"וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ"-

"מפני מה נענש משה? מפני שנתעסק במלון תחלה" [נדרים לא,ב]

כאשר מתקיימת ברית המילה בזמנה -ביום השמיני, זמנה במשך כל היום, אלא שעדיף להקדים ככל האפשר משום "זריזין מקדימין". ויש נוהגים להעדיף "ברוב עם" על הזריזות. גם כאשר הברית נדחתה בשל סיבה רפואית [או לידה קיסרית שמילתו אינה דוחה שבת] יש למול מייד ביום שאפשר ע"פ קביעת הרופא או המוהל, ואין לדחות, גם לא לצורך הגעת קרובים הבאים מרחוק. וכאשר יש לפני המוהל שני תינוקות למול, האחד בזמנו –ביום השמיני, והשני "נדחה", דעת ה"דבר אברהם" ומהר"י אסאד שיש להקדים למול את התינוק שמילתו כבר נדחתה, משום שלגביו החיוב דחוף יותר, כי הוא חל בכל רגע. ויש שחלקו על-כך [ר"י מפונביז'; "ברית אברהם" הובא בפת"ש רס"ה סק"ט] וסברו שיש להקדים את זה שמצוותו בו ביום, שמצוותו חביבה וחשובה יותר, וגם דוחָה שבת -שלא כמילה דחויה שאינה דוחה שבת.

הואיל ומילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת, וככלל אין להיכנס מראש למצב של צורך רפואי לחלל שבת, לכן כתב התשב"ץ [א,כ"א, והסכים עימו הב"י ביו"ד רס"ד] שאין לקיים מילה שאינה בזמנה ביום חמישי בשבוע, כי ביום השלישי ("בהיותם כואבים") יהיה צורך לחמם מים לצורך רחיצת התינוק. מאידך, הש"ך [רס"ו,סקי"ח] והמג"א [של"א,סק"ט] סברו שאין לדחות מילה בשל כך, כי בזמננו לא שכיח שרוחצים התינוק דווקא ביום השלישי.

למעשה, הפוסקים הספרדים מורים שלא למול מילה שנדחתה בימים חמישי או ששי [יבי"א,ה,יו"ד,כ"ג] אלא אם יגרם צער או הפסד מרובה [הרב אליהו זצ"ל, דברי מרדכי פ' לך לך] כגון שהזמינו כבר אורחים או קבעו עם בעל אולם וכד'. [תודה לרב ד"ר חיים טלבי על הערותיו]