"בראשית" -"ראשית" לרמז על ה"אחרית"
נכתב על ידי משה אהרון, 13/10/2023
בס"ד
"בראשית" - "ראשית" לרמז על ה"אחרית" .
--------------------------------------------------------.
א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.
בבראשית נבראו כל הדברים הגבוהים -כ"שמיים".
וגם הדברים ה"נמוכים" כ"ארץ".
נברא הטוב כאור והחושך כרע.
נבראה ההתחלה ונבראה גם ה"אחרית".
כאמור גם החושך וגם האור - גם גלות וגם גאולה.
וכי מדוע באמרה זו נדחק ה"אלוהים" לסוף שאלוהים ראשון לכל שהיה לו לכאורה לכתוב לכתוב :
"אלוהים בראשית ברא"
אלא שכבר עתה, ביקש הכתוב להבדיל בין "אלוהים"
לשם הוויה .שלא בכדי גם בסופה של התורה,מופיע אך שם הוויה.
שאלוהים שייך לבריאה ושם הוויה שייך לגאולה.
כעולה גם מפתיחת פרשת : "וארא".
הנה אם כן, שני הנקודות של התחלה וסוף של בריאה וגאולה
של מצב סופי של קרבת על לקב"ה בשמשו בכתר האלוקי של ההשגחה הצמודה המתבטאת בשם הוויה.
לאור כל האמור ניגש להתייחס לשלושת הרכיבים של :
"אלוהים"
"ברא"
ו"בראשית".
"אלוהים"
-----------
כאמור לא בכדי התורה מתחילה באלוהים ומסתיימת בשם הוויה.
רמז לכך בא גם הצירוף המרמז : "ה' אלוהים" שמופיע בתורה בהיקשר של בריאת האדם , כאילו תבנית מסגרת המבארת גם את
מושג היסוד : "צלם אלוהים"........[לכן גם הואצלה סמכות המשפט לאדם בהגדרת : "אלוהים".
במפתח כל התעלומות - "שירת האזינו נאמר :
רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, {ר}
וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי: {ס} אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, {ר}
מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, {ס}
וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי: {ס} אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, {ר}
מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, {ס}
כפל לשון "אני".
אחד כביטוי למושג :"אלוהים".
ואחד לשם הוויה.
ו"אני הוא" = לשם הוויה.
אותו הדוחק את המושג הכללי : "אלוהים".
בבחינת : "ואין אלוהים עמדי"....
"ברא".
--------------
הבריאה כמהות פיזית משתכללת לבסוף גם לכלל "באר"
ביאור ההוויה באור אלוקי לא בכדי פתח משה בפתח חומש דברים ל"באר" את התורה לחבר בריאה עם ביאור של אור
תולדה של האמור הוא לא רק שינויים כאלה ואחרים בתורה ואפילו בעשרת הדברות .
אלא יצירת
מושג וערך העל של "הטוב והישר"...... חיבור הבריאה עליה נאמר "כי טוב" וטוב מאד" עם ה"ישר האלוקי" לכן גם מכונה ספר בראשית :"ספר הישר"
של לחבר את "ויהי אור" עם האור הרוחני של ה"ביאור".
"בראשית".
--------------------
כאמור ה"בראשית של תחילת התורה "מתכתבת" כסגירת מעגל עם "האחרית" שבסופה של התורה.
אחרית של השואה ושל : "אחריתו עדי אובד" וכן בבחינת "יבינו לאחריתם .
אחרית של השואה ותחילת התקומה, כנבואת משה :
כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים--כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.
וכי לא היה לו לכתוב לכתוב : ו"קרת אתכם" .
מלשון : "מקרה" - וללא האות "א".
אלא לרמז על העמקת הרעיון
ב"קריאת" בין השיטין כאמור........
הנה כי כן, "בראשית" של היום הראשון צריכה,
ל"היקרא" כאחת עם ימים של "סוף". של "אחרית".
וכעולה גם מסופה של פרשת האזינו...
להסמיך שואה לתקומה.......
ולבסוף כינינו את שירת האזינו כשירת השואה והתקומה שבה מוכמן הכל ראו איך מה שאנו חווים כיום מתהטא בה :
מִחוּץ, תְּשַׁכֶּל-חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים, אֵימָה; גַּם-בָּחוּר, {ר}
גַּם-בְּתוּלָה--יוֹנֵק, עִם-אִישׁ שֵׂיבָה. {ס} לב,כו
גַּם-בְּתוּלָה--יוֹנֵק, עִם-אִישׁ שֵׂיבָה. {ס} לב,כו
אָמַרְתִּי, אַפְאֵיהֶם; {ר}
אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ, זִכְרָם. {ס} לב,כז לוּלֵי, כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר-- {ר}
פֶּן-יְנַכְּרוּ, צָרֵימוֹ: {ס} פֶּן-יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, {ר}
וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל-זֹאת. {ס} לב,כח כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה; {ר}
וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה. {ס
אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ, זִכְרָם. {ס} לב,כז לוּלֵי, כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר-- {ר}
פֶּן-יְנַכְּרוּ, צָרֵימוֹ: {ס} פֶּן-יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, {ר}
וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל-זֹאת. {ס} לב,כח כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה; {ר}
וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה. {ס
שום "נימת שואה" שעברנו זה עתה, איננה יד המקרה .
אנחנו פשוט :"גוי אובד עצות ואין בנו תבונה"........
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
