך גילוי התורה]). נראה שהסבר הראב"ע מרומז בדומה בדברי השמו"ר: 'דבר אחר "וְלֹא נָחָם אֱלֹקים", למה? "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים". אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי יוחנן: כיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ, עמדו וקצצו הנטיעות שהיו להן. כיון ששמעו שנתעכבו במדבר ארבעים שנה, היו סבורים שבמדבר תהא דירתם. עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותן, ואחר כך הכניסן לארץ. ורבינו הגדול אומר: לפי שביקש הקדוש ברוך הוא ליתן אימתן של ישראל על עובדי כוכבים, עכבן ארבעים שנה במדבר. ומאיר להם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש לילה, ושמעו כל העובדי כוכבים ונפלה עליהם רעדה, שנאמר (שמות טו, טז) "תפול עליהם אימתה ופחד", ואחריו מה כתיב (שם, יז) "תביאמו ותטעמו"' (שמו"ר כ,טז). שנראה שה' עיכבם במדבר כדי שיגדלו הנטיעות, לא רק משום שלא ראוי כך להכניסם לארץ (כמו שמובא בתנחומא: '... אמר הקדוש ברוך הוא: אני הבטחתי את אברהם אביהם להכניסם בארץ מלאה כל טוב, הריני מעכבן במדבר ארבעים שנה, עד שיעמדו הכנעניים ויתקנו מה שקלקלו' [תנחומא "בשלח" סימן א]), אלא שדבר זה גם יגרום שלא ירצו ליכנס לארץ כשהיא חרבה, ולכן לא ירצו להילחם על הארץ. לכן מיד לאחר זה מביאים את דברי רבינו הגדול שמביא שזה קשור להפחדת הגוים בארץ, שזה כדי שיוכלו להילחם ולכבוש את הארץ יותר בקלות, שלא ישברו בלחימה קשה. כך שזה רומז על הלחימה על הארץ (וקודם [סימן טו] הובא מטעם החיבור למצות, שזה קשור לתורה שחלה בנו, שגם היא קשורה למלחמתנו על הארץ). כך שיש כאן רמז לדברי הראב"ע שה' סיבבם במדבר כדי שיוכלו להיכנס לארץ, שילחמו עליה. שזה קשור ל"חמשים", שעלו חמושים אבל זה לא מספיק בכדי שיכבשו את הארץ (וסמוך לזה נאמר על עמוד הענן ועמוד האש, כמו שמביא המדרש שזה קשור להפחדת האומות). ב"ה בדורנו זכינו שחזרנו לארץ, ואנו זוכים להילחם עליה, בקידוש השם גדול, דבר שהוא בעל מעלה עצומה בקדושה, ודבר זה מודגש במיוחד בפסח, שנגאלנו, כדי שלבסוף נכנס לארץ ונקיים כאן את מצוות ה', ונזכה לגילוי ה' גדול ושלם בעולם, כמו שיהיה בגאולה השלמה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע