chiddush logo

הלכות ארץ ישראל וישוב הארץ

נכתב על ידי שלו, 7/4/2020

בס"ד

הלכות ארץ ישראל וישוב הארץ

על פי פסקי מרן הראשון לציון הרה"ג הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

 

נלקט ונערך ע"י שלו שבתאי יצ"ו

מעלת ארץ ישראל וישוב הארץ

א.      ארץ ישראל מתנת עולם לעם ישראל – הקב"ה נתן לנו את ארץ ישראל מתנה וקניין עולם, ואין לשום אדם או ממשלה שום זכות על ארץ ישראל, ואינם יכולים לתת מארץ ישראל ולו פירור קטן לשום אומה ולשון[1].

ב.      ישיבת ארץ ישראל בזמן הזה – לדעת הרמב"ן כל רגע שיושבים בארץ ישראל מקיימים מצות עשה. ובספרי אמרו שישיבת ארץ ישראל שקולה ככל המצוות אפילו בחורבנה[2].

ג.       מעלת הדר בארץ ישראל – מעלתה של ארץ ישראל גדולה ועצומה, ושכר הדר בה גדול לאין ערוך – שהקב"ה משרה שכינתו עליו. וחומרת מי שיוצא ויורד ממנה כה גדולה שהוא נחשב כאילו עובד עבודה זרה. וכך כתוב בתורה: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים" (ויקרא כה, לח). וכתב רש"י: "להיות לכם לאלהים - שכל הדר בארץ ישראל אני לו לאלהים, וכל היוצא ממנה כעובד עבודה זרה". וזהו שאמר דוד המלך עליו השלום: "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה', לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמואל א' כו, יט)[3].

ד.      שבחה של מצות ישוב הארץ – הרמב"ם[4] מפליג מאוד בשבחה של מצות ישוב ארץ ישראל, וזה לשונו:

§        "גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר: 'כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ' (תהלים קב, טו).

§        אמרו חכמים: כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין, שנאמר 'וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן' (ישעיה לג, כד). אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא. וכן הקבור בה נתכפר לו. וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר: 'וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ' (דברים לב, מג). ובפורענות הוא אומר 'עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת' (עמוס ז, יז). ואינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו אחר מותו, ואף-על-פי-כן גדולי החכמים היו מוליכים מתיהם לשם. צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק.

§        לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו''ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר: 'כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה', לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים'(שמואל א' כו, יט). ובפורעניות הוא אומר: 'וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ' (יחזקאל יג, ט). כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות, שנאמר: 'בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ' (ירמיה כז, כב)". עד כאן לשונו.

 

מכאן ילמד האדם כמה גדולה מעלת חשיבותה של ארץ ישראל.

עלייה לארץ

ה.      החיוב לעלות לארץ ישראל – יש חיוב לעלות לארץ ישראל בזמן הזה[5].

ו.         תלמידי חכמים שלא עולים לארץ – אין תלמיד חכם המתנגד לעלייה לארץ ישראל, וכל אותם רבנים גדולים שאינם עולים לארץ ישראל ונשארים בחוצה לארץ, נימוקם עמם וכנראה שרוצים הם להנהיג את עדתם הנמצאת בחו"ל בדרך התורה והיראה, וברור הוא שכאשר יעלה הציבור לארץ ישראל, יעלו גם אותם רבנים[6]

ז.        לבקר כתייר בארץ ישראל – מצוה על כל אדם הגר בחוצה לארץ, לעלות לגור בארץ ישראל. גם מי שלא יכול לעלות (מסיבות שונות) – צריך לכל הפחות שיבקר בארץ ישראל כתייר לתקופה קצרה וע"י כך יזדהה אישית עם ארץ ישראל, מדינתה ותושביה[7]. כמו כן, מצוה על יהודי הגולה לעזור מבחינה מדינית וכלכלית לתושבי ארץ ישראל.

 

ח.      על הפסוק: "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה"[8] כתב האבן עזרא: "והזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל. מי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עולם הבא". על כן טוב שאדם יקנה בית או חלקת אדמה בארץ ישראל[9].

ט.      חינוך לעלייה לארץ בניגוד לרצון ההורים – פסק מו"ר הראש"ל הרב יצחק ניסים זצ"ל בספרו שו"ת "יין הטוב"[10], שתנועות נוער בחו"ל רשאיות לחנך ולהכשיר נוער לעלייה לארץ ישראל אף בניגוד לרצון הוריהם, ובלבד שיהיה חינוכם לפי מסורת ישראל, ואין בזה פגיעה במצות כיבוד אב ואם. ויש להוסיף על דבריו ולומר, שעדיף כמובן שהמדריכים ישפיעו בכל כוחם על ההורים, שעלייה זו תיעשה ברצונם ולא בניגוד לדעתם[11].

י.         לחזק את יושבי ארץ ישראל – כתב הרמב"ם[12]: "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול" וכו', עכ"ל. לפיכך, על תושבי חו"ל לחזק ידי יושבי ארץ ישראל בכל דרך אפשרית, ובמיוחד להתאמץ ולקנות מוצרי מזון מארץ ישראל. קניית מוצרים אלו, לא רק תחזק ידי המפעלים בארץ ישראל אלא גם תביא עבור תושבי חו"ל תועלת רבה בכך שהם יכולים להיות שותפים בבניית כלכלת הארץ וקיום מצוות התלויות בארץ, כמו: תרומות ומעשרות וכו'[13].

ירידה מהארץ

יא.    טיול לחו"ל – נסיעה לסתם טיול בחוץ לארץ אסורה, ואלו שיוצאים לטיול סתם אינם נוהגים כהלכה. וכן כתב הרמב"ם[14] שהותרה יציאה לחו"ל רק ללמוד תורה, לישא אשה, להציל מן העכו"ם או אם חזק הרעב בארץ[15]. בכל אופן, מי שיוצא לחו"ל כדי ללמד את בני חו"ל תורה, או לעודדם לעלות לארץ ישראל, מותר במקרה כגון זה לשלב בנסיעה גם טיול[16].

יב.    אדם מדוכא וטיול בחו"ל ירפאנו – מותר לו לנסוע לטיול[17].

יג.     טיול לפולין – אם כוונת הטיסה לפולין לשם טיול גרידא – הדבר אסור. אך אם זוהי נסיעה לשם לימוד ענייני השואה והנחלתה לאחרים – מותר הדבר[18].

קניית דירה בארץ ישראל והיחס לגויים

יד.    קנייה ומכירת דירה בחול המועד – חברות בנייה שמבצעות מכירת דירות בארץ ישראל, לא ימכרו בחול המועד. אמנם, אם כבר קבעו מועד זה למכירת דירות – מותר לכל אדם לקנות מהם דירה אף בחול המועד כיון שזהו דבר האבד[19].

טו.   בישובים קהילתיים ביהודה ושומרון וכו', מותר אפילו לכתחילה למכור או לקנות דירות בחול המועד משום ישוב ארץ ישראל[20].

טז.  גויים המציקים לישראל בארץ – במקומות בארץ ישראל בהם יש נוכחות של גויים המציקים ליהודים – מוטב גם במצב כזה להשאר בארץ ולקבל חרופים וגדופים מאשר לרדת לחוץ לארץ[21].

יז.     היחס לגויים – הרמב"ם[22] פסק: "ורחמיו על כל מעשיו" – שצריך להתנהג עם כל הברואים ברחמים, אלא אם כן אותם האנשים שנבראו בצלם אלוקים – אינם מתחשבים בצלם האלוקים שבהם אלא חותרים ולוחמים נגד עם ישראל. לפיכך, כל אותם המחבלים או המסייעים בידם – אין לרחם עליהם, ועל השאר – "ורחמיו על כל מעשיו"[23].

דינים שונים

יח.   גידול בהמה דקה בארץ ישראל – בדורות האחרונים נהגו להקל לגדל בהמה דקה בארץ ישראל. וזאת בהתחשב בעובדה שבהמות לא יוצאות למרעה. ועוד, הקמת דיר של בהמות דקות – תורם לישוב הארץ ע"י גידול במקורות תעסוקה[24].

יט.   פסיקת ההלכה בארץ ישראל – בארץ ישראל קיבלו עליהם את הוראות מרן בעל השולחן ערוך. וכתב הרב החיד"א[25] שכאן בארץ ישראל קיבלו גם את חומרות האר"י הקדוש. הבן איש חי פוסק בדרך כלל כשו"ע אך מוסיף עליו את חומרות האר"י הקדוש. לכן מי שהולך לפי הבן איש חי, לא צריך לשנות את מנהגו, ועליו להמשיך לנהוג לפי פסקי הבא"ח בארץ ישראל[26].

כ.       קברי צדיקים לכהנים – יש אומרים שמותר לכהנים ללכת ולהתפלל בקברי צדיקים, ויש שאוסרים, וכך נוהגים (אע"פ שהם אינם בבית קברות אלא במבנה מיוחד, כמו בקבר ר' שמעון בר יוחאי ור' מאיר בעל הנס). אמנם לקבר רחל אמנו ולקברי האבות במערת המכפלה – מותר לכהנים להיכנס ולהתפלל שם[27]. הנימוק הוא: במערת המכפלה הקברים הם למטה למטה, ויש תקרה מעליהם, והאנשים עומדים על תקרה זו, וכן בעניין קבר רחל אמנו. ועל כן נהגו כהנים להיכנס לשם[28].

היחס למדינת ישראל וחיילי צה"ל

כא.   דינא דמלכותא דינא – כלל זה, מחייב לשמור ולקיים כל דבר השייך לניהול המדינה ואינו נוגד את חוקי התורה[29].

כב.  תפילה לשלמות הארץ  מובא בגמרא: "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה"[30]. כאשר יש חשש כי השלטונות רוצים למסור חלקים מארץ ישראל – אין כוחנו אלא בתפילה, לכן כדאי להוסיף בתפילת מנחה ובכל תפילה בברכת "שמע קולנו" על צרות עם ישראל, ויאמרו תפילה בלשון זו: "עננו ה' עננו לשמור את הארץ בידי עם ישראל, וכל החושבים למסור ארץ הקודש בידי זרים, הפר עצתם וקלקל מחשבתם, כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו'[31].

 

כג.   אמירת "מי שברך" לממשלה – בראש השנה ויום הכיפורים נוהגים לומר "מי שברך" לממשלת ישראל, שריה ויועציה, וכן לנשיא מדינת ישראל[32]. מקום שנהגו לומר זאת בכל שבת ימשיכו במנהגם[33].

כד.  "מי שברך" לחיילי צה"ל  טוב לומר ביום שבת בשעת פתיחת ההיכל "מי שברך" לחיילי צה"ל[34]. ובערב יום הכיפורים טוב לומר השכבה לחללי צה"ל[35].

כה. אמירת "מי שברך" בפתיחת ההיכל – אנו נוהגים לומר "מי שברך" לחיילי צה"ל לאחר "בריך שמיה" ולפני שמוציאים ספר תורה מההיכל[36].

ירושלים, בית המקדש וגאולה

כו.     קריעה על מקום המקדש – מצד הדין, כיום כשרואים את ירושלים לא צריך לקרוע, אך כשרואים את מקום המקדש – חייבים לקרוע, כיון שהוא נמצא בידי זרים ואינו בבניינו. יש שקורעים כאשר רואים את הכותל המערבי – וטעות היא בידם, ויש לקרוע רק בראיית מקום המקדש[37].

כז.   המנהג בירושלים – המנהג כיום הוא שאם באים בערב שבת אחר הצהריים או בראש חודש או בחול המועד, לא קורעים, ובשאר הימים קורעים, ואין זה משנה איזה בגד יקרעו. דין זה שייך רק אם לא ראה את המקום שלושים יום[38].

כח.  בניין בית המקדש השלישי – יש מחלוקת בין רש"י לרמב"ם בעניין בניין בית המקדש השלישי. לפי פשט דברי הרמב"ם[39] משמע שמלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי. אמנם אנו פוסקים להלכה[40] כדעת רש"י ש"מקדש העתיד שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל, הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר: 'מקדש ה' כוננו ידיך'"[41]. וכן משמע מהזוהר[42] במספר מקומות.

כט. ברכה על ביאת המשיח – הרה"ג שלמה זלמן אוירבאך זצוק"ל דן בשאלה מה נברך כשיבוא המשיח: האם "שהחיינו", "הטוב והמטיב", "חכם הרזים", או את כל הברכות הללו גם יחד. התשובה היא: כשיבוא המשיח יבואו עמו משה ואהרן ונשאל אותם מה לברך, והם יפסקו[43].

ל.       מחשבי קיצין – כל מחשבי הקיצין הם בעלי השערה בלבד, ואין באמת לסמוך עליהם כי הקץ חתום וסתום. אך אנו מאמינים בני מאמינים שהגאולה תבוא בקרוב ממש, בבחינת "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ"[44].

לא.   בשו"ת מאמר מרדכי, חלק ג (עמ' שיא–שלג), האריך מרן הרב זצוק"ל לבאר בהרחבה על קדושת ירושלים, ארץ ישראל והמקדש, עיין שם.

ב"ה זכינו והלכות אלו התפרסמו לפני כמה שנים 

בסידור "גאולת אליהו" ליום העצמאות ויום ירושלים

עפ"י פסקי מרן הראש"ל הרה"ג הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.

נוסח עדות המזרח.

הסידור מחולק לשני חלקים: 

1. הלכות וסדר תפילה מלא (מנחה, ערבית ושחרית ליום העצמאות ויום ירושלים) 

2. מאמרים ליום העצמאות ויום ירושלים. 

המאמרים לימים אלו, שוכתבו מתוך שיעוריו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. פסקי ההלכה לקוחים מתוך סדרת ספריו שו"ת הרב הראשי ומאמר מרדכי וגליונות קול צופייך. 

הסידור נערך ע"י שלו שבתאי – אברך בישיבת "המאירי" בירושלים וזכה להסכמתם וברכתם של הרה"ג שמואל אליהו שליט"א – רבה של צפת ובנו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.  והרה"ג שמואל זעפרני שליט"א –ראש ישיבת "המאירי" ועוזרו האישי של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. 

 להזמנות:

ישיבת המאירי: 02-651-3756


[1] קול צופייך, בהר תשס"ה, גליון מס' 312; עיין לקמן סעיף כב תפילה לשלמות הארץ כאשר יש חשש שהשלטונות רוצים למסור חלקים מהארץ.

[2] כף החיים, סימן רמח, ס"ק מה; קול צופייך, ויצא תשס"ג, גליון מס' 194; הערת הרב שמואל אליהו שליט"א: "ורוב הפוסקים חושבים כמו הרמב"ן (עיין פתחי תשובה, אבן העזר, סימן עה, ס"ק ו)"; שדי חמד, אסיפת דינים, מערכת ארץ ישראל, אות ט.

[3] קול צופייך, בהר תשס"ה, גליון מס' 312.

[4] רמב"ם, הלכות מלכים, פרק ה, הלכות י-יב.

[5] ראה תוספות, כתובות (קי, ב) ד"ה "הוא אומר"; שו"ת המבי"ט, סימן רא; שם, חלק ג, סימן קלג;ארה"ח, שער ח, ס"ק טז; שו"ת יין הטוב, חלק ב, סימן ז; ועיין רמב"ם (פרק ח, הלכות עבדים, הלכה י) בדין עבד שברח לארץ ישראל (וכן פסק בשו"ע, יורה דעה, סימן רסז, סעיף פה). ובדין אשה הכופה את בעלה לעלות לארץ ישראל (רמב"ם, פרק יג, הלכות אישות, הלכה כ; וכן פסק בשו"ע, אבן העזר, סימן עה, סעיף ד); שו"ת הרב הראשי, תשמ"ו-תשמ"ז, סימן קצא, עמ' 462-463.

[6] שו"ת הרב הראשי, שם.

[7] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ו-תשמ"ז, עמ' 179; תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 61.

[8] בראשית לג, יט.

[9] קול צופייך, וישלח תשס"ה, גליון מס' 288; עניין זה מובא כמה פעמים בשיעורי מרן הרב זצ"ל ובגליונות קול צופייך.

[10] שו"ת יין הטוב, חלק ב, סימן ז; ועיין עוד שו"ת ציץ אליעזר, חלק יד, סימן עב.

[11] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קפח, עמ' 456-457.

[12] רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק י, הלכה ז.

[13] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 153.

[14] רמב"ם, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט, וזה לשונו: "אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם. אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו''ם ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין. במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר. אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס - יצא לכל מקום שימצא בו ריוח. ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום".

[15] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קעא, עמ' 410-411; ועיין עוד שם, תש"נ-תשנ"ג, עמ' 77, חוות דעת הלכתית בנושא הירידה מן הארץ.

[16] שם, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן רח, עמ' 510-511.

[17] שם, עמ' 510, הערה 2.

[18] שם, סימן קעא, עמ' 410-411; שם, עמ' 510, הערה 2.

[19] עיין שו"ע, או"ח סימן תקלט, סעיף א; שו"ת הרב הראשי, תש"נ-תשנ"ג, סימן כב, עמ' 60-61, סעיף א.

[20] שו"ת הרב הראשי, שם, סעיף ב.

[21] ראה מסכת ברכות (ה, א); מסכת בבא בתרא (צא, א); מסכת כתובות (קי, ב); שו"ת הרב הראשי,תשמ"ו-תשמ"ז, סימן נה, עמ' 144-145.

[22] רמב"ם, הלכות מלכים, פרק י, הלכה יב.

[23] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ו-תשמ"ז, סימן טז, עמ' 49, סעיף ג.

[24] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קא, עמ' 260-261; הרב פרנק בהגהות לטור (הוצאת מאורות), חו"מ, סימן תט; הרב טיקוצ'ינסקי, עיר הקודש והמקדש, חלק ג, פ"א, סעיף ז; שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז, סימנים כד-כה.

[25] טוב עין, סימן ז; עיין ברכי יוסף, או"ח, סימן מו, ס"ק יא-יב.

[26] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קט, עמ' 282-283; ראה באורך שו"ת מאמר מרדכי,חלק א, מבוא לספר; ארץ חיים סתהון, קונטרס הכללים, כלל יג.

[27] בתי כהונה, סימן כג; אהבת השם, לגר"י אלפייה, עמ' קכח, הגהה פז בעדותו שם; מאמר מרדכי-הלכות לימות החול פרק כ, סעיף כה; שו"ת הרב הראשי, תש"נ-תשנ"ג, סימן קנא, עמ' 344-345.

[28] שו"ת הרב הראשי, שם.

[29] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ו-תשמ"ז, סימן טז, עמ' 48-49; סימן כ, עמ' 58-59; תחומין, יא, עמ' 102; שו"ת מאמר מרדכי, חלק ב, חושן משפט, סימן טו.

[30] מסכת ברכות ו, ב.

[31] קול צופייך, ויחי תשנ"ט, גליון מס' 63.

[32] שו"ת הרב הראשי, תש"נ-תשנ"ג, סימן סז, עמ' 162-163.

[33] שם, הערה 1.

[34] עיין סידור קול אליהו, מהדורת תשס"ב, עמ' תקלד-תקלה.

[35] עיין מחזור קול יעקב-ליום הכפורים, עמ' קלד.

[36] שו"ת הרב הראשי, תש"נ-תשנ"ג, סימן סז, עמ' 162-163, הערה 1.

[37] שו"ע, תקפא, סע' ב; כה"ח, ס"ק ד; שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קט, עמ' 282-283; ועיין בספר מאמר מרדכי-למועדים וימים, פרק ל, סעיפים כט- לו עוד פסקי דינים בזה.

[38] שו"ת הרב הראשי, שם.

[39] רמב"ם, הלכות מלכים, פרק יא, הלכה א, ד.

[40] שו"ת מאמר מרדכי, חלק ג, קדושת ארץ ישראל והמקדש, סימנים א, ד, ה; שו"ת הרב הראשי,תשמ"ח-תשמ"ט, סימן טו, עמ' 50-51; שם, סימן מז, עמ' 130-132.

[41] רש"י, מסכת סוכה (מא, א ד"ה "אי נמי"); וכן בראש השנה (ל, א): "בנין העתיד לבוא בידי שמים הוא"; וכן סוברים התוספות (סוכה שם ד"ה "אי נמי") וכן בשבועות (טו, ב ד"ה "אין בנין בית המקדש בלילה" וכו'); ראה המאיר לארץ, (עלון ישיבת המאירי לתלמידים המשרתים בצה"ל), מס' 36, אב תש"ס, "מי יבנה את בית המקדש השלישי?".

[42] עיין זוהר, במדבר, פרשת פנחס, דף רכא, א; ועיין עוד בשו"ת מאמר מרדכי הנזכר, סימן ד, בהרחבה. 

[43] ספר מנחת שלמה, סימן צא, אות כז; שאלה זו הובאה פעמים רבות בגליונות "קול צופייך".

[44] תהלים צה, ז; עיין מסכת סנהדרין צח, א; שו"ת הרב הראשי, תש"נ-תשנ"ג, סימן קכח, עמ' 296-297.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה