אברהם הבטחת וארץ ישראל

נכתב על ידי ישראל, 25/10/2013

חידושים נפלאים מהגאון ר' אריה לייב היימאן לפרשת שבוע, פרשת תולדות

 

האבות לא זכו לקבל את א"י בגלוי ובשלמות

 

"וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן... אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף" (בראשית כג, טז).

 

נחלקו הראשונים, האם קניית חלקת השדה ע"י אברהם נחשבת לאחד מעשרת ה'נסיונות' [ראה רמב"ן כאן פסוק יט, ורבינו יונה לאבות פ"ה מ"ד. ולעומתם פירוש הרמב"ם ואחרים שם].

 

אך בלי ספק, הסכמתו של אברהם לקנות את מערת המכפלה נזקפת לזכותו ומתוארת כמעלה גדולה שלו, כאמור בגמרא: "אמר לפניו [השטן], רבש"ע, שטתי בכל העולם ולא מצאתי כעבדך אברהם. שאמרת לו 'קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה'. ובשעה שבקש לקבור שרה, לא מצא מקום לקוברה. ולא הרהר אחר מדותיך" (ב"ב טז.).

 

כדברים האלו אומר הקב"ה למשה כאשר התלונן ואמר 'וּמֵאָז בָּאתִי לְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה הֵרַע לָעָם הַזֶה': "אמרתי להאברהם 'קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה', בִּקש מקום לקבור את שרה, ולא מצא עד שקנה בארבע מאות שקל כסף, ולא הרהר על מדותי" (סנהדרין קיא.).

 

ויש לעמוד על סיבת התפעלות השטן מקניית שדה עפרון.

ועוד נדרש טעם, לסמיכות התשלום עבור המערה שבו משתבח אברהם – אל העקדה.

    

v    

 

נראה לי בס"ד דבר חדש במהלך הדברים.

 

בעקדה הגיע אברהם לשלמותו, ואין בכוחו לעלות יותר. משמים מעידים שהוא "ירא אלקים", ואברהם מבקש שלא להתנסות יותר מעתה ואילך (ראה בבר"ר נו, יח). ובמדרש שם מבואר שזה נכלל בשבועת הקב"ה: "וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה".  (בראשית כב, טז)

ואכן, מאז לא מצאנו דיבור עם אברהם, לא של הקב"ה ולא של מלאך.

ובתום מעשה העקדה והשלמת מעלותיו בתכלית – הרי שזו העת לקיים לאברהם את ההבטחה לקבל את א"י.

 

ננסה לתאר את התמונה מצדו של אברהם:

בעת שבא לארץ בפעם השניה, ממצרים, נאמר שם "וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ", ופירש"י שעדיין אינה של אברהם.

חלפו מאז ס"ב שנים. שרה נפטרת, ומוטלת עליו חובה לקוברה. ואז מצפה אברהם למעשה נדיבות ונתינה מצד החִתים – וָאָיִן. מחכה למעשה מצדו של הקב"ה שיבהיר להם שהארץ שייכת לאברהם, וכמו שהתערב לטובתו אצל פרעה ואבימלך – וָאָיִן.

רש"י אומר גם, שבאותה העת היה אברהם מסופק אם הוא בעיניהם 'גר' או 'תושב' (רש"י כג, ד) – ומותיר את ההכרעה בידיהם. והם, אמנם מכבדים אותו וקוראים לו 'נְשִׂיא אֱלֹקִים' – אך מבהירים לו שהם בעלי הארץ...

או-אז מבין אברהם, שבחייו כבר לא ישיג את הארץ בשלמות.

 

וכפי שאמרנו, אין לאברהם כעת דרך לתקן ואין לו במה להתעלות יותר, כי בעקדה התרומם עד לקצה. והוברר כאן, שהחסרון שהארץ אינה ניתנת לו באופן נסי ומוחלט – הוא נצחי.

 

מעיד הקב"ה בפני השטן ובפני משה רבינו, שאברהם – עם-כל-זאת – "לא הרהר אחר מידותי"!

 

קניית השדה והמערה בכסף מלא, תחת לקבלם מיד הקב"ה במופת לעיני הגויים – אף היא 'סימן לבנים'. כי הבטחת הקב"ה את הארץ אינה מתקיימת בעליל ובבירור גמור, גם לבניו של אברהם.

 

דבר זה מתבאר בהמשך דברי הגמרא בסנהדרין:

"אמרתי ליצחק 'גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ'. בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה, שנאמר 'וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם' – ולא הרהר אחר מדותי.

אמרתי ליעקב 'הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה'. ביקש מקום לנטוע אהלו, ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה – ולא הרהר אחר מדותי".

 

בגמרא זו לא כתוב רק שיצחק ויעקב לא הרהרו אחרי הקב"ה, אלא גם – ובעיקר – שההנהגה החסֵרה שהתנהג בה הקב"ה עם אברהם, היא בתוקף אף לגבי יצחק ויעקב. 

 

ומצאנו 'הודאת בעל דין' של הקב"ה, שלא קיים לאבות את הבטחתו, כך ברש"י ל'שמות' ו, ד:

"'וְגַם הַקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן' – לאברהם: בפרשת מילה נאמר 'אֲנִי אֵ-ל שַׁ-דַי וגו' וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ'. ליצחק:  'כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם'. ואותה שבועה שנשבעתי לאברהם באל שדי, אמרתי ליעקב: 'אני אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה וגו' וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם' וגו'. הרי, שנדרתי להם ולא קיימתי", עכ"ל.

 

v    

 

סיבת כל האמור – על-פי חז"ל – היא בשל שני פגמים שהיו ביחסו של אברהם לארץ ובאמונתו בירושתהּ.

 

האחד: בדיבור ה' עם אברהם לאחר מלחמת המלכים, שאל אברהם "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" (בראשית טו, ח). ומפורש בדברי חז"ל, שתיים: שאמירה זו העידה על פגם. ושיש כברת-דרך לעבור עד לתיקון אותו פגם. וכך אמרו:

"אוי לאדם שמוציא דבר מתוך פיו ואינו יודע היאך מוציאו, שאברהם על שאמר 'בַּמָּה אֵדַע', השיבו: 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' (שם, יג), מי שמדבר בפני כל אדם מתחייב בנפשו; ומי שמדבר בפני הקב"ה עאכ"ו שמתחייב בנפשו ובבניו ובבני בניו עד סוף כל הדורות – עד שיחיו המתים. (תנחומא קדושים יג)".

 

ביאור דבריהם: אל לנו לחשוב שהמצרים השתעבדו בבנ"י, ועלתה שוועתם, ונפרע אז הקב"ה מן המצרים כדי להושיע את ישראל. לא כן, אלא 'ידוע תדע' הוא תגובה ל'במה אדע'. ומלכתחילה הכניס הקב"ה את עם ישראל לשעבוד אצל אומה שיפָרע ממנה באותות ובמופתים ובמורא גדול – זה גלוי שכינה. והתכלית לכל הדבר, אחת היא: להשלים את החלק החסר באמונת אברהם אביהם. ואין זה 'עונש', כי-אם מסלול לימודים ארוך המוביל בסופו להשלמת החסר.  

 

ושנית, דברי הרא"ש ביבמות פרק ו':

"...לפי שצווה לו המקום 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ' ונתעצל ולא הלך. ואף אחר שבא לארץ, חזר למקומו. שהרי, בברית בין הבתרים היה אברהם בן שבעים שנה, כי גלות מצרים שנאמר בו גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ התחילו משנולד יצחק, ומה שאמר 'וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה', אותם שלושים שנה היו מברית בין הבתרים עד לידת יצחק. נמצא שהיה אברהם בברית בין הבתרים בן שבעים שנה... ואברהם בן שבעים שנה וחמש שנים בצאתו מחרן. אלא וודאי, משבא לארץ חזר לחרן – ועל זה נענש."

 

בעקבי הרא"ש, אמרתי ישוב לתמיהה גדולה: פעם אומר הקב"ה לאברהם "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן (לשון עתיד) אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (יב, ז), ופעם אחרת "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי (לשון עבר, כבר נתתי) אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (טו, יח). אך כשנתבונן סדר המאורעות על-נכון, נכיר שזו שנכתבה מאוחרת, של פרק ט"ו, נאמרה לו בברית בין הבתרים כשהיה בן שבעים. וזו של פרק י"ב נאמרה מיד בהגיעו לארץ מחרן, והיא המאוחרת יותר בסדר הזמנים. לפיכך, בראשונה הבטיח לו את הארץ בלשון 'נתתי', אך כשהתעצל, נענש ואמר לו הקב"ה 'אתן'.

 

ומסתבר, שכאן נזרע הזרע לקניית המערה בארבע-מאות שקל ולכל שבעקבות זה. אומר הקב"ה לאברהם: את הארץ 'אתן' בעתיד לבניך, אך אתה – ועוד דורות רבים – תהיו בה גֵרים וקַניינים, ולא תושבים ובעלים.

(מתוך ספרו של הרב "חיי לבב" - בעריכת חתן הרב ז"ל)

 

המעוניין לקבל את העלון או לתרום להפצתו או לקנות את ספריו של הרב, ישלח מייל: gufbari555@gmail.com  או יתקשר לטל. 02-6420052 או 052-7177162

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה