chiddush logo

מה עניין שמיטה אצל הר סיני

נכתב על ידי ברוך עינב, 8/5/2014

בס"ד


מה עניין שמיטה אצל הר סיני / מאת: ברוך עינב / [email protected]


האותיות שמופיעות לפני המילה "שמיטה" הן "חרד לט" בסיכול אותיות ואם נחפש את המסר שמופיע פה נמצא - היה חרד (מלשון ירא) משלושים ותשעה אבות המלאכה שאסורים בשבת קודש, שהרי יום השבת עבור האדם וימות השבוע הוא כשנת השמיטה עבור האדמה. כמו שהאדם מצווה לשבות ביום השביעי ונשמתו כמהה לשבת כשם שריאותיו זקוקות לחמצן, כך גם האדמה זקוקה לשנת השמיטה, כשהמגמה הבולטת כאן היא תיקון עולם במלכות שדי תוך הידבקות בו יתברך, שנאמר "יְקִימְךָ ד' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ד' אֱלֹקיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח ט) תוך התעלות תמידית של הבריאה כולה על שלל פרטיה ומרכיביה, שנאמר: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ד' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא, יז).


האותיות שמופיעות אחרי המילה "שמיטה" הן "תנכו י" בסיכול אותיות, ואם נחפש את המסר הספון כאן נמצא - תנכו (מלשון הפרישו) מתבואתכם כי של ד' היא, שמיוצג כאן ע"י האות "י" שמסמלת גם את התורה הקדושה שכוללת את עשרת הדיברות, כדאיתא בפרקי אבות ג: "רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר, תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ", כשבפרשת "בהר" מופיעה הבטחתו של הקב"ה שמי שישמור את שנת השמיטה יקבל בשנה השישית פי שלוש, גם לשנה השישית, גם לשנה השביעית הלא היא שנת השמיטה וגם לשנה השמינית, שלא צפויה להניב פירות.


אף נברא אנושי ולו החכם והאמין שבאדם אינו יכול להבטיח הבטחה מסוג זה, אלא רק מי שאמר והיה העולם שהסתכל באורייתא וברא עלמא ושולט בכל כוחות הטבע שגם הם נבראו על ידו כמו כל הבריאה כולה. רק הוא יתברך יכול להבטיח הבטחה שמיימית שכזאת ולקיימה, שהרי אם אדם בשר ודם היה מבטיח הבטחה יומרנית שאין לה כל כיסוי, לא היה עובר זמן רב עד שהאמת היתה נחשפת קבל עם ועולם והזיוף אשר ניסה להפיץ היה זוכה ללעג ובוז. הרי לנו הוכחה חד משמעית נוספת שהתורה מן השמים היא ואינה ח"ו פרי מוחו של האדם.


מאותן אותיות ניתן לקבל את "תנ"ך יו" שכאמור התורה היא מאת ד' יתברך, כשלהשלמת שם הוי'ה ניתן לקחת "ה" אחת מהאות החמישית של המילה "שמיטה" כשמיקום האות במילה הוא כנגד חמישה חומשי תורה, ואת השנייה ממס' האותיות שלה, מאחר והערך הגימטרי של האות "ה" שווה 5.


מקור הביטוי הנפוץ "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?" הוא בפסוקים הפותחים את פרשת "בהר": "וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַ-ד'". בפירושו שואל רש"י מה מיוחד במצוה זו שציינו דווקא לכבודה את העובדה הידועה ש-ד' נתן למשה את התורה "בהר סיני"? ומסביר שכמו שהכללים, הפרטים והדקדוקים של מצות שמיטה ניתנו בהר סיני כך גם כל הכללים, הפרטים והדקדוקים של כל התורה כולה על כל מצוותיה ניתנו למשה בהר סיני מאת ד' יתברך. חיזוק נוסף שבא להסיר כל ספק באשר למקור העליון ממנו הגיעה התורה.


בסיכול אותיות נוסף ניתן לקבל את המילה "תיכון", כדי לחזק לנו את רמת חשיבות המצווה ולהמחיש לנו עד כמה היא מרכזית ועיקרית, מאחר והיא דורשת מהאדם רמה גבוהה מאוד של אמונה ודבקות כלפי בורא עולם ביחס לשאר המצוות. גם ספר ויקרא הוא המרכזי מבין חמשת חומשי התורה מבחינת מיקומו הסידורי.


שש שנים עובדים את האדמה ובשנה השישית מקבלים פי שלוש. המשוואה המתמטית שנוצרת כאן היא 18=3*6 כנגד תפילת שמונה עשרה, המקום הגבוה ביותר אליו אנו עולים בכל אחת משלוש התפילות שאנו זוכים להתפלל בכל יום, שנאמר: "חַי אָנִי נְאֻם ד' אלוקים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה" (יחזקאל לג, יא), ובגימטריה קטנה את המספר 9 שמסמל את האמת.


מהמילה "שמיטה" בשיטת "את בש" מתקבלת בסיכול אותיות המילה "נצבים", ובפרשה זו שהיא השמינית בספר דברים מדובר בין היתר על הברית של ד' יתברך עם עמו ישראל ונותן לו מתנה אדירה שנקראת תשובה, באמצעותה ניתן לתקן את מעשי העבר המקולקלים: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".


מהאות החמישית של המילה "שמיטה" (5) קיבלנו את התורה, מהמכפלה של מס' שנות עבודת אדמה בהבטחה לקבל פי שלוש (18) קיבלנו את התפילה, ומפרשת נצבים קיבלנו את את התשובה, שלושה מאבני היסוד בעבודת השם של העם היהודי.


האותיות "חרד לט" שלפני המילה "שמיטה" הן כנגד השנה השישית, כמו שביום השישי מתכוננים לקראת שבת קודש, כמאמר חז"ל "מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יאכַל בְּשַׁבָּת", המילה "שמיטה" היא כנגד השנה השביעית והגימטריה הקטנה שלה היא 13 כמו "אחד" ו"אהבה", שהרי מי ששומר שנת שמיטה מבטא בכך רמה גבוהה של אהבה וביטחון כלפי האחד שאין עוד מלבדו, הקב"ה ורואה מזה הרבה ברכה, והמילה "תיכון" היא כנגד השנה השמינית, מס' המציין את כל מה שמעל לטבע, הנצח והאינסוף.


מהמילה "שמיטה" מתקבל "השם יט" בסיכול אותיות. הגימטריה הקטנה של האות "י" היא 1 ושל האות "ט" היא 9 ותוצאת החיבור בין שני המספרים היא 10 שמסמל את התורה הקדושה והגימטריה הקטנה שהיא 1 מסמלת את ד' יתברך, ומכאן מתקבל "השם אחד", שנאמר: "וְהָיָה ד' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד ט), וכפי שאנו אומרים תמיד פעמיים באהבה: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ד' אֱלֹקֵינוּ ד' אֶחָד".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה