המיוחד במכת הצפרדעים... [צפר - דע]

-----------------------------------------

 וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל־יְהוָה, וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים, מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי; וַאֲשַׁלְּחָה, אֶת־הָעָם, וְיִזְבְּחוּ, לַיהוָה. 

במכת הצפרדעים  החלה למעשה השבירה של פרעה.

 אומנם לפי שעה בסדק צר מאד אך משמעותי תודעתית  .

 ואף בתוספת של נופך מיוחד.

 בפעם הזו משה  פוגע קשות באגו של פרעה .

כשהוא רומז לו : שיבכה על מכה זו 

 

 שהרי הצפרדעים  עלו ובאו לביתו  , לחדר משכבו ואף על מיטתו.

 והמיוחד שהיה במכה זו   שהקול של הצפרדעים לא רק מעצבן היה 

ומחריש אוזניים .

 אלא גם השתכלל לכלל :"צפירה" של "דעת"....

 כלומר :  צפירה באוזן  המביעה דעת נוקבת  

 - דעת ה'. [רמוז כאמור בשם : צפר-דע]

 שגם עניין זה נרמז  בפסוק : 

"ויצעק משה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה.

 [דגש על "דבר"  - גם במובן של דיבור והבעה]

 

צעקתו של משה דווקא על הצפרדעים שהקב"ה, שם במיוחד לפרעה .

שצפירתם כאמור הייתה במיוחד : כדיבור של דעת כאמור.

והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת.

 אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של חידוש ויצירה.

 והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

משה אהרון