בעורמה הגבעונים הופיעו לפני יהושע וביקשו ברית שלום. יהושע נכנס ללחץ כאשר הם נופפו לחם מנוקד בעובש, שהיה יכול להיות רעיל וקטלני לאנשי מדבר שלא היו רגילים לעובש, והוא כרת איתם ברית שלום

כאשר הגבעונים חגגו את הברית בעריהם, הדבר נודע ליהושע והוא עלה לגבעון לברר מה לעשות להם.

יהושע עם המטה שלו (העדה) וחלק מהצבא התקדמו באטיות כדי לתת לגבעונים זמן להחליט איך להגיב. במידה והגבעונים יברחו או יתארגנו למלחמה, הברית תופר ויהושע רשאי להעניש אותם קשות. הגבעונים לא ברחו וחיכו להזמנה להתייצב לפניו.

אנשי המטה הבכירים ראו שיהושע לא ממהר להעניש את הגבעונים. הם חששו שאלוהים יעניש את בני ישראל שהפרו את פקודת אלוהים להחרים את יושבי כנען, והם התלוננו על נשיאי העדה שנשבעו בשם אלוהים לברית עם הגבעונים. יהושע ראה את הסכנה בהתנהגות הקצינים הבכירים, כי זה הזכיר לו את קורח ועדתו שהתלוננו על משה ואהרון ורצו למרוד בהם. יהושע הבין שאין לו משמר ראש נאמן, והוא נתון לחסדם של המתלוננים.

בזה הרגע גמלה החלטה בראשו של יהושע להציל את הגבעונים, ולקחת אותם להיות שומרי ראשו האישיים, כמו שדוד החזיק צבא נוכרי כמשמר הראש שלו בפיקוד אתי הגיתי.

הנשיאים העלו הצעה: להעניש את הגבעונים להיות חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה - עבדים ומשרתים. המילה "העדה" אינה ברורה – האם זה כל עם ישראל או רק אנשי המטה של יהושע.

המתלוננים המורדים חשבו שהגבעונים יהיו עבדים לכל עם ישראל ונרגעו.

ייתכן שהגבעונים שמעו זאת ונרגעו שהם לא יומתו.

יהושע קרא לנכבדי גבעון להופיע לפניו. הגבעונים הופיעו בכבוד והיו מוכנים לקבל את עונשם בתנאי שהעונש יהיה טוב וישר בעייני יהושע (יהושע ט כה), ולא שרירותי ואלים.

הפתרון של הנשיאים לא מצא חן בעייני יהושע, כי עכשו אלפי אנשים, מכל רחבי כנען, ימהרו להגר לערי הגבעונים, והגבעונים ישמחו לקבל אותם ולהפוך אותם לעבדים לבני ישראל במקומם. חוץ מזה יהושע רצה לגייס את הגבעונים למשמר הראש הנאמן רק לו נגד סכנת מרד עתידי, ולא לעשות אותם ממורמרים נגדו.

יהושע שינה את העונש של הגבעונים ופקד, שהגבעונים יהיו חוטבי עצים ושואבי מים רק לבית אלוהים.

.זה לא עונש, זה כבוד אדיר

הגבעונים יהיו המשרתים, המפעילים, המתחזקים, והשומרים של ארון אלוהים ואוהל מועד (יהושע ט כג). ומיד, באותו היום, יהושע הורה לגבעונים לבצע את התפקידים האלה במטה הכללי שלו (יהושע ט כז), ולהיות נאמנים רק לו אישית. המתלוננים איבדו את היכולת לפצות פה, פן גורלם יהיה כגורל עכן

וכיוון שהגבעונים זכו בכבוד גדול, הם יסרבו להרשות לכנענים להצטרף לעמם ולקחת מהם את התפקידים החשובים, וכך הגבעונים ישמרו שזרים לא יתחמקו מהחרם על הכנענים.