chiddush logo

הישועה באה בהיסח הדעת !!!

נכתב על ידי DL2000, 17/5/2013

בס'ד


הישועה באה בהיסח הדעת
פעמים רבות, כשאנו מצפים לישועה כלשהי, אנו דרוכים ולחוצים מעבר לרצוי. הישועה מסרבת לבוא סיפורים רבים מוכיחים שרק כאשר אנו מצליחים להרפות מן הבעיה, היא מסתדרת. מדוע? ישועה בלי לחץ.

ישועת ה כהרף עין

פעמים רבות כשאנו נתונים בבעיה מתמשכת, מרוב ייאוש וחוסר תקווה למציאת פתרון לבעיה, אנו מחליטים להרפות ממנה, לוותר ולהמשיך הלאה בחיינו. ואז, באופן מפתיע, באה הישועה. ככל שהאדם לחוץ יותר ומודאג יותר ממצבו ורוצה לראות את שאיפתו מתגשמת, לא רק שאינו מתקדם לקראת פתרון, אלא שקורה בדיוק הדבר ההיפך - הפתרון מתרחק ממנו, הבעיה מסתבכת יותר והוא לא רואה את האור בקצה המנהרה.

מספרת ש. מתתיהו מתל אביב:

"אחרי שהכנסתי את בני השלישי לגן, החלטתי סופית שאני צריכה לצאת לעבוד. בעיה כספית ב"ה לא הייתה לי, אך לשבת בבית בחיבוק ידיים לא היה אחד מהתחביבים שלי. גמרתי אומר בליבי לעבוד עבודה שאינה קשה, אך מעניינת, בשעות הבוקר עד הצהריים, שאז, אני מוכרחה לחזור לביתי כדי לקבל את פניהם של ילדיי. ממילא גם רציתי שמקום העבודה יהיה במיקום נוח וקרוב לביתי. פרט חשוב נוסף: תעודה כלשהי או ניסיון והתמחות לא היו לי בשום תחום שהוא. התחלתי במירוץ אחר חיפוש עבודה בכל דרך אפשרית. אם זה בקניית העיתון היומי כל בוקר אשר לוח הדרושים שלו עבר סקירה מדוקדקת יום יום, ואם זה בפנייה לכל קרובי המשפחה, חברים וסתם אנשים שהכרתי, שינסו למצוא לי עבודה כלשהי.

כפי שאתם בטח מתארים לעצמכם שהעליתי חרס בידי. אף אחד לא רוצה לקבל לעבודה אשה מטופלת בילדים, שמציבה תנאים רבים כל כך, ללא תעודה וגם דורשת עבודה קלה ומהנה.

לאחר חודשים רבים בהם אני "ביליתי" אצל מנהלים שונים שראיינו אותי, התחלתי להבין שהמירוץ הזה חסר תוחלת וכדאי שאפרוש מהמרתון. נרשמתי במתנ"ס המקומי לחוגים שונים בתקווה שאלו אכן יספקוני. לאחר שבועיים מצאתי מודעה בעיתון, הקוראת למעוניינות לעבוד במשרד פלוני, לגשת לראיון עבודה. המשרד המדובר שכַן באחד הרחובות הסמוכים לביתי. העבודה קרצה לי מאוד והחלטתי, למרות הסיכויים הקלושים, לגשת לראיון עבודה. מסתבר שבאתי שעתיים לפני הזמן המיועד לראיון, אך כשראה אותי המנהל החליט בכל זאת להכניסני לראיון שהסתיים בסופו של דבר בחתימת חוזה עבודה. מתברר שכאשר גילה המנכ"ל שהגעתי לפני הזמן המיועד, החליט שחבל לו לבזבז זמן רב על ראיונות עבודה ולכן קיבלני. התקבלתי לעבודה בדיוק כפי שחלמתי עליה, ואשר ענתה על כל דרישותיי. כל זאת רק לאחר שהתייאשתי ממציאת עבודה".

השאלה המרכזית היא, כיצד מרפים מבעיה המטרידה אותנו יום יום ואינה נוטשת אותנו לרגע? הרי לא ניתן להחליט שמתעלמים מדבר קיים ומוחשי כמו אדם המובטל מעבודה, או מישהו המחפש בן זוג זמן רב ולא עלה בידו. כן גם בעיות עם ילדים, שלום בית וכדו. קשה להתעלם מהם ולהמשיך בשגרת החיים, כשעם בעיות אלה צריך להתמודד יום יום.

כדי להגיע למצב של היסח הדעת מן הבעיה, או לשנות מצב מסוים ולהגשים את מטרתנו, אנו צריכים להפסיק להתעסק עם המחשבות אודות הבעיה כל הזמן, ולנסות לדמיין את הפתרון שלו. כאשר אנו עוסקים בפתרון, אנו רואים את השאיפה שלנו מתגשמת, ואז המצב השלילי בו אנו נתונים הופך לחיובי. אנו כבר לא לחוצים ואיננו שרויים במתח בגלל שהמחשבה החיובית משפרת לנו את ההרגשה האישית. אז אנו מתחילים לחוש ביטחון. ברגע שיש לנו ביטחון בה, ואמונה שלימה שהפתרון בוא יבוא, נוכל לראות את ההצלחה במציאות עין בעין.

ישנו סיפור ידוע על עשיר גדול שירד מנכסיו. יום אחד כאשר היה נתון במצב גרוע במיוחד, חשב כיצד יוכל לעזור לעצמו. הוא חשב ועלתה במוחו רעיון לבקש את עזרתו של חברו העשיר. פנה האיש לביתו המפואר של ידידו, אך בשער עצרו אותו השומרים ולא נתנו לו להיכנס כיוון שראו אותו לבוש כעני. החליט אותו אדם לשבת בחוץ ליד הגדר ולהמתין מחוסר ברירה, עד שייצא חברו מן הבית. הוא ישב שעה ושעתיים ואפילו גם שלוש עד שירד היום וייאוש גדול נפל עליו. והנה, באותו רגע של ייאוש, פתחה עוזרת הבית חלון בקומה השנייה ורוקנה את פח האשפה מעל ראשו. האיש קם ממקומו מאוכזב ומיואש לגמרי. הוא ניער את הלכלוך שדבק בבגדיו והחל ללכת. לפתע, תוך כדי ניקיון הבגדים גילה מבין האשפה שנזרקה עליו, אבן יקרה! שמח האיש מאד והלך לביתו. במשך חודשים מספר חי חיי רווח ועושר, והנה, התהפך הגלגל ושוב חזר למצב של רעב לפת לחם. הפעם פנה ללא היסוס לבית ידידו העשיר, ובסבלנות אין קץ התיישב ליד הגדר והמתין. ישב שעה ועוד שעה, אולם דבר לא אירע. עבר שם במקום אחד הקבצנים שהכירו, ושאלו: "מה אתה מחפש פה? אנשים אינם עוברים כאן ואיש לא ייתן לך צדקה". סיפר לו אותו אדם את כל הקורות אותו ואת מציאת האבן היקרה. השיב לו הקבצן "בפעם הקודמת לא ציפית למצוא את האבן יקרה, לכן קיבלת. הפעם, כיוון שאתה יושב ומצפה, אין שום סיכוי שאכן תתגלגל אבן יקרה לידך באותו האופן".

הישועה, למדנו איפוא, באה בהיסח הדעת. רק כשאדם מסיח דעתו מהבעיה ומהלחץ הכבד שהוא חש למילוי משאלתו, מגיעה הישועה.

הרבה מאוד שמענו על נשים שלא ילדו מעולם, וזמן קצר לאחר שאימצו ילד, ילדו ילד משלהם.

 

כיצד באה הישועה?

אומרת הגמרא: "כל הדוחק את השעה השעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה השעה נדחית מפניו" (מסכת ברכות עמ ס"ד, א). חז"ל מלמדים אותנו שיש חוק רוחני בעולם. אדם לחוץ הרוצה לקבל את משאלותיו "כאן ועכשיו", גורם לעצמו, למעשה, לסגור את האפשרויות לקבל את מאוויי ליבו. הוא תובע לעצמו את המגיע לו ומניח את עצמו במרכז העולם.

באותם רגעים, מן השמיים מעכבים את ישועתו, על מנת לבחון את גודל בטחונו בה. אם יהיה סבלני ויהיה מוכן לשנות את גישתו ולהבין שהחיים אינם מנוהלים לפי רצונו, אלא בקצב של הקב"ה, ינתן לו מבוקשו.

הקב"ה הוא זה שמנהל את העניינים, ורק ברגע שהאדם מבין שאין לו שום סיבה שבעולם להילחץ, אז - "כל הנדחה מפני השעה, השעה נדחית מפניו". ברגע שנחוש סבלניים, רגועים סמוכים ובטוחים שהקב"ה ימלא כל משאלותינו לטובה, תגיע הישועה.

 

מספרת ט. סלובטיצקי מראשון לציון:

"חמש שנים לאחר נישואיי עדיין לא זכיתי לחבוק ילד משלי. התרוצצנו בעלי ואני במרפאות השונות וביקרנו אצל רופאים רבים, אך ללא הועיל. לאחר שפנינו לרופא מומחה בתחום שביצע מספר בדיקות, פנה אלי בצער ואמר: "צר לי, אך ישנו סיכוי קלוש ביותר שתוכלי ללדת ילד משלך". הייתי המומה. לאחר טיפולים כל-כך רבים לא האמנתי שאשמע בסוף בשורה קשה כזו.

כמה שבועות אחר כך השתתפתי בקורס לחשיבה חיובית, והודרכתי להסיח דעתי מהבעיה, שאתם וודאי מתארים לעצמכם, הדאיגה וציערה אותי מאוד. התחלתי להעסיק את מוחי ודמיוני בשאיפתי הגדולה לילד. ראיתי את עצמי בבית יולדות, כשאני מוקפת בקרובי משפחה וידידים, וכשפרחים ובלונים ממלאים כל פינה בחדר ובידי תינוק קטן. המחשבה הזו המשיכה ללוות אותי במשך כל שעות היממה. הרגשתי שלווה ורגועה יותר.

הנה, לאחר זמן קצר הריתי ואחרי תשעה חודשים נולדה לנו במזל-טוב בת! אחרי הלידה נכנסו לחדרי מספר רופאים ואמרו לי "דעי לך שאירע כאן היום פשוט נס רפואי! בדרך הטבע היה סיכוי מועט מאוד שתוכלי ללדת!" היסח הדעת מהבעיה, הרגיעה והשלווה שחשתי, גרמו לנס להתרחש. הישועה באה רק לאחר שהסחתי את דעתי מהבעיה".

 

"כי לישועתך קיווינו וציפינו כל היום" מסביר החיד"א, מכוונים הדברים לביאת משיח צדקינו. כל אחד מאיתנו צריך לכוון לציפייה והגשמה של הישועה הפרטית שלו.

פרסומת

 

כיצד נגשים שאיפות ונפתור את בעיותינו

בראש ובראשונה נשתמש בכח התפילה (הדיבור). נתפלל ונבקש שבעזרת השם יתמלאו כל משאלות ליבנו לטובה. שנית, מחשבותינו יהיו תמיד חיוביות. עלינו לא להעסיק את עצמנו בפתרון הבעיה, ולא בבעיה עצמה. נוכל לעשות זאת באמצעות דמיון של התוצאה החיובית לשאיפתנו, או בפתרון הבעיה אותה אנו רוצים להגשים.

המחשבה החיובית תגרום לנו לתחושת רוגע ושלוה, וזו תגביר בנו את מידת הביטחון בקדוש ברוך הוא. כך נוכל להסיח דעתנו מן הבעיה ולא נהיה לחוצים, ובעזרת ה נראה זאת גם במציאות חיינו.

"וידעת היום והשבות אל לבבך" (דברים ד, לט). כדי להשיב אל הלב באמת וכדי לחוש את הביטחון בה בתוך תוכנו פנימה, עלינו לחזק את המחשבה בדיבור ובדמיון, בדברים טובים ומועילים.

 הידברות

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה