chiddush logo

נס ההצלה של רבי שמעון בר יוחאי מהרומאים

נכתב על ידי DL2000, 14/5/2014

 נס ההצלה של רבי שמעון בר יוחאי מהרומאים


עד לאותם ימים בהם חי ופעל רבי שמעון בר יוחאי, היתה 
תקופה קשה ביותר לעם ישראל. הרומאים, ובראשם הקיסר 
אדרינוס, רדפו את היהודים בכל מקום שהיו. רדיפות אלו נמשכו 
מאז חורבן הבית ועד לתקופה זו של רשב"י. במיוחד רצו 
הרומאים לגזור על היהודים שימירו את דתם על ידי גזרות קשות, 
ודור זה היה נקרא בפי חז"ל "דור של שמד", כי זה היה עיקר 
מטרתם – השמדה רוחנית של כלל ישראל. כידוע, הם הוציאו 
להורג את עשרת הרוגי מלכות, אשר ביניהם נמנו גם רבותיו של 
רשב"י. אך לאחר מכן, בימיו של רבי שמעון, כשעלה על כס 
קיסרות רומי המלך אנטונינוס פיאוס, הוקל מעט עולם של 
הרומאים. אולם לא כן היה גורלו של רבי שמעון. הוא עצמו נרדף 
על ידי המלכות ואף הוציאו עליו גזר דין מות, מסיבת היותו 
מנהיג עם ישראל ומלמד תורת ה'. הוא הוכרח להימלט ולהסתיר
את עצמו במערה שלש עשרה שנה, ומעשה שהיה כך היה:
הרומאים, במקביל לגזרותיהם, החלו בבניית ארץ ישראל: הם 
בנו גשרים ושוקים ותקנו מרחצאות, והכל בכדי להראות ליהודים, 
שטוב וכדאי להתחבר אליהם ולחסות בצלם. באותה עת ישבו 
יחד חכמי ישראל והם: רבי יהודה בר אלעאי, רבי יוסי ורבי 
שמעון בר יוחאי, וישב איתם גם יהודה בן גרים. פתח רבי יהודה 
ואמר: "כמה נאים מעשיהם של אומה זו (הרומאים): תקנו שוקים, 
תקנו גשרים, תקנו מרחצאות!" רבי יוסי שתק ולא הגיב מאומה. 
לצורך עצמם: תקנו שוקים – להנאתם ולטובתם, תקנו מרחצאות – נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר: "כל מה שתקנו לא תקנו אלא 
לעדן בהם עצמם, תקנו גשרים – ליטול בהם מכס".
הלך יהודה בן גרים וסיפר את הדברים לקרוביו וידידיו, ומתוך 
כך נודע הדבר גם למלכות. יצא דבר המלכות וגזרתם על כל 
המשתתפים באסיפה, כדלהלן: רבי יהודה ששיבח את הרומאים –
יתעלה ויהיה ראש המדברים בכל מקום. רבי יוסי ששתק – יגלה 
לציפורי. רבי שמעון שגינה את המלכות – יהרג. כאשר נודע 
הדבר לרבי שמעון, ברחו הוא ובנו רבי אלעזר מביתם והתחבאו 
בבית המדרש. כל יום היתה אשתו מביאה להם לבית המדרש פת 
לחם וכד של מים לסעוד את לבם. כאשר גברו החיפושים, חשש 
רבי שמעון שמא יתגלה מחבואם, ואמר לבנו: חושש אני שמה 
יגלו את מקום מחבואם, חייבים אנו להסתתר במקום אחר. יצאו 
רבי שמעון ובנו מבית המדרש וברחו אל מחוץ לעיר, והתחבאו 
במערה בכפר פקיעין אשר בגליל העליון. שם נעשה להם נס 
גדול, ונברא להם בפתח המערה עץ חרובים ומעין מים, מהם 
אכלו ושתו רשב"י ובנו כל ימי היותם במערה. היה זה נס בתוך 
נס, כיון שעץ החרוב אינו טוען פירות אלא לאחר שבעים שנה, 
ואילו כאן הוציא פירות בו במקום. ועוד מנפלאות העץ, שאף על 
פי שהיה עץ של חרובים, היה נהפך בכל ערב שבת לאילן של 
תמרים. בזמן ששהו במערה היו פושטים את בגדיהם כדי שלא 
יתבלו, והיו יושבים עד צווארם מכוסים בחול, כשהם לומדים 
ועוסקים בתורה. רק בשעת התפילה לבשו את בגדיהם והיו 
מתפללים בהם, ולאחר מכן שוב היו פושטים את בגדיהם, 
מתכסים בחול וממשיכים ללמוד. שתים עשרה שנים רצופות 
ישבו רבי שמעון ובנו במערה, ואף אחד לא ידע על מקום 
מחבואם זולת אליהו הנביא, שהיה בא אליהם פעמיים בכל יום 
ולומד עימהם. באותו הזמן הגיע רבי שמעון למדרגותיו הנשגבות, 
שם נתגלו לו סתרי תורה ורזין דרזין, ואחר שיצאו מהמערה גילה 
אותם לבני החבריא, וכמו שהעיד רבי יוסי, שמיום בו עזב רבי 
שמעון את המערה, לא היה דבר שנעלם מהחברים, והסודות 
העליונים ביותר נתגלו להם בבהירות כה גדולה, כאלו נתנו 
באותה שעה מהר סיני.
לאחר שעברו שתים עשרה שנה, מת המלך והגזרה נתבטלה, 
אלא שלא היה מי שיודיע לרבי שמעון בר יוחאי, מאחר שלא 
ידעו היכן הוא נמצא. בא אליהו ועמד על פתח המערה ואמר: מי 
יודיע לבן יוחאי שהמלך מת וגזרותיו נתבטלו? שמעו זאת רבי 
שמעון ובנו ויצאו מן המערה. בצאתם מן המערה ראו בני אדם 
כשהם חורשים וזורעים. התפלא רבי שמעון על העולם שנוהג 
כמנהגו, ואמר: כיצד מניחין הללו חיי עולם ועוסקים בחיי שעה? 
מרוב קדושתם ופרישותם מחיי העולם הזה, כל מקום שנתנו בו 
עיניהם - מיד נשרף! יצאה בת קול ואמרה להם: יצאתם מן 
המערה כדי להחריב את עולמי? חזרו למערתכם!
הלכו רבי שמעון ובנו וחזרו למערתם, וישבו שם שנים עשר 
חדשים נוספים. נענה רבי שמעון ואמר: כבר נענשנו דיינו, כי גם 
משפט רשעים בגיהנום אינו יותר משנים עשר חודש. יצתה בת 
קול ואמרה: צאו ממערתכם! כשיצאו מן המערה, פגשו בצייד 
שהיו בידו קשת וחץ ללכוד בהם צפרים. עמדו והבחינו, כי יש 
מהם נלכדים, ויש מהם שנמלטים מהחץ ואינו פוגע בהם. כששמע 
רבי שמעון בת קול מן השמים האומרת: "דימוס, דימוס!" (הצלה 
ושחרור), לא היתה הציפור נלכדת, וכשהקול יצא והכריז: 
"ספקולא!" נלכדה הציפור. פנה רבי שמעון אל בנו רבי אלעזר 
ואמר: - אם ציפור אינה יכולה להילכד אלא אם כן נגזר עליה מן 
השמים, נפש אדם בודאי שלא! אם כן למה לנו להיחבא?

לאחר שיצאו מן המערה, ראה רבי אלעזר כי האנשים 
עוסקים בהבלי העולם הזה ואינם עוסקים בתורה, היה רבי 
אלעזר מעניש אותם ורבי שמעון מרפא אותם. אמר לו רבי 
שמעון לבנו: בני, די לעולם אני ואתה, שאנו עוסקים 
בתורה!
בערב שבת עם חשכה ראו זקן אחד כשהוא מחזיק בידו 
שתי חבילות של הדסים וממהר לביתו. שאלו אותו: למה לך 
חבילות אלו? אמר להם: לכבוד שבת הבאתי אותן, להריח 
בהן! שוב שאלו אותו: למה לך שתים ואין די לך באחת?
אמר להם: שתי אלו, אחת כנגד "זכור" ואחת כנגד "שמור"!
אמר לו רבי שמעון לבנו: בוא וראה כמה חביבות הן המצוות 
על עם ישראל! ושניהם שמחו מאד על שמצאו בדרכם יהודי 
יקר זה. אז נתיישבה ונחה דעתם, ויותר לא הקפיד רבי 
אלעזר.
לאחר שיצאו מהמערה היו רבי שמעון ובנו תשושי כח 
וכל גופם העלה חבורות ופצעים. כששמע חתנו רבי פינחס 
בן יאיר שכבר יצאו מן המערה, הלך לקראתם לקבל את 
פניהם, והביאם לטבריא כדי לרחוץ שם בחמי טבריא. 
הכניסם לבית המרחץ והיה סך ורוחץ את גופם במים ובשמן. 
ראה רבי פינחס שכל גופם מלא סדקים ובקעים, מחמת 
החול שישבו בו במשך שלש עשרה שנים. התחיל רבי פינחס 
לבכות מרוב צער, ונשרו הדמעות על פצעיו של רבי שמעון 
והכאיבו לו מאד. אמר לו רבי פינחס: אוי לי שראיתי אותך 
פצוע ומוכה! אמר לו רבי שמעון: אשריך שראיתני בכך, 
שאלמלא ראית אותי כן, לא היית מוצא בי כל כך הרבה 
תורה! וספרו לנו חכמינו ז"ל, שאמנם גם לפני שיצא רבי 
שמעון אל המערה היה גדול מאד בתורה, אך לפני היות רבי 
שמעון במערה – כאשר היה מקשה איזה קושיה תוך לימודו, 
היה רבי פינחס מתרץ לו ועונה שנים עשר תירוצים, ועכשיו 
לאחר שיצא מן המערה – כשהיה רבי פינחס מקשה קושיה, 
היה רבי שמעון מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים על 
קושייתו!
לאחר שרחצו את גופם בחמי טבריא, עלתה להם ארוכה: 
פצעיהם נתרפאו וגופם התחזק והחלים. פעם אחת, בלכתו 
בדרך, פגש רבי שמעון בר יוחאי את יהודה בן גרים – אותו 
אדם אשר לא שמר את מוצא פיו, ומשום כך נאלצו רבי 
שמעון ובנו להסתתר במערה. התפלא רבי שמעון ואמר: 
"עדיין נמצא זה בעולם?" נתן בו רבי שמעון את עיניו והביט 
בו בהקפדה - ומיד נעשה יהודה, ערימה של עצמות .


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע