לימוד יומי מתוך אפליקציה רמב"ם פלוס לכל אחד ואחת מישראל לימוד רמב"ם יומי - חבל שזה לא נלמד בבתי ספר ממלכתי או בתיכון

ו2 נָתַן הָאֶחָד אֶת הַסִּימָנִים, וְהַשֵּׁנִי הֵבִיא עֵדִים - יִתֵּן לְבַעַל הָעֵדִים. זֶה נָתַן סִימָנִים, וְזֶה נָתַן סִימָנִים וְעֵד אֶחָד - הֲרֵי הָעֵד הָאֶחָד כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, וְיַנִּיחַ.

ז1 מָצָא שִׂמְלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְזֶה הֵבִיא עֵדֵי אֲרִיגָה שֶׁאָרְגוּ אוֹתָהּ לוֹ, וְזֶה הֵבִיא עֵדִים שֶׁנָּפְלָה מִמֶּנּוּ - יִתֵּן לְעֵדֵי נְפִילָה. זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ, וְזֶה נָתַן מִדַּת רָחְבָּהּ - יִתֵּן לְמִי שֶׁנָּתַן מִדַּת אָרְכָּהּ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיְּשַׁעֵר הָרַמַּאי מִדַּת רָחְבָּהּ כְּשֶׁהָיָה בַּעְלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ.

ז2 זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ, וְזֶה כִּוֵּן מִשְׁקְלוֹתֶיהָ - יִתֵּן לְמִי שֶׁכִּוֵּן מִשְׁקָלָהּ. זֶה נָתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ, וְזֶה נָתַן מִדַּת הָאִמְרָיוֹת שֶׁבָּהּ - יִתֵּן לְמִי שֶׁנָּתַן מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ.

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר

הצלת ממון הכרוכה בהפסד

הקדימות בהשבת אבדה

א מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה, וּפָגַע בַּאֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת חֲבֵרוֹ: אִם יָכוֹל לְהַחֲזִיר שְׁתֵּיהֶן - חַיָּב לְהַחֲזִיר; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶלָּא אַחַת מֵהֶן - אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת, וַאֲפִלּוּ לַאֲבֵדַת אָבִיו אוֹ רַבּוֹ; שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם.

ב פָּגַע בַּאֲבֵדַת רַבּוֹ עִם אֲבֵדַת אָבִיו: אִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ - שֶׁלְּאָבִיו קוֹדֶמֶת; וְאִם לָאו - שֶׁלְּרַבּוֹ קוֹדֶמֶת; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רַבּוֹ מֻבְהָק, שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ שֶׁלַּתּוֹרָה מִמֶּנּוּ.

שכר הצלה

ג הִנִּיחַ אֲבֵדָתוֹ וְהֶחֱזִיר אֲבֵדַת חֲבֵרוֹ - אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. כֵּיצַד? שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵרוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְשֶׁלַּחֲבֵרוֹ מָאתַיִם, הִנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁלַּחֲבֵרוֹ - אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ 'אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי', אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין - חַיָּב לִתֵּן לוֹ דְּמֵי שֶׁלּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָלָה חֲמוֹר שֶׁלּוֹ מֵאֵלָיו; הוֹאִיל וְלֹא נִתְעַסֵּק בּוֹ, זָכָה בַּמֶּה שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ. ד1 יָרַד לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל - אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.

ד2 וְכֵן אִם הָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה, וּבָטַל מִמְּלַאכְתּוֹ שֶׁשָּׁוָה דִּינָר וְהֶחֱזִיר אֲבֵדָה שֶׁשָּׁוָה מֵאָה דִּינָרִין - לֹא יֹאמַר לוֹ 'תֵּן לִי דִּינָר שֶׁהִפְסַדְתִּי', אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁיִּבָּטֵל מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ. וְאִם הִתְנָה עִם הַבְּעָלִים אוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁיִּטֹּל מַה שֶּׁהִפְסִיד, וְהִרְשׁוּהוּ - הֲרֵי זֶה נוֹטֵל. וְאִם אֵין שָׁם בֵּית דִּין וְלֹא בְּעָלִים - שֶׁלּוֹ קוֹדֵם.

ה וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בָּאִים בַּדֶּרֶךְ, זֶה בְּחָבִית שֶׁלְּיַיִן וְזֶה בְּכַד שֶׁלִּדְבַשׁ, וְנִסְדְּקָה הַכַּד שֶׁלִּדְבַשׁ, וְקֹדֶם שֶׁיִּשָּׁפֵךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ שָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹךְ הֶחָבִית - אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ 'אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי', אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין - הֲרֵי זֶה חַיָּב לִתֵּן לוֹ. וְאִם נִשְׁפַּךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ - הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר, וְכָל הַמַּצִּיל, לְעַצְמוֹ מַצִּיל.

ו הָיָה זֶה בָּא בְּכַד שֶׁלִּדְבַשׁ וְזֶה בָּא בְּקַנְקַנִּים רֵיקָנִים, וְנִסְדְּקָה כַּד הַדְּבַשׁ, וְאָמַר לוֹ בַּעַל הַקַּנְקַנִּים 'אֵינִי מַצִּיל לְךָ דְּבַשׁ זֶה בְּקַנְקַנַּי עַד שֶׁתִּתֵּן לִי חֶצְיוֹ' אוֹ 'שְׁלִישׁוֹ' אוֹ 'כָּךְ וְכָךְ דִּינָרִין', וְקִבֵּל עָלָיו בַּעַל הַדְּבַשׁ וְאָמַר לוֹ 'הִין' - הֲרֵי זֶה צִחֵק בּוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִפְסִידוֹ כְּלוּם.

ז וְכֵן מִי שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְהָיְתָה מַעְבֹּרֶת לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ 'הַעֲבִירֵנִי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ דִּינָר', וְהֶעֱבִירוֹ - אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְאִם הָיָה צַיָּד, וְאָמַר לוֹ 'בַּטֵּל מְצוּדָתְךָ וְהַעֲבִירֵנִי' - נוֹתֵן לוֹ מַה שֶּׁהִתְנָה עִמּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

נכס שהוצל

ח שַׁיָּרָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס וּטְרָפָהּ: אִם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶם וְהִצִּיל - הִצִּיל לְעַצְמוֹ; וְאִם יְכוֹלִין הֵם לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם וְהִצִּיל - אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל', הִצִּיל לָאֶמְצַע.

ט הָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק - כָּל הַמַּצִּיל, מַצִּיל לָאֶמְצַע. אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל', הֲרֵי זֶה מַצִּיל לְעַצְמוֹ; שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁמָעוּהוּ אוֹמֵר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל' - הָיָה לָהֶם לִדְחֹק עַצְמָם וּלְהַצִּיל, וְכֵיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ וְלֹא הִצִּילוּ, הֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ מִן הַכֹּל.

י הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, וְהִצִּיל אֶחָד מֵהֶם - הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל' - הֲרֵי זֶה חָלַק מֵחֲבֵרוֹ וְהִצִּיל לְעַצְמוֹ. וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהַצִּיל - כָּל שֶׁיַּצִּיל, הֲרֵי הוּא לַמַּשְׂכִּיר. וְאִם אָמַר 'לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל' - הֲרֵי זֶה חָזַר מִן הַשְּׂכִירוּת, וְכָל שֶׁיַּצִּיל אַחַר שֶׁאָמַר כֵּן, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ.

יא שַׁיָּרָה שֶׁחָנָת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס לְטָרְפָהּ, וּפָסְקוּ עִם הַגַּיִס מָמוֹן וְנָתְנוּ לוֹ - מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹנָם, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּר לִפְנֵיהֶם לְהוֹדִיעָם הַדֶּרֶךְ - מְחַשְּׁבִין שְׂכָרוֹ לְפִי מָמוֹן וּלְפִי נְפָשׁוֹת. וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִים.

ביטוח הדדי

יב רַשָּׁאִין הַחַמָּרִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם, כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ חֲמוֹר מִבְּנֵי הַשַּׁיָּרָה - מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת. וְאִם פָּשַׁע בָּהּ וְאִבְּדָהּ - אֵינָן חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.

יג אָבְדָה חֲמוֹרוֹ, וְאָמַר 'תְּנוּ לִי דָּמֶיהָ, וְאֵינִי רוֹצֶה לִקַּח חֲמוֹר, וַהֲרֵינִי שׁוֹמֵר עִמָּכֶם' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיְּזָרֵז עַצְמוֹ וִישַׁמֵּר בְּהֶמְתּוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת בַּשַּׁיָּרָה, אֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵר אַחַת לְשׁוֹמֵר שְׁתַּיִם.

יד סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם, וְעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטַבְּעָהּ, וְהֵקֵלּוּ מִמַּשָּׂאָהּ - מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂוֹי וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן. וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִים.

טו רַשָּׁאִין הַסַּפָּנִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם, כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד לוֹ סְפִינָה - מַעֲמִידִים לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. פָּשַׁע בָּהּ וְאִבְּדָהּ, אוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכוֹת בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן - אֵינָן חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר

השבת אבדה

המצוה

א הָשֵׁב אֲבֵדָה לְיִשְׂרָאֵל - מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" (דברים כב,א). וְהָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְהִנִּיחָהּ - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ" (שם), וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאִם הֱשִׁיבָהּ - קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה.

ב1 לָקַח אֶת הָאֲבֵדָה, וְלֹא הֱשִׁיבָהּ - בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין: עַל "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (שם כב,ג) וְעַל "[וְ]לֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט,יג).

למי מחזיר

ב2 אֲפִלּוּ הָיָה בַּעַל הָאֲבֵדָה רָשָׁע וְאוֹכֵל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ - מִצְוָה לְהָשִׁיב אֲבֵדָתוֹ. אֲבָל אוֹכֵל נְבֵלָה לְהַכְעִיס - הֲרֵי הוּא מִין, וְהַמִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל וְהָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְחַלְּלֵי שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא - אָסוּר לְהַחֲזִיר לָהֶם אֲבֵדָה, כַּגּוֹי.

ג אֲבֵדַת הַגּוֹי מֻתֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲבֵדַת אָחִיךָ" (דברים כב,ג), וְהַמַּחֲזִירָהּ - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עֲבֵרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיק יְדֵי רִשְׁעֵי עוֹלָם. וְאִם הֶחֱזִירָהּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם, כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם - אֲבֵדָתוֹ אֲסוּרָה, וְחַיָּב לְהַחֲזִירָהּ. וּבְכָל מָקוֹם מַכְנִיסִין כְּלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים כִּכְלֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

ד טָעוּת הַגּוֹי - כַּאֲבֵדָתוֹ, וּמֻתֶּרֶת; וְהוּא שֶׁטָּעָה מֵעַצְמוֹ. אֲבָל לְהַטְעוֹתוֹ - אָסוּר. ה כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה הַגּוֹי חֶשְׁבּוֹן, וְטָעָה מֵאֵלָיו. וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל 'רְאֵה, שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹנְךָ אֲנִי סוֹמֵךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ' - כְּגוֹן זֶה מֻתָּר*, שֶׁמָּא יִתְכַּוֵּן הַגּוֹי לְבָדְקוֹ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

ו עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִים דָּרִין בָּהּ, מֶחֱצָה גּוֹיִים וּמֶחֱצָה יִשְׂרָאֵל, וּמָצָא בָּהּ אֲבֵדָה - נוֹטֵל וּמַכְרִיז, וְאִם בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ, חַיָּב לְהַחֲזִיר.

ז1 הָיָה רֹב הָעִיר גּוֹיִים: אִם מָצָא בְּמָקוֹם מִן הָעִיר שֶׁרֹב הַמְּצוּיִים שָׁם יִשְׂרָאֵל - חַיָּב לְהַכְרִיז; אֲבָל אִם מָצָא בִּסְרַטְיָא וּפְלַטְיָא גְּדוֹלִים, בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהַגּוֹיִים מְצוּיִין שָׁם תָּמִיד, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָרַבִּים מְצוּיִין שָׁם - הֲרֵי הַמְּצִיאָה שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ, שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה כְּשֶׁנָּפְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר: גּוֹי מְצָאָהּ.

ז2 אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ - הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, מַחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּתֵּן אֶת סִימָנֶיהָ.

ח מָצָא בְּעִיר זוֹ שֶׁרֻבָּהּ גּוֹיִים חָבִית שֶׁלְּיַיִן - יֵינָהּ אָסוּר בַּהֲנָיָה, וְקַנְקַנָּהּ מֻתָּר מִשּׁוּם אֲבֵדָה. וְאִם בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ - מֻתֶּרֶת בִּשְׁתִיָּה לָזֶה שֶׁמְּצָאָהּ.

ייאוש בעלים

ט עוֹף שֶׁחָטַף בָּשָׂר וְהִשְׁלִיכוֹ בְּחָצֵר אַחֶרֶת - אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעִיר יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֲבֵדָה, שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ.

י הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה בְּזוּטוֹ שֶׁלַּיָּם וּבִשְׁלוּלִיתוֹ שֶׁלַּנָּהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָן, הֲרֵי זוֹ שֶׁלְּמוֹצְאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ" (שם) - מִי שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמְצוּיָה אֵצֶל כָּל אָדָם, יָצָאת זוֹ שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם, שֶׁזֶּה וַדַּאי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה.

המאבד ממונו בכוונה

יא הַמְּאַבֵּד מָמוֹנוֹ לְדַעַת - אֵין נִזְקָקִין לוֹ. כֵּיצַד? הִנִּיחַ פָּרָתוֹ בְּרֶפֶת שֶׁאֵין לָהּ דֶּלֶת וְלֹא קְשָׁרָהּ וְהָלַךְ לוֹ, הִשְׁלִיךְ כִּיסוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָלַךְ לוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה - הֲרֵי זֶה אִבֵּד מָמוֹנוֹ לְדַעְתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לָרוֹאֶה דָּבָר זֶה לִטֹּל לְעַצְמוֹ - אֵינוֹ זָקוּק לְהַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ" (שם) - פְּרָט לַמְּאַבֵּד לְדַעְתּוֹ.

פחות מפרוטה וכבוד הבריות

יב אֲבֵדָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה - אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ, וְלֹא לְהַחֲזִירָהּ. יג1 מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה, אִם הָיָה חָכָם אוֹ זָקֵן מְכֻבָּד* שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל כֵּלִים אֵלּוּ בְּיָדוֹ - אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהֶן, וְאוֹמֵד אֶת דַּעְתּוֹ אִלּוּ הָיוּ שֶׁלּוֹ: אִם הָיָה מַחֲזִירָן לְעַצְמוֹ, כָּךְ חַיָּב לְהַחֲזִיר שֶׁלַּחֲבֵרוֹ; וְאִם לֹא הָיָה מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ אֲפִלּוּ הָיוּ שֶׁלּוֹ, כָּךְ בְּשֶׁלַּחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר.

יג2 הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַחֲזִיר כֵּלִים אֵלּוּ בַּשָּׂדֶה וְאֵין דַּרְכּוֹ לְהַחֲזִירָן בָּעִיר, וּמְצָאָן בָּעִיר - אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר; מְצָאָן בַּשָּׂדֶה - חַיָּב לְהַחֲזִירָן עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִרְשׁוּת הַבְּעָלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי נִכְנַס בָּהֶן לָעִיר וְאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָךְ. יד1 וְכֵן אִם מָצָא בְּהֵמָה וְהִכִּישָׁהּ - נִתְחַיֵּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ וּלְהַחֲזִירָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ, שֶׁהֲרֵי הִתְחִיל בַּמִּצְוָה.

מקום ההחזרה ודעת הבעלים

יד2 הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים - חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (שם כב,א); "הָשֵׁב" - אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים מַשְׁמָעוֹ. לְעוֹלָם הוּא חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה לִרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ לְמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר. אֲבָל אִם הֶחֱזִירָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר, כְּגוֹן גִּנָּה וְחֻרְבָּה, וְאָבְדָה מִשָּׁם - חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ.

טו הֶחֱזִיר אֶת הָאֲבֵדָה בַּשַּׁחֲרִית לְמָקוֹם שֶׁהַבְּעָלִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין שָׁם בַּשַּׁחֲרִית - אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הַבְּעָלִים רוֹאִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. אֲבָל בְּבַעֲלֵי חַיִּים - לְעוֹלָם חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנָּה לִרְשׁוּת הַבְּעָלִים הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים.

טז רָאָה בְּהֵמָה שֶׁבָּרְחָה מִן הַדִּיר, וְהֶחֱזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ - הֲרֵי קִיֵּם הַמִּצְוָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת הַבְּעָלִים.

לפנים משורת הדין ומצוות מנוגדות זו לזו

יז הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין - מַחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה בְּכָל מָקוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ.

יח כֹּהֵן שֶׁרָאָה הָאֲבֵדָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת - אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְהַחֲזִירָהּ, שֶׁבְּעֵת שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלְּהָשֵׁב אֲבֵדָה, מְבַטֵּל עֲשֵׂה שֶׁלִּ"קְדֹשִׁים יִהְיוּ" (ויקרא כא,ו) וְעוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלְּ"לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו" (שם כא,ד), וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.

יט רָאָה אֶת הָאֲבֵדָה, וְאָמַר לוֹ אָבִיו 'אַל תַּחֲזִירֶנָּה' - יַחֲזִיר, וְלֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם קִבֵּל מֵאָבִיו, נִמְצָא בְּעֵת שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלְּ"כַבֵּד אֶת אָבִיךָ" (שמות כ,יא; דברים ה,טו), בִּטֵּל עֲשֵׂה שֶׁלְּ"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (דברים כב,א) וְעָבַר עַל "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (שם כב,ג).

הצלת ממון חברו

כ הָרוֹאֶה מַיִם שׁוֹטְפִין וּבָאִין לְהַשְׁחִית בִּנְיַן חֲבֵרוֹ אוֹ לְהַשְׁחִית שָׂדֵהוּ - חַיָּב לִגְדֹּר בִּפְנֵיהֶן וּלְמָנְעָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ" (שם) - לְרַבּוֹת אֲבֵדַת קַרְקָעוֹ.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי

קרן וחומש בכפירת ממון

הכופר בממון

א כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מָמוֹן לַחֲבֵרוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ הַקֶּרֶן שֶׁכָּפַר בּוֹ וְהוֹסָפַת חֹמֶשׁ, וְחַיָּב בְּקָרְבָּן, וְהוּא הַנִּקְרָא 'אֲשַׁם גְּזֵלוֹת'.

ב אֶחָד הַגּוֹזֵל אוֹ הָעוֹשֵׁק אוֹ הַגּוֹנֵב, אוֹ שֶׁהִלְוָהוּ אוֹ שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֵשׁ בָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶן שֻׁתָּפוּת וְנִשְׁאַר לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן, אוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ מְלָאכָה וְלֹא נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ; כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל שֶׁאִלּוּ הוֹדָה חַיָּב לְשַׁלֵּם בַּדִּין, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע - מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן..." (ויקרא ה,כא).

ירושת גזלן שמת

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם מֵחֲמַת עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם מֵחֲמַת אָבִיו - אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁגָּזַל אָבִיו אוֹ גָּנַב אוֹ שֶׁהָיָה חַיָּב לַאֲחֵרִים וְהַבֵּן יוֹדֵעַ, וְכָפַר הַבֵּן וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה - מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר גָּזָל" (שם ה,כג) - עַל גְּזֵלוֹ הוּא מוֹסִיף חֹמֶשׁ, וְאֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו.

ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵין הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת. אֲבָל אִם גָּזַל אָבִיו, וּמֵת, וַהֲרֵי הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, וְכָפַר הַיּוֹרֵשׁ, וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה - מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ.

ה גָּזַל הָאָב, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת - הֲרֵי הַיּוֹרֵשׁ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. ו גָּזַל, וְנִשְׁבַּע, וּמֵת, וְהוֹדָה הַיּוֹרֵשׁ - מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַיּוֹרֵשׁ פָּטוּר מִן הָאָשָׁם.

הפטורים מן החומש

ז1 הַנִּשְׁבָּע לַגּוֹי - מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ חַיָּב בַּחֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ" (שם ה,כא). וְכֵן הַגּוֹזֵל פָּחוּת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע - אֵינוֹ חַיָּב בַּחֹמֶשׁ, שֶׁאֵין פָּחוּת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה מָמוֹן.

שווי החומש ומטרתו

ז2 כַּמָּה הוּא הַחֹמֶשׁ? אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּקֶּרֶן; שֶׁאִם גָּזַל שָׁוֶה אַרְבָּעָה וְנִשְׁבַּע - מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה. וְאִם הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת - מַחֲזִיר אוֹתָהּ, וְנוֹתֵן דְּמֵי רְבִיעַ שֶׁלָּהּ.

ח אֵין הַנִּשְׁבָּע עַל כְּפִירַת מָמוֹן מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַד שֶׁיּוֹדֶה מֵעַצְמוֹ. אֲבָל אִם בָּאוּ עֵדִים וְהוּא עוֹמֵד בִּכְפִירָתוֹ - מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד עַל פִּי עֵדִים וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, שֶׁהַחֹמֶשׁ עִם הַקָּרְבָּן לְכַפָּרָה הֵם בָּאִים, וְאֵינוֹ מֵבִיא אוֹתָן אֶלָּא עַל פִּי עַצְמוֹ.

הולכת הגזלה אל הנגזל

ט1 הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ - אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר בּוֹ, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁבַּע, אִם חָזַר וְהוֹדָה, אֵינוֹ חַיָּב לִרְדֹּף אַחַר הַבְּעָלִים עַד שֶׁיַּחֲזִיר לָהֶן מָמוֹן שֶׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא יְהִי בְּיַד הַגַּזְלָן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַבְּעָלִים וְיִטְּלוּ שֶׁלָּהֶן.

ט2 אֲבָל אִם נִשְׁבַּע עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה וָמַעְלָה - חַיָּב לִרְדֹּף אַחַר הַבְּעָלִים עַד שֶׁיַּחֲזִיר לָהֶן, אֲפִלּוּ הֵן בְּאִיֵּי הַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע, וְאֵינָן בָּאִין עוֹד לְתָבְעוֹ.

י אֲפִלּוּ הֶחֱזִיר הַגְּזֵלָה כֻּלָּהּ חוּץ מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה - חַיָּב לְהוֹלִיכָהּ אַחַר הַנִּגְזָל. וְלֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ שֶׁלַּנִּגְזָל וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה הַנִּגְזָל הַשָּׁלִיחַ בְּעֵדִים. וְאִם הֵבִיא אֶת הַגְּזֵלָה וְאֶת הַחֹמֶשׁ לְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ - הֲרֵי זֶה מֵבִיא אֲשָׁמוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וּבֵית דִּין מִטַּפְּלִין בָּהּ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְבַעְלָהּ. וְכֵן נוֹתֵן הוּא לִשְׁלוּחַ בֵּית דִּין. וְכָל הַנּוֹתֵן הַגָּזֵל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לְבֵית דִּין - יָצָא.

יא1 נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה חוּץ מִפָּחוּת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן - אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹלִיךְ אַחֲרָיו, אֶלָּא יָבוֹא הַנִּגְזָל וְיִטֹּל אֶת הַשְּׁאָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַגְּזֵלָה עַצְמָהּ קַיֶּמֶת, אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תִּיקַר וְנִמְצָא הַנִּשְׁאָר שָׁוֶה פְּרוּטָה.

יא2 אֲבָל אִם נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה חוּץ מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן - חַיָּב לְהוֹלִיכוֹ אַחֲרָיו אוֹ יִתֵּן לְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל, י).

כפירה רב-פעמית בחומש ובקרן

יב הַמַּחֲזִיר אֶת הַקֶּרֶן לַבְּעָלִים, וְכָפַר פַּעַם שְׁנִיָּה בַּחֹמֶשׁ וְנִשְׁבַּע עָלָיו - נַעֲשָׂה הַחֹמֶשׁ כַּקֶּרֶן לְכָל דָּבָר וּמְשַׁלֵּם עָלָיו חֹמֶשׁ אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו" (ויקרא ה,כד) - מְלַמֵּד שֶׁהוּא מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַחֹמֶשׁ שֶׁכָּפַר בּוֹ וְיִשָּׁבַע עָלָיו מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה.

יג מִי שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ פִּקָּדוֹן, וְטָעַן שֶׁאָבַד, וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְהוֹדָה שֶׁהוּא אֶצְלוֹ, וְחָזַר וְטָעַן שֶׁאָבַד, וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְהוֹדָה שֶׁהוּא אֶצְלוֹ - מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ לְכָל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה עִם הַקֶּרֶן הָאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "[וַ]חֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו" (שם) - מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כַּמָּה חֻמְשִׁין עַל קֶרֶן אֶחָד.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

5 צפיות
(דווח על חידוש לא ראוי)

דיונים - תשובות ותגובות (0)

טרם נערך דיון סביב חידוש זה