יום אחד נקרתי ליישוב מסויים  והדיבורים שם על העלמת מס היו נוראיים ובינהם היו גם כמה תלמידי חכמים ונראה כאילו תלמידי החכמים לא ממש מתרגשים מדיבורים אלו ואף לא אחד מעיר להם , שאלתי את אחד המשתתפים הרציניים למה לא מעירים להם למה לא מוחים על כך והוא ענה : "אין מה לעשות זה מצב "  "אנחנו כבר רגילים"

אם באמת אין מה לעשות האם כאשר מישהו בחברתי לא נוהג כדין ? האם אין לנו למחות ? אין לנו להגיב?

נראה שבדורנו התכנסנו קצת לתוך עצמנו מבלי לראות מה קורה מסביב כביכול לא מעניין מה קורה אצל השני .

פעם שמעתי תוכחה של ת"ח בראש השנה שפעם אם אחד מחברי הקהילה לא היה מגיע לשיעור או עושה כביכול איזו שהיא עברה היו מעירים לו , שואלים אותו הכל כמובן מדאגה . ואילו היום אנחנו לא מעיזים לשאול או להעיר. האם זהו המצב שאנו רוצים ? היכן הערבות ההדדית שלנו האם היום אנחנו במצב של "כל ישראל ערבים זה לזה"?

עניין הזה מזכיר לי את פרשת פנחס כביכול היה מצב נוראי בעם ואף לא אחד מוחה רק לאחר התערבות של הקב"ה ואח"כ של פנחס .היכן הערבות ההדדית אף לא אחד מעיר,אומר משהו, מוחה ?  האם זה היה המצב האידאילי ?

ומה קרה בסוף היה חייב לקרות מעשה קיצוני קנאי על מנת לעצור את ההתנהגות הלא תקינה של העם .

וגם הוא נבע לעניות דעתי  מערבותו של פנחס לעם ישראל.

האם היום בחברה שאנו נמצאים אם יש התנהגות לא תקינה זה מה שצריך לעשות ? מעשה קיצוני שיזעזע ?

ונראה שגם אין אנשים כמו פנחס בדורנו שיקומו לקנאות לה' ולעם ישראל.

ולכן לדעתי צריך להקים קבוצות קטנות ואולי אפילו להתחיל מזוגות שמקבלים על עצמם להאיר אחד לשני על הדברים הטובים והנהדרים  שהאחר עושה בצורה מסודרת ובריאה ומחזקת ואח"כ גם להעיר אחד לשני על הדברים הפחות טובים כי רק  ע"י חיזוק חברינו בדברים הטובים שלהם (והם רבים) והתחברות אל כל אחד מאותה קבוצה נוכל גם להעיר על הדברים הפחות טובים וכמובן שכל זאת ע"מ להחזיר את הערבות ההדדית. וכתוצאה מכך להתעלות כולנו למדרגות גבוהות יותר.

יהי רצון שכל אחד מאיתנו יהיה ער לסביבתו וער להתנהגותו ולהתנהגות חברו לטוב וגם לרע ונזכה לביאת גואל במהרה בימינו.

כמו כן אשמח לשמוע עצות נוספות לתיקון המתבקש וכן  לערוך דיון בנושא