בס"ד

"...שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו..."

הפירוש כאן לפי הפשט הוא שהקב"ה הציל אותנו מפני כל האויבים שבזה אחר זה איימו להשמיד הן את הגוף והן את הנפש של עם ישראל, החל בתקופת התנ"ך ועד היום. אולי ניתן לפרש זאת בצורה נוספת - כשעם ישראל עובד עבודה זרה, מתנהג כמו הגויים, מאמץ את מנהגיהם ולא מבדיל את עצמו מהם כמו בן של מלך בשר ודם שלא מבין מדוע אינו יכול להתנהג כפי שהוא רואה לנכון כמו כל אחד מהתושבים, ולא מקבל על עצמו עול מלכות שמים והנהגה של אל אחד, שאין עוד מלבדו, ממ"ה, הקב"ה, שהוא סר למרותו, זה מעמיד אותו בסכנת כליה, ולכן לפי הפירוש הזה סימן הפסיק הוא לפני המילה "לכלותנו", אך כדי לסיים באופן חיובי אפשר לראות שהמילים שבאות בהמשך הן "...והקב"ה מצילנו מידם", כמו כל אב ואם שאוהבים את הילדים שלהם בדיוק כפי שהם, בין אם צדיקים ובין אם לאו, כשביכולתנו להכיר לו טובה ולגרום לנחת רוח לבוראנו יתברך שעשה, עושה ויעשה כ"כ הרבה דברים מופלאים עבורנו, שרובם לא נתפסים בשכל האנושי.