לקראת הפסח ישנו ביקוש רב לרשימות התרופות הכשרות לפסח המופצות ע"י קופות החולים. הרשימות נערכות מדי שנה בהשקעה רבתי ע"י צוות של רוקחים יראי שמים וע"פ הנחיית הפוסקים, כפי ששמענו בפירוט מד"ר אריה בכרך בכנס פוע"ה בתשס"ח.

להלן כמה עקרונות כלליים ביחס לרשימות הללו:1.חולה שיש בו סכנה, או מי שחייב ליטול תרופות מסוימות כדי שלא יהיה במצב סכנה, אין הרשימה מיועדת לו והיא איננה רלוונטית כלל עבורו. עליו ליטול את התרופה בכל מקרה, שהרי זה גובל בפיקוח נפש.

2.גם חולה שאין בו סכנה, הנצרך לתרופה חסרת טעם או בטעם מר –לרוב הפוסקים אין משמעות להופעתה ברשימה, כי גם אם מעורב בה חשש חמץ, היא לא ראויה לאכילת כלב, וכן היא נבלעת ולא נלעסת כך שזוהי לא דרך אכילה. רק תרופה ממותקת כגון סירופ או גלולות מציצה כל עוד יש להן אפילו קצת טעם, אין ליטלן ללא הכשר לפסח, וגם אין להשאירן ברשותו אלא למכרם [ויש בשטר המכירה לגוי סעיף המסדיר את האפשרות לשימוש חירום בתרופה השייכת לגוי במהלך שבעת ימי הפסח].

3.בריאים הנוטלים תרופות וויטמינים לחיזוק או מניעת חולי, והתרופות חסרות כל טעם או מרות, עדיף שישתמשו בתרופות חילופיות מקבילות שמופיעות ברשימה. ואם אין כאלה –יוכלו לסמוך על המתירים אם אי נטילת התרופות יביאם לחולשה או השבתת שמחת החג.

4.קפסולות וכן פתילות, חומרי הזרקה או משחות אין בהם איסור חמץ.

הצורך ברשימת התרופות מתייחס אפוא בעיקר לתרופות בעלות טעם במצב שאין בו פיקוח נפש, ורק משום חומרת הפסח והרגשת הלב נהגו רבים להקפיד בכל תרופה, אך יש להיזהר אם אין תחליף הולם!