וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא (ב, ב)

מדוע התורה לא מציינת את הנס הגדול שיוכבד ילדה בגיל מאה ושלושים, כפי שכתבה אצל שרה?

רמב"ן (בראשית מו, טו) מתרץ שהתורה כותבת ניסים שנעשים על ידי נביא, שמתנבא מראש או מלאך שמתגלה בשליחות הקב"ה, כדוגמת המלאך שבישר על הולדת יצחק, אך לא נס שנעשה כדי להציל צדיק או שיש בו להעניש רשע.

הריטב"א מבאר שעיקר הנס לא היה בלידת משה, שהרי ילדה שלש שנים לפני כן את אהרן (והתורה לא ציינה נס זה), אלא שחזרה לנערותה ונתעדן עורה.

מהרז"ו (על מדרש רבה א, כ) מסביר שהתורה פרסמה את הנס שהיה לשרה, שהתרחש לראשונה. התורה לימדה שניסים כאלו יהיו לא רק לאבות, אלא גם בדורות הבנים. כשיוכבד ילדה בגיל מאה ושלושים היה זה ברור וידוע שהקב"ה מנהיג את העולם באופן זה, וכבר לא היה בכך כל חידוש, ועל כן התורה לא השמיעה נס זה באופן מיוחד.

לרעיונות יפים נוספים על פרשת שמות,

שיסייעו להעשיר את שולחן השבת,

ניתן להיכנס לאתר תורתך שאלתי בקישור

https://did.li/b48YH