ליומא דהילולא של רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע - המלבין פני חברו ברבים
נכתב על ידי DL2000, 20/2/2014
הכל התחיל בדרכו של רבי דוד מלעלוב זצ"ל אל
מורו ורבו הרה״ק רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל, כסף
לנסיעה לא היה לו, לכן החליט ללכת רגלי. בדרכו,
פגע בחסיד שנוסע על אותה הדרך אל ליז'ענסק. חסיד זה
היה עשיר ידוע בוורשה. ניגש ר' דוד אל העשיר ושאלו האם
פניו ליז'ענסקה אל הרבי? ונענה בחיוב. ובכן, ביקש ממנו ר'
דוד, היות וגם הוא פניו מועדות לרבי, שירשה לו לעלות על
אותה העגלה שממילא נוסעת לאותו מקום.
הסכים העשיר, והרה"ק מלעלוב עלה על העגלה. העשיר שלא
הכיר בקדושתו של רבי דוד. באמצע הנסיעה התחיל ללעוג
ולבזות לר' דוד. ר' דוד שתק ולא ענה מאום. כך היה כל משך
זמן הנסיעה. הוא דיבר ושחק ממנו ורבי דוד לא ענה, אלא
קיבל באהבה את בזיונו.
משהגיעו לליז'נסק נכנס ר' דוד לחדר ההמתנה של רבי ר׳
אלימלך, אולם העשיר נכנס מיד לרבי, בעוד שר' דוד הבין
שאין זה ראוי להיכנס מהנסיעה היישר אל קודש הקדשים,
שהרי צריך מעט הכנה נפשית עד שנכנסים לפני ולפנים. ובכן
חיכה ר' דוד מעט ואח"כ נכנס.
משנכנס רבי דוד, שוחח עימו רבי ר׳ אלימלך זמן רב, כשעתיים.
בסיימם את שיחתם, יצא ר' דוד אל חדר ההמתנה, פנה אל
העשיר שישב והמתין שם ואמר לו: סעו לכם לדרככם. כי אני
אשאר כאן עוד איזה זמן, והוסיף עוד ואמר לו: אם תיסעו
לעירכם ובאמצע הדרך תשמעו קול צווחה, תלכו אחר הד
הקול, ותדעו אז מה שיש לעשות…
החסיד העשיר, אשר קודם לכן לא החשיב את ר' דוד והיה
בעיניו כאיש פחות ח"ו, הרי שכעת אחרי ראותו שהרבי ר'
אלימלך שוחח איתו זמן כה רב, הבין כי הוא אינו איש פשוט
והתחרט מאד על שעשה ממנו שחוק ולעג לו, ועל כן, אחרי
שמעו את דבריו, הכניסם לליבו להיות לו לזיכרון, ולבלתי סור
מהם.
ccc
יצא העשיר אל דרכו חזרה. כשהיה באמצע הדרך, סמוך
ליער, שמע לפתע מרחוק קול צעקה נוראה ואיומה בשפה
הפולנית, שתוכנה היה קריאה להצלה, נזכר מיד בדברי ר' דוד
וסטה מדרך המלך אל עובי היער, עד הגיעו ליד ביצה עמוקה
וטובענית, שם ראה שר אחד ששקע בביצה, הוא ועגלתו יחד
עם הסוסים, עד כי לא הצליחו להיחלץ ועמד לטבוע בה.
מיד נרתם העשיר לחלצם. קשר חבל עבה לעגלה שלו שעמדה
במרחק מה במקום יבש, חיבר את הקצה השני אל העגלה
הטבועה בבוץ, התיישב בעגלה שלו, הצליף על גבי סוסיו
ואחרי כמה רגעים משה את העגלה עם השר היושב עליה
מתוך הבוץ, והציל את השר.
לאחר שחילצו, סיפר לו השר כי זה כבר יומיים שלמים שהוא
שקוע שם, באותה ביצה, עם עגלתו, בלי אוכל ושתיה. כאשר
הוציאו העשיר, היה השר מצונן כל כך עד שאבדה ממנו כמעט
צלם אנוש.
העשיר הלבישו מיד במעיל עבה וחם, האכילו והשקהו עד
ששבה אליו נפשו.
"מאין אתה?" שאלו העשיר, "מוורשה", השיבו השר.
"גם אני מוורשה", השיבו העשיר בשמחה, "ואני נוסע לשם
עכשיו. אהיה לך לחבר ותוכל לנוח בביתי עד שתחלים לגמרי!"
וכך אכן היה. כשהגיעו לביתו החליף את בגדיו הרטובים
והמלאים טחב ובוץ, השכיבו על המיטה ונתן לו תה וקפה וכל
טוב עד שנפלה עליו תרדמה חזקה, ובבוקר שב לאיתנו לגמרי.
העשיר הסיע את השר לביתו ונפרד ממנו תוך שהשר מודה לו
מקרב ליבו בשמחה עצומה.
ccc
עברו חלפו ימים ספורים, והשר שלח לקרוא לעשיר. כאשר
הגיע אליו, שאלו: "איזה תגמול ביכולתי לתת לך תמורת
החיים שהחזרת לי, כי אילולי הגעת להצילני, הייתי מת בתוך
זמן קצר מאפיסת כוחות!"
"אין לי כל צורך בתגמול!" ענהו העשיר, "די לי בכך שהצלתי בן
אדם ממוות, ושמחה זו היא תגמול מספיק עבורי!"
"על כל פנים", ענהו השר, "אמור לי שמך וכתובתך, בכדי
שאדע תמיד מי היה מצילי הרחום, ויהיה לי זה לזיכרון תמיד."
"נו," השיבו העשיר, "את זה אוכל לעשות."
אמר לו את שמו וכתובתו, השר רשם את הדבר ביומנו והעשיר
שב לביתו.
ccc
חלפו שנים, וגלגל חוזר בעולם נהפך גם על אותו העשיר, עד
שאיבד כל רכושו והגיע לדיוטא תחתונה. איבד את מסחרו,
מכר את ביתו ואת כל אשר לו, את מלבושיו היפים, את רהיטי
ביתו ואפילו את כל כלי ביתו, ובלבד שיהיה לו במה להחיות
את נפשו.
משתמו כל נכסיו אותם יכול היה למכור, הפך העשיר לעני
המחזר על הפתחים, הלך מעיר לעיר ומכפר לכפר והיה במצב
נורא כזה כמעט עשר שנים, עד ששכח לגמרי שפעם היה
עשיר. הוא התרגל כל כך לפשוט יד, עד שלא הבחין אפילו למי
הוא מושיט את ידו, ליהודי לנכרי, יהיה מי שיהיה…
סיבוביו הארוכים הרחיקוהו מעירו וורשה, ושוב חוזר חלילה,
עד ששב לוורשה.
שהרי, חשב, מי יכיר אותו אחרי תקופה כה ארוכה? וגם,
בוורשה, העיר הגדולה, אפשר לעשות יותר כסף…
שוב בבוקר השכם, כמידי יום, החל את סיבוביו על פתחי
הנדיבים, ואפילו עצר אנשים באמצע השוק בבקשת נדבה.
בבוקר בהיר אחד, בשעה שעמד בשוק, ראה אדון נוסע
בכרכרה מפוארת, ניגש אל הכרכרה פשט את כובעו, הרכין
ראשו כלפי האדון בהכנעה, והושיט את ידו לאמור "תן איזה
אגורת כסף".
הביט עליו האדון ואמר לו "בוא נא אתה, יהודי!"
הדברים הללו, כשיצאו מפי השר, היו לו כמהלומה חזקה. מי
יודע איזה משפט רוצה האדון להגיש עליו? ומרוב פחד, נשא
מיודעינו את רגליו וברח…
האדון ציוה על משרתו שירוץ אחריו, יתפסהו ויביאהו אליו.
רץ אחריו המשרת, תפסו, אחז אותו בזרועו והביאו אל כרכרת
השר.
בפיק ברכים עמד ה"עני" לפני השר הנכבד, שהיה מושל
וורשה. ולמרבה הפתעתו, החל השר מסביר לו פנים ומדבר
איתו באהבה וברחמים, ואמר לו: אל נא תפחד, יהודי, לא
אעשה לך מאום, אל תפחד, הרגע מעט בבקשה" וכהנה וכהנה
עוד מילות הרגעה ונחמה..
משנרגע מעט, פנה אליו השר: "אמור נא לי, מה שמך?" אמר לו
ה"עני" את שמו. "האם תכיר אותי?" שאל אותו המושל. "אני?
את השר? איך זה אכיר?" תמה מיודעינו
"אם אינך מכיר אותי", השיבו המושל, "אזכיר לך! זוכר אתה
שלפני כמה שנים הצלת את חייו של שר אחד כאן ביער הסמוך
לוורשה?" "זוכר אני, השיבו העני".
"ובכן, תאר לעצמך, אני הוא המדבר אליך! אותי הצלת ולי
עשית כזו טובה במסירות נפלאה כל כך!"
"שמח אני על הידיעה הזאת" השיב העני בשברון לב "על כך
שכבודו מזכיר לי שהייתי פעם עשיר…"
פתח עימו השר שיחת מרעים ושאלו איך הגיע למדרון נורא כל
כך, סיפר לו כל מה שעבר עליו מיום שעזב אותו. הוציא השר
את פנקסו ונתן לו שטר של אלפים רובל מחשבון הבנק שלו.
הודה לו העני על מתת ידו ונפנה לדרכו
ccc
בלי לחכות הרבה פדה העני את השטר, ויצא מיד לעשות
עסקים. הפעם שרתה הברכה והצלחה במעשי ידיו
ושוב הצליח ועלה עד ששב אל עשירותו הקודמת.
בזמן הזה כבר הסתלק רבי אלימלך מליז'נסק
מהעולם והחוזה מלובלין היה ממלא מקומו. ורבי ר׳
דוד'ל מלעלוב היה כבר למנהיג בדורו והיה מפורסם
מאוד כבעל מופת וכבעל מידות נפלאות.
העשיר, ששמע את שמעו, אולם לא הכירו ולא זכר
כי הוא הוא זה שנסע איתו לרבי אלימלך, נסע אליו.
אך דרך על מפתן ביתו, הכירו ר' דוד וביקש ממנו
שיספר לו מה עבר עליו במשך השנים הללו. סיפר
לפניו העשיר את עליותיו ומורדותיו ושוב את עלייתו
העכשווית.
משסיים, פנה אליו רבי דוד ואמר: "תדע, כי באותו
הזמן שלעגת לי בנסיעתנו, נגזרה עליך מיתה מן
השמים. אני ידעתי מהגזרה ונכנסתי להרבי ר' אלימלך
לטכס עצה איך לבטל את הגזירה, והצלחנו להמירה
באחרת: שתהיה עני, ועני חשוב כמת, ובזה יהיה לך
כפרה על הלעג, אלא שהיות ואתה עשית טובה גדולה
עמדי בהביאך אותי לליז'נסק בעגלתך, השתדלתי
לעשות לך טובה שאחר שתסבול הצרות הללו ישיבו
ויושיבו אותך על כנך לעשירותך וגדולתך…"
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
